חוק שירות הביטחון הכללי
חוק שירות הביטחון הכללי, התשס״ב–2002
הגדרות
בחוק זה –
”עובד השירות“ – עובד המדינה בשירות הביטחון הכללי;
”ועדת השרים“ – ועדת שרים לעניני שירות הביטחון הכללי שמונתה לפי סעיף 5;
”ועדת הכנסת לעניני השירות“ – ועדת המשנה למודיעין ולשירותים חשאיים של ועדת החוץ והביטחון של הכנסת כאמור בסעיף 6;
”תקנות“ – תקנות שהותקנו על ידי ראש הממשלה באישור ועדת השרים וועדת הכנסת לעניני השירות;
”כללים“ – הוראות בכתב שקבע ראש הממשלה באישור ועדת השרים וועדת הכנסת לעניני השירות;
”הוראות השירות“ – הנחיות ופקודות פנימיות בכתב שקבע ראש שירות הביטחון הכללי באישור ראש הממשלה;
”נוהלי השירות“ – נהלים פנימיים בכתב שקבע ראש שירות הביטחון הכללי.
שירות הביטחון הכללי
(א)
מדינת ישראל תקיים שירות ביטחון כללי שייעודו, תפקידיו וסמכויותיו ייקבעו בחוק; שירות הביטחון הכללי שהיה קיים ערב תחילתו של חוק זה הוא שירות הביטחון הכללי של מדינת ישראל (בחוק זה – השירות).
(ב)
מבנה השירות, יחידותיו ותפקידיהן ייקבעו בהוראות השירות או בנוהלי השירות, לפי הענין.
(ג)
על אף האמור בחוק שירות המדינה (מינויים), התשי״ט–1959, רשאי ראש הממשלה, לאחר התייעצות עם נציב שירות המדינה, לקבוע בתקנות או בכללים הוראות אחרות מאלה החלות בשירות המדינה, לענין ארגון וניהול כוח אדם בשירות, והכל בכפוף להוראות חוק יסודות התקציב, התשמ״ה–1985 ולהוראות חוק התקציב השנתי.
ראש השירות
(א)
ראש שירות הביטחון הכללי (בחוק זה – ראש השירות) ימונה בידי הממשלה לפי הצעת ראש הממשלה; הודעה על המינוי תפורסם ברשומות.
(ב)
תקופת כהונתו של ראש השירות תהיה חמש שנים, אם לא קבעה הממשלה תקופה קצרה יותר בהחלטת המינוי; הממשלה רשאית, בנסיבות מיוחדות, להאריך את כהונתו של ראש השירות לתקופה נוספת שלא תעלה על שנה אחת.
(ג)
הממשלה רשאית להפסיק את כהונתו של ראש השירות לפני תום תקופת כהונתו.
(ד)
לא ימונה אדם לראש השירות, ולא ימשיך ראש השירות בכהונתו, אם הורשע בעבירה אשר מפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה אין הוא ראוי להתמנות לראש השירות או להמשיך בכהונתו.
(ה)
ראש השירות מופקד על ניהול השירות, על הפעלתו ועל פיתוח יכולתו, ויקבע לענין זה את נהלי השירות, ובאישור ראש הממשלה, את הוראות השירות.
כפיפות השירות
(א)
השירות נתון למרות הממשלה; הממשלה תאשר יעדים לשירות בכפוף להוראות חוק זה.
(ב)
ראש הממשלה ממונה על השירות מטעם הממשלה.
(ג)
השירות יפעל באורח ממלכתי; לא תוטל על השירות משימה לשם קידום אינטרסים מפלגתיים–פוליטיים.
(ד)
ראש הממשלה רשאי למנות, מבין חברי ועדת השרים, ממלא מקום, דרך כלל או לתקופה, לשם מילוי תפקידיו וסמכויותיו לפי חוק זה, בהעדרו, כולם או מקצתם; הודעה על המינוי תימסר לממשלה ולועדת הכנסת לעניני השירות.
ועדת השרים [תיקון: תש״ף]
(א)
הממשלה תמנה ועדת שרים לעניני שירות הביטחון הכללי אשר תפעל בשמה בענינים שקבעה.
