שולחן ערוך יורה דעה רסו ט


דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים לסעיף זה

צבעי אותיות סימון הפרשנים: טורי זהב (ט"ז) · שפתי כהן (ש"ך) · באר היטב · באר הגולה · פתחי תשובה

בשיעור בין השמשות אפליגי תנאי ואמוראי בסוף פ' במה מדליקין וכתב בעל העיטור מספקא לן הלכה כדברי מי הלכך אי איתיליד ינוקא משתשקע החמה ספק הוא עד דשלים בין השמשות דרבי יוסי ונימול לעשרה ואי איתיליד במוצאי שבת משתשקע החמה עבדינן לחומרא כדרבה. (ועיין לעיל סימן רס"ב סעיף ה' ו'):

מפרשים

 

(י) משתשקע החמה. בע"ש ונימול לעשרה היינו ביום א':

(יא) דר' יוסי. דהיינו כהרף עין סמוך ללילה ממש וכבר נתבאר בסי' רס"ב סעיף ו' דמשנראו ג' כוכבים לילה הוא. ובתשובת מהר"מ אלשקר סי' צ"ו שאלה תינוק שנולד ע"ש אחר שקיעת החמה קודם שנראו ג' כוכבים בינונים אם נימול יום ראשון כדעת הרי"ף והרמב"ם והרא"ש ז"ל דלדידהו בין השמשות הוי תיכף אחר שקיעת החמה מעל הארץ או אם נימול בע"ש כדעת ר"ת ז"ל שכתב דשתי שקיעות נינהו ושאין בין השמשות מתחיל אלא מסוף השקיעה אחר שנכנס החמה בעובי של רקיע אבל קודם לכן יום גמור הוא וכן דעת הרמב"ן בספר תורת האדם והסמ"ג והר"ן כו' ע"ש שהאריך להביא שיטת הגאונים והפוסקים ובביאור דבריהם ומסיק שם כללא דמילתא דהאי ינוקא אין מלין אותו עד יום א' וע"ש:

(יב) כדרבה. דאמר בפ' במה מדליקין דף ל"ד ע"א דכל שפני מזרח מאדימין נמי בה"ש הוא והוא מהלך ג' חלקי מילין קודם הלילה (ודלא כרב יוסף דאמר התם דיום הוא) והלכך נימול לט' ולא בשבת:
 

(י) דרבי יוסי:    דהיינו כהרף עין סמוך ללילה ממש וכבר נתבאר בסימן רס"ב ס"ו דמשנראו ג' כוכבים לילה הוא ובתשו' מהר"מ אלשקר שאלה תינוק שנולד ע"ש אחר שקיעת החמה קודם שנראו ג' כוכבים בינונים וכו' ומסיק כללא דמילתא דהאי ינוקא אין מלין אותו עד יום א' עכ"ל הש"ך.

(יא) כדרבה:    דס"ל דמהלך ג' חלקי מילין קודם הלילה הוא בין השמשות והלכך נימול לט' ולא בשבת. ש"ך.

פירושים נוספים


▲ חזור לראש