קטגוריה:יהושע ו כ

• לדף התרגום על כל הפרק •

ראו: ביאור:מדוע נפלו חומות יריחו

בהמשך נאמר שלאחר שהכהנים תקעו בשופר והעם שמע "אֶת קוֹל הַשּׁוֹפָר", אז הם הריעו " תְּרוּעָה גְדוֹלָה".

אז מה העם הריע לפני כן, ככתוב: "וַיָּרַע הָעָם"?

ייתכן שהכוונה שהעם שמע את דברי יהושע, והם הריעו להסכמה.

יהושע עשה כדברי אלוהים והסתובב במשך שישה ימים פעם אחת כל יום, וביום השביעי שבע פעמים.
החלוץ והמאסף עמדו סביב לעיר, וכל הלוחמים עמדו מאחוריהם מוכנים להתקפה.
יהושע גמר להודיע את פקודת המלחמה.
המרגלים התקדמו ותפסו עמדות ליד החבל לביתה של רחב, או שהם כבר טיפסו ונכנסו לביתה בלילה הקודם, כדי לשמור עליה.
העם קם לפני עלות השחר ועשה את שבע ההקפות במשך כ3 עד 5 שעות, ועכשו הגיע הזמן להתקיף "כִּי נָתַן יְהוָה לָכֶם אֶת הָעִיר" (ביאור:יהושע ו טז).

כל שנשאר זה לתקוע בשופר ולהתחיל במלחמה.

לפי פקודת יהושע, העם היה צריך להריע ולרוץ לעיר, כדברי יהושע: "לֹא תָרִיעוּ וְלֹא תַשְׁמִיעוּ אֶת קוֹלְכֶם, וְלֹא יֵצֵא מִפִּיכֶם דָּבָר: עַד יוֹם אָמְרִי אֲלֵיכֶם: הָרִיעוּ, וַהֲרִיעֹתֶם" (ביאור:יהושע ו י), והמשיך "כִּי נָתַן יְהוָה לָכֶם אֶת הָעִיר" (ביאור:יהושע ו טז).

כל אנשי יריחו עמדו על גגות הבתים שהיוו את חומות העיר וצפו במצעד המדהים ביופיו, וסביר שחרצו לשון לבני ישראל (ביאור:יהושע י כא). הם כבר נרגעו אחרי שבעה ימים שלא קרה דבר. הצבא הסתער לכיוון יריחו. ברגע שהצבא התחיל לרוץ, האנשים נרתעו בבהלה אחורה. התנועה המהירה הזאת של כל מסת האנשים, יצרה כוח על החומה שהפיל אותה החוצה, וגם הוציא את קורות הגג מהתמיכות בחומה. הגג השתחרר בצד אחד, האנשים התגלגלו בשיפוע לכיוון החומה, יצרו כוח נוסף על החומה להפיל אותה החוצה. בית אחד היה החלש ביותר והוא נפל ראשון, הבתים השכנים איבדו את התמיכה שלהם ממנו, וגם הם נפלו. כך כל החומה נפלה. רק ביתה של רחב לא נפל ולא הרג את האנשים בתוכו, כי המרגלים אסרו על רחב לתת לאנשי ביתה לעלות לגג (ביאור:יהושע ב יט).

ראו: ביאור:מדוע נפלו חומות יריחו

לבני ישראל היתה עדיפות מספרית גדולה מאוד (60:1). יכול להיות שיהושע הגביל את מספר הלוחמים שיכנסו לעיר כי לא היה צורך בכל כך הרבה חיילים.

נאמר שבני ישראל רק לכדו את העיר. ההרס וההרג היו לאחר הצלחת הכיבוש.

לאלוהים וליהושע היה חשוב שכל עמי כנען ישמעו שאלוהים מפיל חומות והורג את הלוחמים על החומות, ולכן מאז והלאה מלכי כנען לא ניסו להתחבא בעיר, והיה יותר קל לבני ישראל לנצח אותם. ולאחר ההריגה האכזרית, הרבה מתושבי כנען ברחו חזרה לעמם וארצם בצפון, והיה פחות אנשים להלחם איתם.