(ב)
ועדת השרים תמנה חמישה חברים, ובממשלת חילופים כהגדרתה בסעיף 13א לחוק־יסוד: הממשלה – שישה חברים; ראש הממשלה יכהן כיושב ראש הועדה, ובין חבריה ייכללו שר הביטחון, שר המשפטים והשר לביטחון הפנים.
ועדת הכנסת לעניני השירות [תיקון: תשע״ד]
(א)
ועדת המשנה למודיעין ולשירותים חשאיים של ועדת החוץ והביטחון של הכנסת תשמש כועדת הכנסת לעניני השירות לענין חוק זה.
(ב)
ישיבותיה של ועדת הכנסת לעניני השירות יהיו חסויות, ופרסומם של הדברים שנאמרו או שנמסרו בהן אסור, אלא אם כן החליטה הועדה אחרת, לאחר שמיעת עמדת ראש השירות.
ייעוד השירות ותפקידיו
(א)
השירות מופקד על שמירת ביטחון המדינה, סדרי המשטר הדמוקרטי ומוסדותיו, מפני איומי טרור, חבלה, חתרנות, ריגול וחשיפת סודות מדינה, וכן יפעל השירות לשמירה ולקידום של אינטרסים ממלכתיים חיוניים אחרים לביטחון הלאומי של המדינה, והכל כפי שתקבע הממשלה ובכפוף לכל דין.
(ב)
לענין סעיף קטן (א), ימלא השירות תפקידים אלה:
(1)
סיכול ומניעה של פעילות בלתי חוקית שמטרתה לפגוע בביטחון המדינה, בסדרי המשטר הדמוקרטי או במוסדותיו;
(2)
אבטחת אנשים, מידע ומקומות, שקבעה הממשלה;
(3)
קביעת הוראות בדבר סיווג בטחוני לתפקידים ולמשרות בשירות הציבורי ובגופים אחרים, כפי שקבעה הממשלה, למעט לנבחרי ציבור ולשופטים, וכן קביעה של התאמה ביטחונית של אדם לתפקיד או למשרה שסווגו בסיווג ביטחוני, לרבות על ידי שימוש בבדיקות פוליגרף, והכל כפי שייקבע בכללים; בפסקה זו, ”שופטים“ – מי שבידם סמכות שפיטה לפי חוק־יסוד: השפיטה, למעט מועמדים לשפיטה ולמעט שופט צבאי לפי חוק השיפוט הצבאי, התשט״ו–1955;
(4)
קביעת נהלי אבטחה לגופים שקבעה הממשלה;
(5)
קיום מחקר מודיעין ומתן ייעוץ והערכת מצב לממשלה ולגופים אחרים שקבעה הממשלה;
(6)
פעילות בתחום אחר שקבעה הממשלה, באישור ועדת הכנסת לעניני השירות, שנועדה לשמור ולקדם אינטרסים ממלכתיים חיוניים לביטחון הלאומי של המדינה;
התקבלה החלטה על הסמכת שירות הביטחון הכללי לסייע בתחום פעולה שלא פורסם (החלטה שבכ/16 מיום 24.12.2003; החלטה מיום 14.1.2004), בנושא טיפול בשיקום סייענים של זרועות הביטחון והקמת המנהלה הביטחונית לסיוע.
פורסמה החלטה על הסמכת שירות הביטחון הכללי לסייע לקיים קשרי גומלין עם גופים ציבוריים ועם גופי מודיעין וביטחון, לרבות זרים, ובכלל זה לקבל ולהעביר מידע (החלטות מיום 16.3.2004, 23.5.2004 ו־25.8.2004; י״פ תשס״ה, 1226).
התקבלה החלטה על הסמכת שירות הביטחון הכללי לסייע בתחום פעולה שלא פורסם (החלטות מיום 23.5.2004 ו־30.5.2006), בנושא הנוגע לאיסוף וקבלת מידע בתחומים ממוקדים.
