ביאור:יהושע ו ה

יהושע ו ה: "וְהָיָה בִּמְשֹׁךְ בְּקֶרֶן הַיּוֹבֵל, בשמעכם (כְּשָׁמְעֲכֶם) אֶת קוֹל הַשּׁוֹפָר, יָרִיעוּ כָל הָעָם תְּרוּעָה גְדוֹלָה; וְנָפְלָה חוֹמַת הָעִיר תַּחְתֶּיהָ, וְעָלוּ הָעָם אִישׁ נֶגְדּוֹ."



בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:יהושע ו ה.


ראו קֶרֶן הַיּוֹבֵל: פסוק ד
ראו: ביאור:מדוע נפלו חומות יריחו

וְנָפְלָה חוֹמַת הָעִיר תַּחְתֶּיהָעריכה

וְהָיָה בִּמְשֹׁךְ בְּקֶרֶן הַיּוֹבֵלעריכה

כיבוש הארץ מתחיל בתקיעת קרן היובל.

נאמר שבני ישראל הגיעו לערבות יריחו "בֶּעָשׂוֹר לַחֹדֶשׁ הָרִאשׁוֹן" (ביאור:יהושע ד יט). לכבוד הפסח הראשון יהושע מל את כל העם, והעם היה צריך להחלים בצורה מלאה עד שכל החיילים יחזרו לכושר צבאי מרבי לאחר חוסר פעילות ממושך, ככתוב: "וַיֵּשְׁבוּ תַחְתָּם בַּמַּחֲנֶה עַד חֲיוֹתָם" (ביאור:יהושע ה ח). ייתכן שזה לקח כחודש החלמה מהכאב, וחמישה חודשי טירונות ואימון נמרץ של חיילי יחידות מובחרות.

כידוע אלוהים קבע את יום תקיעת קרן היובל, ככתוב: "וְהַעֲבַרְתָּ שׁוֹפַר תְּרוּעָה, בַּחֹדֶשׁ הַשְּׁבִעִי, בֶּעָשׂוֹר לַחֹדֶשׁ. בְּיוֹם הַכִּפֻּרִים תַּעֲבִירוּ שׁוֹפָר בְּכָל אַרְצְכֶם" (ויקרא כה ט). זה שבני ישראל הגיעו לגלגל "בֶּעָשׂוֹר, לַחֹדֶשׁ הָרִאשׁוֹן" (ביאור:יהושע ד יט) רומז שמדובר ביום כיפורים שהוא "בַּחֹדֶשׁ הַשְּׁבִעִי, בֶּעָשׂוֹר לַחֹדֶשׁ" בתקופה ההיא, ובימינו, כאשר החודש הראשון הוא תשרי, זה יום כיפורים עצמו.

נראה שאלוהים נתן ליהושע להמשיך את האימונים ולא הורה לו להתחיל במלחמה על יריחו, עד שהוא שלח את המלאך להודיע ליהושע: "אֲנִי שַׂר צְבָא יְהוָה, עַתָּה בָאתִי" (ביאור:יהושע ה יד), והדגש על המילה "עַתָּה", עכשו הגיע הזמן להזיז את החיילים ולהתקיף את יריחו.

ייתכן שאלוהים חיכה כך שהיום השביעי של ההקפות יהיה ביום כיפורים, כדי להורות ליהושע להניע את הכוחות ליריחו, וזאת כדי שהתקיעה הראשונה בקרן היובל תהיה בתאריך הנכון, ומכאן תתחיל הספירה השנתית של חמישים שנות היובל. שנת היובל היתה חשובה לאהבת העם לארצו ונחלתו לצמיתות, כי אלוהים קבע: "וְקִדַּשְׁתֶּם אֵת שְׁנַת הַחֲמִשִּׁים שָׁנָה, וּקְרָאתֶם דְּרוֹר בָּאָרֶץ לְכָל יֹשְׁבֶיהָ. יוֹבֵל הִוא תִּהְיֶה לָכֶם, וְשַׁבְתֶּם אִישׁ אֶל אֲחֻזָּתוֹ וְאִישׁ אֶל מִשְׁפַּחְתּוֹ תָּשֻׁבוּ" (ויקרא כה י).

