יהושע י ד: "עֲלוּ אֵלַי וְעִזְרֻנִי, וְנַכֶּה אֶת גִּבְעוֹן, כִּי הִשְׁלִימָה אֶת יְהוֹשֻׁעַ, וְאֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל."



בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:יהושע י ד.


עֲלוּ אֵלַי וְעִזְרֻנִי, וְנַכֶּה אֶת גִּבְעוֹן

עריכה

עֲלוּ אֵלַי וְעִזְרֻנִי

עריכה

אֲדֹנִי צֶדֶק מֶלֶךְ יְרוּשָׁלִַם שלח שליחים לארבעת מלכי האמורים בסביבתו כדי ליצור קואליציה שתתקיף את הגבעונים ותעניש אותם כי הם כרתו ברית עם יהושע ובני ישראל.
ירושלם היתה מוקפת משלושה צדדים בכוחות עויינים של הגבעונים במערב, יהושע במזרח ובצפון.

הקואליציה הזאת הקיפה את הגבעונים מסביב, ומלך ירשלם חשב שיהיה לכולם יחד קל לנצח אותם, וייתכן שהם ימשיכו להתקיף את יהושע בגלגל. עד כה אף מלך כנען לא התקיף את יהושע בערבות יריחו, כי הירדן הגן עליו מהמזרח, וצבא שירד מההר לקראתו יהיה מנותק מהירדן ולא יוכל לקבל מים לשתיה. כך יהושע ישב לבטח בגלגל, אולם זה לא היה פתרון לפקודת אלוהים ליהושע "חֲזַק וֶאֱמָץ, כִּי אַתָּה תַּנְחִיל אֶת הָעָם הַזֶּה אֶת הָאָרֶץ" (ביאור:יהושע א ו).

מלך ירושלם מרגיש חלש שצריך עזרה, והוא מבקש שהמלכים יעלו קודם אליו לירושלם, ומשם כולם ירדו לכיוון גבעון. נראה שמלך ירשלם רצה לשלוט בשאר המלכים, והכל יתבצע בפיקוד שלו. הוא העדיף צבא אחד גדול ולא חמישה צבאות עצמאיים שפועלים בלי תקשורת מסודרת.

וְנַכֶּה אֶת גִּבְעוֹן

עריכה

מלך ירשלם מקטין ומגביל את המלחמה להתקפה על גבעון בלבד.
הוא לא מתאר הרס והשמדה כללית. כל שהוא מתאר זה להכות בהם, כדי לכפות עליהם לבטל את הברית עם יהושע ולהצטרף לצבא שלו.
נראה כאילו שמלך ירשלם חשב שהגבעונים יכנעו ללא מלחמה.

מלך ירשלם לא חשב ולא התארגן למלחמה נגד יהושע. לא נראה שהוא שלח מרגלים לראות מה יהושע יעשה, ולא הכין צבא להגן על עורפו מהתקפת פתא מהמזרח. כיוון שגבעון נמצאת במדרון הרי יהודה לכיוון מערב, אם יהושע יופיע בראש ההר תהיה לו עדיפות אסרטגית להיות מעל הצבא של האמורים התוקפים את גבעון מהמזרח.

הִשְׁלִימָה אֶת

עריכה

הינו מצפים שיהיה כתוב: 'הִשְׁלִימָה עִם' ולא 'הִשְׁלִימָה אֶת', הן הגיבעונים כרתו ברית עִם יהושע ועִם בני ישראל.

"אֶת" - מילת יחס לפני מושא ישיר להדגשה, עם. נטיות - אִתִּי, אִתְּךָ ... (מילוג).
המילה "אֶת" כוללת את המילה 'עִם', אולם היא רחבה יותר, ככתוב:

  • "וַתֵּלֶד אֶת קַיִן וַתֹּאמֶר: קָנִיתִי אִישׁ אֶת יְהֹוָה" (ביאור:בראשית ד׳ א), במשמעות: מאת ה', למען ה'.
  • "אֶת הָאֱלֹהִים הִתְהַלֶּךְ נֹחַ" (ביאור:בראשית ו ט), במשמעות: ביחד, לשביעות רצונו של אלוהים, לפי החוק, בכבוד.
  • "וַיְהִי יְהֹוָה אֶת יוֹסֵף, וַיְהִי אִישׁ מַצְלִיחַ" (ביאור:בראשית לט ב), במשמעות: שומר, עוזר, משגיח.

ניתן להבין שדברי מלך ירשלם כוללים את כל הפרושים האלה ביחד, שיהושע ובני ישראל משלימים אחד את השני ויעזרו בכבוד, ולכן צריך לחסל את הגבעונים מיד ולשבור את השלמות הזאת.

כִּי הִשְׁלִימָה אֶת יְהוֹשֻׁעַ, וְאֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל

עריכה

מלך ירושלם אומר שהגבעונים 'השלימו' את יהושע.

"הִשְׁלִימָה" = שורש 'שלם'

  • שלם, שהוסיף את מה שחסר ליצור שלמות (מילוג) - עכשו ליהושע יש אחיזת קרקע בהרי יהודה, הוא קיבל צבא נוסף של אנשים גיבורים (ביאור:יהושע י ב) שמכירים את הארץ.
  • כרתו ברית שלום, סיים סכסוך בהסכמה, התפייס (מילוג) - בני ישראל כרתו ברית עם הגבעונים, ובאו לשיחות איתם שנגמרו בהסכם שלום ונכונות של הגבעונים לשרת כמתחזקי ומפעילי בית אלוהים והמטה של יהושע (ביאור:יהושע ט כז).
  • להשלים את כל העם החיווי בקרבם. הגבעונים היו חיווים כמו שאנשי שכם היו, וגם אנשי שכם אמרו על בני יעקב: "הָאֲנָשִׁים הָאֵלֶּה שְׁלֵמִים הֵם אִתָּנוּ" (ביאור:בראשית לד כא), וכך, בסוף סיפור דינה, בני יעקב נעשו אדונים של שכם ואנשיה, ועכשו בני ישראל הוסיפו את הגבעונים להשלים את כל העם החיווי בקרבם.

כאשר מסתכלים בעיון על רשימת העמים שאלוהים מנה לאברם בברית בין הבתרים, החיוויים לא נמצאים. ברשימה נמצאים רק: "אֶת הַקֵּינִי, וְאֶת הַקְּנִזִּי, וְאֵת הַקַּדְמֹנִי. וְאֶת הַחִתִּי, וְאֶת הַפְּרִזִּי, וְאֶת הָרְפָאִים. וְאֶת הָאֱמֹרִי, וְאֶת הַכְּנַעֲנִי, וְאֶת הַגִּרְגָּשִׁי, וְאֶת הַיְבוּסִי." (בראשית טו יט-כא).