התקבלה החלטה על הסמכת שירות הביטחון הכללי לסייע בתחום פעולה שלא פורסם (החלטה מיום 13.5.2007), בנושא הנוגע לאיסוף וקבלת מידע בתחומים ממוקדים.
פורסמה הודעה על הסמכת שירות הביטחון הכללי לסייע במאמץ הלאומי לצמצום התפשטות נגיף הקורונה החדש (החלטה מיום 26.3.2020; י״פ תש״ף, 5394).
(7)
איסוף וקבלת מידע לשמירה ולקידום הענינים המפורטים בסעיף זה.
סמכויות כלליות של השירות
(א)
לצורך מילוי תפקידיו מוסמך השירות, באמצעות עובדיו –
(1)
לקבל ולאסוף מידע;
(2)
להעביר מידע לגופים אחרים בהתאם לכללים שייקבעו ובכפוף להוראות כל דין;
(3)
לחקור חשודים וחשדות בקשר לביצוע עבירות או לערוך חקירות לשם מניעת עבירות בתחומים המפורטים בסעיף 7(ב)(1), וכן בתחומים שקבעה הממשלה לפי סעיף 7(ב)(6);
(4)
להסתייע באדם שאינו עובד השירות לשם ביצוע משימות, בהתאם לכללים שייקבעו.
(ב)
לשם מילוי תפקידי השירות לפי סעיף 7(ב)(1), (2) או (6), יהיו לבעלי תפקידים מבין עובדי השירות סמכויות שוטר לפי החיקוקים שבתוספת, הכל כפי שנקבע בתקנות או בכללים, בהתייעצות עם השר הממונה על כל חיקוק.
(ג)
עובד השירות שהוסמך לכך על ידי ראש השירות, רשאי, לשם מילוי תפקידי השירות לפי סעיף 7(ב)(2), להיכנס לחצרים שאינם מבנה פרטי סגור לשם ביצוע בדיקות וקיום פעולות של אבטחה ומניעה, ובלבד שכניסה לחצרים כאמור לפרק זמן העולה על 12 שעות טעונה הסכמת המחזיק; לא ניתנה הסכמה כאמור, לא תתבצע כניסה לחצרים אלא באישור בית המשפט ובתנאים שקבע.
חיפוש למטרות מודיעין בתחנת גבול
(א)
לשם מילוי תפקידי השירות לפי סעיף 7(ב)(1), (2) או (6), רשאים בעלי תפקידים מבין עובדי השירות, שנקבעו בהוראות השירות, בתחנת גבול של ישראל, לערוך חיפוש על גופו של אדם, בכליו, במטענו, בכלי רכבו או בטובין אחרים שבידיו ולתפוס חפץ או לאסוף מידע, והכל בנוכחותו של אותו אדם.
(ב)
על אף הוראות סעיף קטן (א), היה לבעל תפקיד מבין עובדי השירות, כאמור באותו סעיף קטן, יסוד סביר להניח כי בכליו של אדם, במטען, בכלי רכב או בטובין אחרים שבתחנת גבול של ישראל, נמצא חפץ שתפיסתו חיונית לשם מילוי תפקידיו של השירות לפי סעיף 7(ב)(1), (2) או (6), רשאי הוא לערוך חיפוש בכלים, במטען, בכלי הרכב או בטובין, ולתפוס את החפץ כאמור או לאסוף מידע אף שלא בנוכחות בעליהם או המחזיק בהם ובלא ידיעתו.
(ג)
חפץ שנתפס לפי סעיפים קטנים (א) או (ב) ניתן לבדקו ולהעתיק את תוכנו, לפי הענין, והוא יוחזק למשך הזמן הדרוש למטרת התפיסה; נתפס חפץ ולא הוחזר, ינהגו בו כפי שנקבע בתקנות.
(ד)
בסעיף זה, ”תחנת גבול“ – לרבות נקודת בדיקה במעבר בין ישראל לאזור, כמשמעותה בחוק יישום הסכם הביניים בדבר הגדה המערבית ורצועת עזה (סמכויות שיפוט והוראות אחרות) (תיקוני חקיקה), התשנ״ו–1996.
