ביאור:יהושע ו טו

יהושע ו טו: "וַיְהִי בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי, וַיַּשְׁכִּמוּ כַּעֲלוֹת הַשַּׁחַר, וַיָּסֹבּוּ אֶת הָעִיר כַּמִּשְׁפָּט הַזֶּה, שֶׁבַע פְּעָמִים. רַק בַּיּוֹם הַהוּא, סָבְבוּ אֶת הָעִיר שֶׁבַע פְּעָמִים."

בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:יהושע ו טו.

וַיָּסֹבּוּ אֶת הָעִיר כַּמִּשְׁפָּט הַזֶּה, שֶׁבַע פְּעָמִים

וַיְהִי בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי

שישה ימים הכוהנים עם הארון "[ו]שׁוֹפְרוֹת יוֹבְלִים" (ביאור:יהושע ו ו) סבו את העיר פעם אחת ביום, מלווים בחלוץ "וְהַמְאַסֵּף" (ביאור:יהושע ו ט) ששומרים על הארון.

מכיוון שבני ישראל שבים לארצם, לרשת את נחלת אבותיהם, כנהוג בשנת היובל, ניתן להבין שאלוהים הורה ליהושע להשתמש "בְּקֶרֶן הַיּוֹבֵל" (ביאור:יהושע ו ה) כי עכשו מתחילה הספירה של שנות היובל. לפי החוק שנת היובל מתחילה בתקיעה בשופר היובל ביום כיפורים (ויקרא כה ט-י), לכן ניתן להבין שהיום הזה, ביום השביעי להכנות, היה יום כיפורים, ככתוב: "בַּחֹדֶשׁ הַשְּׁבִעִי, בֶּעָשׂוֹר לַחֹדֶשׁ, בְּיוֹם הַכִּפֻּרִים" (ויקרא כה ט).

וַיַּשְׁכִּמוּ כַּעֲלוֹת הַשַּׁחַר

"בַּבֹּקֶר" - החלק הראשון של היום, מהזריחה עד הצהריים. (מלוג)
"כַּעֲלוֹת הַשַּׁחַר" - זמן עלות השחר נקבע לפי הופעת אור השמש על פני השמים, בעוד שהשמש עצמה איננה נראית ועודנה מתחת לאופק. (מילוג)

ביום של ההקפה היחידה ליום, יהושע התחיל בצעדה סביב יריחו בבוקר לאחר זריחת השמש. סביר שבני ישראל צעדו במרחק של כ300-400 מטר סביב העיר כדי להמנע מחיצים ואבני קלע. רדיוס העיר יריחו היה כ100 מטר, כך שכל הקפה היתה כשלושה קילומטר, ובהליכה זהירה עם הארון זה לקח כשעה או שעתיים. יהושע יצא מוקדם כדי לסיים לפני הקרינה החזקה החום הגדול של הצהריים.

ביום השביעי, אלוהים הורה ליהושע לסוב את העיר שבע פעמים. כיוון שאנשי יריחו ירו את החיצים שלהם בששת הימים הראשונים, ""וְהַמְאַסֵּף" (ביאור:יהושע ו ט) קושש ואסף את החיצים בלי לירות אותם חזרה, לחיילי יריחו נשארו רק החיצים הפגומים: קצרים ועקומים שאינם עפים רחוק. יהושע הורה למצעד להתקרב לחומות העיר, וייתכן שהם הלכו במרחק של 100-200 מטר מהחומה. במרחק כזה כל הקפה היא כשני קילומטר, ושבע הקפות הם כ15 קילומטרים. בקצב הליכה זהיר של 3 קמ' לשעה, המצעד יגמור את שבעת ההקפות בכחמש שעות. לכן יהושע התחיל את המצעד "כַּעֲלוֹת הַשַּׁחַר", כשעתיים מוקדם יותר מהבוקר.

וַיָּסֹבּוּ אֶת הָעִיר כַּמִּשְׁפָּט הַזֶּה, שֶׁבַע פְּעָמִים

המצעד סב את העיר כפי שהוא סב בששת הימים הקודמים - "וְהֶחָלוּץ הֹלֵךְ לִפְנֵי הַכֹּהֲנִים תקעו (תֹּקְעֵי) הַשּׁוֹפָרוֹת, וְהַמְאַסֵּף הֹלֵךְ אַחֲרֵי הָאָרוֹן, הָלוֹךְ וְתָקוֹעַ בַּשּׁוֹפָרוֹת" (ביאור:יהושע ו ט).

רק שביום השביעי המצעד הסתובב סביב העיר שבע פעמים ולא פעם אחת.

רַק בַּיּוֹם הַהוּא, סָבְבוּ אֶת הָעִיר שֶׁבַע פְּעָמִים

כיוון שהעורך כתב "וַיָּסֹבּוּ אֶת הָעִיר כַּמִּשְׁפָּט הַזֶּה" של הימים הקודמים, וציין שהפעם הם סבו "שֶׁבַע פְּעָמִים", כדי למנוע שגיאה, ושהקוראים לא יחשבו שבכל יום סבו שבע פעמים, העורך מוסיף: "רַק בַּיּוֹם הַהוּא, סָבְבוּ אֶת הָעִיר שֶׁבַע פְּעָמִים".

כך זה נעשה ברור: בכל הימים לא סבו שבע פעמים אלא רק פעם אחת, ורק ביום השביעי סבו שבע פעמים.