ביאור:יהושע י טז

יהושע י טז: "וַיָּנֻסוּ חֲמֵשֶׁת הַמְּלָכִים הָאֵלֶּה, וַיֵּחָבְאוּ בַמְּעָרָה, בְּמַקֵּדָה."



בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:יהושע י טז.


וַיָּנֻסוּ חֲמֵשֶׁת הַמְּלָכִים הָאֵלֶּה

עריכה

חמשה מלכי אמורים התארגנו להעניש את גבעון בגלל שהגבעונים כרתו ברית עזרה הדדית עם יהושע.
הגבעונים קראו ליהושע לעזרה, והשליחים דווחו ליהושע את מערך הקרב, ושמלכי האמורים לא הציבו מארבים ושמירה נגד התקפה מהמזרח.
יהושע, בראש הכוחות, עלה מהמזרח עם צבא הקבע שלו "עַם הַמִּלְחָמָה", ביחד עם משמר הראש הגבעוני שלו, "כֹל גִּבּוֹרֵי הֶחָיִל" (ביאור:יהושע י ז).
יהושע התקיף בבוקר לאחר מסע מהגלגל לגבעון במשך הלילה.
סביר שהמלכים הקימו את האוהל שלהם בצד המזרחי של המחנה כי הם רצו עדיפות גובה כנגד הגבעונים במורד הרי יהודה.

סביר שחמשת המלכים היו באוהל אחד, אורחיו של "אֲדֹנִי צֶדֶק מֶלֶךְ יְרוּשָׁלִַם" (ביאור:יהושע י א), והם ברחו ביחד במורד ההר.

ביחד המלכים מצאו מחסה במערה ליד "מַקֵּדָה".

  • לא הסבירו לנו למה הם לא ניסו להגיע לעיר "עֲזֵקָה", הקרובה יותר לגבעון ממקדה. ייתכן שהם לא חשבו שהם יספיקו להגיע, או שהם לא חשבו שהעיר תחזיק מעמד ולא תיפול לפני יהושע, כפי שלמעשה קרה באותו היום, ככתוב: "וְאֶת מַקֵּדָה לָכַד יְהוֹשֻׁעַ בַּיּוֹם הַהוּא" (ביאור:יהושע י כח).
  • לא הסבירו איך הם הגיעו למקדה, ולא הוכו בברד, ככתוב: "וַיהוָה הִשְׁלִיךְ עֲלֵיהֶם אֲבָנִים גְּדֹלוֹת מִן הַשָּׁמַיִם עַד עֲזֵקָה, וַיָּמֻתוּ" (ביאור:יהושע י יא). ייתכן שאלוהים הגן עליהם כדי שיהושע ישפיל ויהרוג אותם.
  • לא נאמר אם היו להם סוסים ומרכבות לברוח, אולם נראה שרדפו אחריהם, ראו לאיפה הם בורחים, אולם לא הצליחו לתפוס אותם לפני שהם ברחו למערה.
  • לא נאמר אם היה איתם צבא ולוחמים להגנתם. אולם בני ישראל שמו מצור על המערה, שלחו הודעה ליהושע, ובפקודת יהושע סתמו את פי המערה באבנים גדולות והציבו משמר, ללא תאור של קרב (ביאור:יהושע י יח).

בהרי יהודה יש הרבה מערות נטיפים עמוקות וארוכות מאוד. לרוב יש שם מים, וניתן לשרוד במערה זמן רב.
אולם, אם אין למערה פתחי חילוץ, אז אפשר לנעול את המסתתרים בתוך המערה, או להדליק אש בפי המערה ולחנוק אותם בעשן בלי להסתכן במלחמה בתוך המערה. כך עשה הורדוס לשודדים או מורדים במערות המצוק בהר ארבל.