חיפוש סמוי בכלי רכב ובחצרים למטרות מודיעין
(א)
ראש הממשלה רשאי להתיר בכתב לבעלי תפקידים מבין עובדי השירות, שנקבעו בהוראות השירות, להיכנס לכלי רכב או לחצרים ולערוך שם חיפוש ולאסוף מידע, שלא בנוכחות בעליהם או המחזיק בהם ובלא ידיעתו, אם שוכנע כי באותו כלי רכב או באותם חצרים מצוי מידע חיוני לשם מילוי תפקידי השירות לפי סעיף 7(ב)(1), (2) או (6), וכי לא ניתן, באופן סביר, להשיג את מטרת החיפוש בדרך אחרת (להלן – חיפוש סמוי).
(ב)
על אף הוראות סעיף קטן (א), רשאי ראש השירות להתיר בכתב ביצוע חיפוש סמוי, אם שוכנע כי החיפוש הוא חיוני ואינו סובל דיחוי, וכי אין סיפק לקבל היתר לפי סעיף קטן (א) בעוד מועד; נתן ראש השירות היתר לחיפוש סמוי לפי סעיף קטן זה, ידווח על כך לראש הממשלה, בהקדם האפשרי, ולא יאוחר מ־72 שעות ממועד מתן ההיתר.
(ג)
בהיתר לפי סעיף זה יפורטו כלי הרכב או החצרים שלגביהם ניתן ההיתר, והמידע שמבקשים לאסוף, אם הוא ידוע מראש, וכן תקופת תוקפו של ההיתר.
(ד)
ראש השירות ימסור דיווח ליועץ המשפטי לממשלה, אחת ל־30 ימים, על היתרים שניתנו לפי סעיף זה.
נתוני תקשורת (תיקון תשפ״ב)
(א)
בסעיף זה –
”בעל רישיון“ – (נמחקה);
”מידע“ – לרבות נתוני תקשורת ולמעט תוכן שיחה כמשמעותו בחוק האזנת סתר, התשל״ט–1979;
”ספק מורשה“ – כהגדרתו בסעיף 13 לחוק התקשורת (בזק ושידורים), התשמ״ב–1982 (בסעיף זה – חוק התקשורת), וכן כל גוף שהוחל עליו סעיף 13 לחוק האמור מכוח סעיף 64ב לאותו החוק.
(ב)
ראש הממשלה רשאי לקבוע בכללים כי סוגי מידע המצויים במאגרי מידע של ספק מורשה, שיפורטו בכללים, דרושים לשירות לצורכי מילוי תפקידיו לפי חוק זה, וכי על הספק המורשה להעביר מידע מסוגים אלה לידי השירות.
(ג)
שימוש במידע המצוי במאגר מידע כאמור בסעיף קטן (ב), ייעשה על פי היתר מאת ראש השירות, לאחר ששוכנע כי הדבר דרוש לשירות לצורכי מילוי תפקידיו לפי חוק זה; בהיתר יפורטו, ככל הניתן, פרטים לענין המידע הנדרש, והמטרה שלשמה הוא נדרש ופרטים לענין מאגר המידע שבו הוא מצוי; ההיתר יהיה לתקופה שתיקבע בו ושלא תעלה על שישה חודשים, ואולם רשאי ראש השירות לשוב ולחדשו לפי הוראות סעיף קטן זה.
(ד)
ראש השירות ימסור לראש הממשלה וליועץ המשפטי לממשלה, אחת לשלושה חודשים, ולועדת הכנסת לעניני השירות – אחת לשנה, דיווח על היתרים שניתנו לפי סעיף זה ועל אופן השימוש במידע לפי סעיף זה; פרטי הדיווח ייקבעו בכללים.
(ה)
ראש הממשלה יקבע בכללים הוראות בדבר שמירת סוגי המידע כאמור בסעיף קטן (ב) בידי ספק מורשה, לתקופה שיקבע, ובדבר דרך העברת סוגי המידע לשירות; כן יקבע ראש הממשלה, בהסכמת שר המשפטים, בכללים, הוראות בדבר אופן החזקתו ושמירתו של מידע שהועבר לשירות לפי סעיף זה, והוראות בדבר מחיקה או ביעור של מידע ששמירתו אינה נדרשת.