בשימוש בשנת היובל אלוהים גם רומז, שהנה אחרי שאלוהים העניק את הארץ לאברהם, יצחק ויעקב, בני ישראל שבים לארצם, ולוקחים חזרה בעלות על נחלתם ואחוזתם, ביובל החדש.

התקיעה בקרן היובל הודיעה לבני ישראל לזכור את חוקי היובל ולהתאמץ לכבוש את הארץ ולרשת אותה, ולהמשיך ולקיים את חוקי אלוהים, כדי שנחלתם תתקיים.

בשמעכם (כְּשָׁמְעֲכֶם) אֶת קוֹל הַשּׁוֹפָרעריכה

אלוהים מודיע ליהושע, שלאחר שהצבא יסוב שבע פעמים ביום השביעי, "קֶרֶן הַיּוֹבֵל" תתקע קריאה גדולה, וכשהצבא מסביב לעיר ישמע את קול השופר, כל הצבא וכל העם, שעמד וצפה, מרחוק, ככתוב: "יָרִיעוּ כָל הָעָם תְּרוּעָה גְדוֹלָה"

ואז כל איש בצבא יתקיף ישר למרכז המעגל, לכיוון העיר יריחו, חומות העיר יפלו, וכל חייל יתקיף ויפגע בכל אדם שיתיצב נגדו.

כיוון שהיו שם אלפי חילים בהיקף של קילומטר סביב העיר, קול השופר יתקדם במשך כשש שניות עד שיגיע לצד השני של מעגל החיילים. אפילו אם תוקעי שופר יעמדו בכל המעגל וכאשר הם ישמעו את התקיעה הם יצטרפו, גם אז הקול לא יגיע לצד השני מהר יותר, אולם לפחות הוא יגיע ולא ידעך במרחק הרב הזה.

סביר שהאנשים לא הגיבו לפי שמיעת קול השופר. אנשים שיכלו לראות את הארון מרחבי המעגל, ראו שהקרובים לארון ולשופר התחילו להתקיף, והם מיד הצטרפו ופתחו בריצה לכיוון העיר. כך הודעת ההתקפה התקדמה במהירות גם לצד השני של המעגל שלא ראה את הארון ישירות (כי מהירות האור היא כאילו מידית במרחקים האלה).

התקיעה וההתקפה היתה מפתיעה ביותר לאנשי יריחו. קהל הצופים שנהנו מהמצעד היומי בעומדם על חומות העיר יריחו, וייתכן שאפילו רקדו וצעקו עלבנות לבני ישראל, נרתעו בבהלה. החומה היתה קיר דק עשוי מלבנים מחוברים בטיט, שנחלש מרעידות ועומס הקהל עליו במשך שבעת ימי המצעד, ולא נתמך מבחוץ. מסת האנשים הנרתעים ביחד ממעקה החומה בתאוצה גבוהה, יצר כוח נגדי שדחף את החומה החוצה. הלחץ הזה על החומה הפיל אותה החוצה. כאשר החומה נפלה, תיקרת הבתים איבדה את התמיכה שלה והיא קרסה כלפי מטה. כאשר התיקרה איבדה את התמיכה מהחומה הצד הקרוב לחומה נשמט ויצר שיפוע לכיוון החומה, האנשים שהיו על גג התקרה התגלגלו ונפלו לכיוון החומה, והפעילו לחץ חדש על קיר החומה, שהמשיכה ליפול. מספיק שבית אחד בחומה יפול ראשון, הבתים השכנים יאבדו תמיכה ויפלו, וכל כל החומה בסיבוב תיפול. רק על גג הבית של רחב לא היו אנשים ולכן הוא שרד.

וְנָפְלָה חוֹמַת הָעִיר תַּחְתֶּיהָעריכה

אלוהים עזר לבני ישראל לכבוש את הארץ בצורה מדהימה.
מלכי כנען שמעו שאלוהים הפיל את חומות יריחו. המלכים פחדו שגם חומות עריהם יפלו, יהרגו את רוב החיילים שעמדו על החומות, והעיר תהיה לחרם. לכן הם לא העיזו להלחם בבני ישראל מתוך חומות העיר, ויצאו להלחם בהם מחוץ לערים, דבר שהקל על בני ישראל לנצח אותם.