יהושע ו ט: "וְהֶחָלוּץ הֹלֵךְ לִפְנֵי הַכֹּהֲנִים תקעו (תֹּקְעֵי) הַשּׁוֹפָרוֹת, וְהַמְאַסֵּף הֹלֵךְ אַחֲרֵי הָאָרוֹן, הָלוֹךְ וְתָקוֹעַ בַּשּׁוֹפָרוֹת."



בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:יהושע ו ט.


הָלוֹךְ וְתָקוֹעַ בַּשּׁוֹפָרוֹת

עריכה

כדי שנבין ולא נטעה, העורך חוזר ומסביר - החלוץ הלך לפני הכהנים תוקעי השופרות, והמאסף הלך אחרי הארון, שהלך אחרי תוקעי השופרות.
לא נאמר מי הגן על הארון מהתקפת צד.

קול השופר מגיע לפחות ממאתים מטר, סביר שהכוהנים לא התקרבו קרוב מדי לעיר כדי לא להפגע בגשם של חיצים מרובי קשת, מכוונים כלפי מעלה ב45 מעלות, כדי להגיע למרחק מירבי.
כך התקדם המצעד, כאשר הכהנים תוקעים בשופרות במשך כל זמן הסיבוב, כדי שכל אנשי העיר ישמעו את התרועות, יצאו מהבתים ויעלו לגגות לראות את מצעד הראוה הזה.
כל זה היה חלק מתוכניתו של אלוהים להפיל את החומות - להעלות את כל אנשי יריחו לגגות הבתים שיצרו את החומה החיצונית של העיר, וכאשר הם יבהלו וירתעו, כוח הרתיעה יפעל על קיר החומה, ויפיל אותה החוצה.

וְהֶחָלוּץ ... וְהַמְאַסֵּף

עריכה

העורך לא נתן לנו מספרים.

  • אנו לא יודעים כמה חיילים היו בחלוץ או במאסף.
  • אנו לא יודעים מה עשו שאר החיילים,
  • או מה עשו שאר העם כולל נשים, זקנים וטף. במעבר ים סוף כל העם כולל נשים זקנים וטף, ראו את המים עומדים כחומה. בחציית הירדן כולם ראו איך הם עוברים בחרבה. בהר סיני אלוהים הרשה לכולם לראות את ההר ורק אסר להתקרב, ככתוב: "וְהִגְבַּלְתָּ אֶת הָעָם סָבִיב לֵאמֹר: הִשָּׁמְרוּ לָכֶם עֲלוֹת בָּהָר וּנְגֹעַ בְּקָצֵהוּ" (שמות יט יב). עכשו מתעוררת השאלה מה ראו הנשים, הזקנים והטף כאשר חומות יריחו קרסו תחתם.

ניתן להבין ש"הָעָם" (ביאור:יהושע ו י) צפה במחזה, כי יהושע פקד עליהם: "לֹא תָרִיעוּ וְלֹא תַשְׁמִיעוּ אֶת קוֹלְכֶם, וְלֹא יֵצֵא מִפִּיכֶם דָּבָר" (ביאור:יהושע ו י), אולם ההגדרה של "הָעָם" אינה ברורה האם זה כולל את הנשים, הזקנים והטף. כאשר העם מריע ומתקיף נאמר: "וַיַּעַל הָעָם הָעִירָה אִישׁ נֶגְדּוֹ" (ביאור:יהושע ו כ), וברור שאם היו ב"עָם" הצופים: נשים, זקנים וטף, הם הריעו, אולם לא התקיפו את העיר.

וְהַמְאַסֵּף

עריכה

"מְאַסֵּף" - שם עצם מהשורש 'אסף' - אָגַר, אָזַר, אָצַר, גִּבֵּב, גָּרַף, לִקֵּט, עָרַם, צָבַר, קִבֵּץ, קוֹשֵׁשׁ (מילוג). "מְאַסֵּף" זה אדם אחד או יותר שאוספים, לפעמים מאחור.

  • "וַתֹּאמֶר: אֲלַקֳּטָה נָּא וְאָסַפְתִּי בָעֳמָרִים אַחֲרֵי הַקּוֹצְרִים" (ביאור:רות ב ז).
  • "וְנָפְלָה נִבְלַת הָאָדָם כְּדֹמֶן עַל פְּנֵי הַשָּׂדֶה, וּכְעָמִיר מֵאַחֲרֵי הַקֹּצֵר וְאֵין מְאַסֵּף" (ירמיהו ט כא).
  • "וְנָסַע דֶּגֶל מַחֲנֵה בְנֵי דָן מְאַסֵּף לְכׇל הַמַּחֲנֹת לְצִבְאֹתָם" (במדבר י כה).

סביר ש"הַמְאַסֵּף" היתה קבוצת חיילים שהתקדמו מאחורי התהלוכה. אולם יש כאן רמז ברור 'לאיסוף'. סביר שאנשי יריחו ירו מטר של חיצים נגד המצעד, כדי להרשים בכוחם וכדי למנוע מבני ישראל להתקרב לחומות העיר. חץ לא מכוון, מראש החומה על תל, מגיע בקלות למרחק של חצי קילומטר או אפילו קילומטר ויותר. כמובן במרחק רב, רוב החיצים יחטיאו ויפלו קרוב מדי או רחוק מדי מהמצעד. חלק יפלו על המצעד, אולם בגלל המרחק הרב הם יאבדו מהירות, ומגן עור יעצור אותם. ייתכן שהמאסף אסף את החיילים שנפצעו. ליהושע לא חסרו חיילים למלאות את השורות ביום הבא.

אולם התפקיד העיקרי של אנשי הַמְאַסֵּף היה לאסוף ולקושש את החיצים, כמו שאוספים עמרים אחרי הקוצרים.

לרוב, המתקיפים משתמשים בחיצים הנאספים, ויורים אותם חזרה לכיוון העיר, וכך אותו חץ משמש את שני הצדדים, אולם לאנשי העיר יש עדיפות בגובה והם גם מוגנים בחומה וגגות. יהושע רק אסף את החיצים ולא ירה חזרה. אם יהושע לא היה אוסף, בלילה אנשי יריחו היו יוצאים ואוספים את החיצים שלהם. יש מספר מוגבל של חיצים באיכות טובה עם ראש מתכת, ואחרי זמן מה הם יגמרו, וישארו רק חיצים עקומים וקצרים שאינם יכולים לעוף רחוק. כך מרחק הסכנה הלך וירד, ובני ישראל יכלו להקיף את העיר במעגל הולך וקטן. לכן אלוהים הורה ליהושע להקיף את העיר שבעה ימים (ביאור:יהושע ו ג-ד).

מעגל של קילומטר יוצר היקף של כשישה קילומטר, וזה לוקח כשעה שעתים להקיף את העיר בזהירות עם הארון. בלתי אפשרי שבני ישראל יסובו את העיר שבע פעמים, ביום השביעי, במשך כתריסר שעות עד החשכה. אנשי יריחו לא ישארו על גגות בתי החומה כל כך הרבה זמן, והחומה לא תיפול כאשר הם ירתעו (ראו: ביאור:מדוע נפלו חומות יריחו). סביר שכל יום בני ישראל הקטינו את המעגל והתקרבו לעיר. כך ביום השביעי הם היו במרחק של 200 מטר מחומות העיר (300 מטר ממרכז העיר), היקף המעגל היה כשני קילומטר, ובני ישראל הלכו כשעתים עד שלוש שעות כדי להקיף את העיר שבע פעמים.