(ו)
במילוי הוראה לפי סעיף זה יחולו הוראות סעיף 13(ה) לחוק התקשורת.
דיווח
(א)
ראש השירות ידווח לועדת השרים, מעת לעת ולא פחות מאחת לשלושה חודשים, על פעילות השירות, וכן יימסרו לועדה דיווחים מיוחדים, לפי בקשתה, הכל בהתאם לכללים שנקבעו.
(ב)
ראש השירות ידווח לועדת הכנסת לעניני השירות, מעת לעת ולא פחות מאחת לשלושה חודשים, על פעילות השירות, וכן יימסרו לועדה דיווחים מיוחדים, לפי בקשתה, הכל בהתאם לכללים שנקבעו.
מבקר השירות
(א)
ראש הממשלה ימנה, בהתייעצות עם ראש השירות, מבקר לשירות בעל רקע וניסיון מתאימים.
(ב)
מבקר השירות ימונה לתקופת כהונה אחת של חמש שנים ועם סיום כהונתו לא ימלא תפקיד אחר בשירות.
(ג)
מבקר השירות יערוך ביקורת פנימית בשירות בהתאם להוראות חוק הביקורת הפנימית, התשנ״ב–1992 (בסעיף זה – חוק הביקורת), וכן יסייע לממשלה ולועדת השרים במילוי תפקידיהם; ראש הממשלה רשאי לענין זה להטיל על המבקר תפקידים נוספים, בהתאם לכללים שייקבעו.
(ד)
ראש השירות רשאי, באישור ראש הממשלה, להטיל על מבקר השירות גם את הטיפול בתלונות של עובדי השירות וכן את הטיפול בתלונות נגד השירות, עובד מעובדיו או מי שפועל מטעמו, למעט ענינים שבטיפול המחלקה לחקירת שוטרים שבמשרד המשפטים לפי הוראות פרק רביעי 2 לפקודת המשטרה [נוסח חדש], התשל״א–1971 ולמעט תלונות נחקרים; לא הוטל על המבקר לטפל בתלונות כאמור, ימנה ראש הממשלה אדם אחר למילוי תפקיד זה.
(ה)
במילוי תפקידו יחולו על מבקר השירות ההוראות לפי חוק הביקורת, בשינויים אלה:
(1)
הממונה על מבקר השירות יהיה ראש הממשלה ואולם רשאי ראש השירות להטיל על המבקר משימות נוספות של ביקורת פנימית כאמור בסעיף 7(ב) לחוק הביקורת;
(2)
לא תימנע ממבקר השירות גישה לכל מסמך, מידע או מקום בשל טעמי חסיון וסודיות;
(3)
השעיית מבקר השירות לעניין סעיף 12 לחוק הביקורת לא תהיה אלא באישור ועדת השרים; הוחלט על השעיה כאמור, תימסר על כך הודעה לועדת הכנסת לעניני השירות;
(4)
תקנות לפי חוק הביקורת יחולו על מבקר השירות בהסכמת ראש הממשלה;
(5)
מבקר השירות יגיש דין וחשבון שנתי על ממצאיו וכן כל דין וחשבון תקופתי שערך, גם לראש השירות, לועדת השרים ולועדת הכנסת לעניני השירות; ראש הממשלה רשאי להורות למבקר השירות למסור דיווח לרשויות ולממלאי תפקידים נוספים.
משמעת
מבלי לגרוע מהוראות סעיף 75א לחוק שירות המדינה (משמעת), התשכ״ג–1963, רשאי ראש השירות לקבוע בהוראות השירות, הוראות נוספות בדבר משטר ומשמעת שיחולו בשירות.
התאמה ביטחונית
(א)
העסקתו של אדם בתפקיד או במשרה אשר לגביהם נקבע סיווג ביטחוני כאמור בסעיף 7(ב)(3) תהיה בהתאם לדרישות הסיווג, כפי שנקבע בכללים.
(ב)
(1)
הרואה עצמו נפגע מהחלטה בדבר אי־התאמתו הביטחונית למשרה או לתפקיד שסווגו בסיווג ביטחוני, זכאי להשיג על ההחלטה לפני ועדה של שלושה, שיושב הראש שלה יהיה שופט מחוזי בדימוס, אשר תמונה על ידי ראש הממשלה, בהתייעצות עם שר המשפטים; בהשגה של חייל כהגדרתו בסעיף 1 לחוק השיפוט הצבאי, התשט״ו–1955, תכלול הועדה חבר שימונה על־ידי שר הביטחון בהתייעצות עם שר המשפטים.
(2)
הוראות לענין הודעה למעביד בדבר דרישות סיווג ביטחוני לעובדיו, לענין הודעה לאדם בדבר אי־התאמה ביטחונית, וכן לענין דרכי הפניה לועדה, סמכויותיה וסדרי הדיון בפניה, ייקבעו בתקנות.
אבטחת מידע
המחזיק במידע אשר לגביו נקבע סיווג ביטחוני, לפי סעיף 7(ב), יטפל בו בהתאם להוראות שנקבעו בכללים.
תחקיר פנימי
(א)
דברים שהושמעו בתחקיר פנימי ודין וחשבון שהוכן בעקבות תחקיר פנימי, לרבות פרוטוקולים, ממצאים, מסקנות והמלצות (להלן – חומר מתחקיר פנימי) לא יתקבלו כראיה במשפט, למעט בהליך משמעתי ובמשפט פלילי בשל מסירת ידיעה כוזבת או העלמה ביודעין של פרט חשוב בתחקיר.
(ב)
לא יימסר חומר מתחקיר פנימי אלא באחד מאלה:
(1)
ראש השירות אישר מסירתו לעובד ציבור שהחומר או חלק ממנו דרוש לו לצורך מילוי תפקידו או דרוש לאדם הנוגע בדבר;
(2)
ליועץ המשפטי לממשלה או למי שהוא הסמיך לכך, על פי בקשתם ולאחר שמיעת עמדת ראש השירות בענין;
(3)
ועדת הכנסת לעניני השירות, על פי בקשתה.
(ג)
בסעיף זה, ”תחקיר פנימי“ – בירור שנערך בשירות, לפי הוראות השירות, בנוגע לפעילות של השירות, לרבות בדיקה פנימית, ותחקיר מבצעי.
סייג לאחריות
עובד השירות או הפועל מטעם השירות לא ישא באחריות פלילית או אזרחית למעשה או למחדל שעשה בתום לב ובאופן סביר במסגרת תפקידו ולשם מילויו; ואולם אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מאחריות משמעתית לפי כל דין.
סודיות ועונשין
(א)
(1)
כללים, הוראות השירות, נוהלי השירות וזהות עובדי השירות והפועלים מטעמו, בעבר או בהווה, וכן פרטים אחרים בנוגע לשירות שייקבעו בתקנות, הם חסויים וגילוים או פרסומם אסור.
(2)
עובד השירות וכן הפועל מטעם השירות, בעבר או בהווה, לא ימסור מידע שהגיע אליו בתוקף תפקידו או במסגרת פעילותו בשירות, למי שאינו מוסמך לקבלו, אלא אם כן נדרש לכך כדין או קיבל היתר לכך בכתב בהתאם להוראות השירות.
(3)
ראש הממשלה רשאי להתיר פרסום מידע האסור לפרסום לפי סעיף זה, וכן רשאי הוא לקבוע בתקנות הוראות בדבר מתן היתר לפרסום.
(ב)
(1)
המגלה או המפרסם מידע חסוי לפי חוק זה בלא היתר, דינו – מאסר שלוש שנים; הביא אדם לגילוי או לפרסום כאמור ברשלנות, דינו – מאסר שנה.
(2)
עובד השירות וכן הפועל מטעם השירות, בעבר או בהווה, המגלה או המפרסם מידע חסוי בלא היתר לפי סעיף זה, דינו – מאסר חמש שנים; נעשה הגילוי או הפרסום כאמור ברשלנות, דינו – מאסר שלוש שנים.
(ג)
(1)
אין בסעיף זה כדי לגרוע מסמכות שר לפי סעיפים 44 ו־45 לפקודת הראיות [נוסח חדש], התשל״א–1971 או מסמכויות הצנזור לפי תקנות ההגנה (שעת חירום), 1945, או מכל סמכות אחרת למניעת פרסום לפי כל דין.
(2)
אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מתחולת הוראות פרק ז׳ בחלק ב׳ לחוק העונשין, התשל״ז–1977.
הגבלות על עובדי השירות
(א)
ראש הממשלה רשאי לקבוע בתקנות הגבלות על עובדי השירות, בתקופת עבודתם בשירות ולאחריה, ככל שהדבר דרוש לשם מילוי תפקידי השירות, להבטחת טוהר המידות בשירות, או לשם שמירת בטחונם האישי של עובדי השירות ועובדיו לשעבר.
פורסמו תקנות שירות הביטחון הכללי (הגבלות על עובדי השירות בתקופת עבודתם בשירות ולאחריה), התשס״ד–2004.
(ב)
עובד השירות לא יהיה חבר בארגון עובדים ולא יטול חלק בפעולות להקמתו, לקיומו או לניהולו של ארגון עובדים; עבירה על הוראות סעיף זה תיחשב כעבירת משמעת; בסעיף קטן זה, ”ארגון עובדים“ – כל התארגנות או נציגות, בין קבועה ובין ארעית, שבין מטרותיה או פעולותיה נמנה הטיפול בארגון השירות, בניהולו, במשטר ובמשמעת ובתנאי השירות של עובדי השירות, או ייצוג של עובד השירות בנושאים אלה.
ביצוע, תקנות, כללים, הוראות שירות ונוהלי שירות
(א)
ראש הממשלה ממונה על ביצוע חוק זה, והוא רשאי, באישור ועדת השרים וועדת הכנסת לעניני השירות, ובכפוף להוראות חוק זה, להתקין תקנות וכללים, לפי הענין, בכל הנוגע לביצועו.
(ב)
ראש השירות רשאי, באישור ראש הממשלה, ובכפוף להוראות חוק זה ולתקנות ולכללים שהותקנו מכוחו, לקבוע את הוראות השירות בכל ענין הנוגע למילוי תפקידי השירות.
(ג)
ראש השירות רשאי, בכפוף להוראות חוק זה ולתקנות, לכללים ולהוראות השירות שהותקנו מכוחו, לקבוע את נוהלי השירות בכל ענין הנוגע לניהול השירות, להפעלתו, ולמילוי תפקידו.
פרסום, סודיות ואחריות
(א)
תקנות לפי חוק זה יפורסמו ברשומות; כללים, הוראות השירות ונוהלי השירות לפי חוק זה אינם טעונים פרסום ברשומות או פרסום פומבי אחר.
(ב)
אופן שמירתם של כללים, הוראות השירות ונוהלי השירות, לרבות הגדרת סיווגם והפצתם ייקבע בכללים, בהוראות השירות ובנוהלי השירות, בהתאמה.
(ג)
לא יישא אדם באחריות פלילית או משמעתית לפי כללים או הוראות השירות שלא פורסמו, אלא אם כן הובאו לידיעתו בדרך אחרת כפי שקבע ראש השירות או ראש הממשלה.
שינוי התוספת
ראש הממשלה, באישור ועדת השרים וועדת הכנסת לעניני השירות, רשאי לשנות את התוספת.
שמירת דינים
אין בהוראות חוק זה כדי לגרוע מסמכות שהוקנתה לפי כל דין.
תחילה והוראות מעבר
(א)
תחילתו של חוק זה שישים ימים מיום פרסומו, ואולם תחילתו של סעיף 15(ב) ביום תחילתן של תקנות שיותקנו לפיו, ולא יאוחר מתום שישה חודשים מיום תחילתו של חוק זה.
(ב)
החלטות ממשלה, נהלים והסדרים אחרים שנהגו ערב תחילתו של חוק זה בענינים שחוק זה דן בהם, יעמדו בתוקפם עד לקביעת תקנות, כללים, הוראות שירות והחלטות ממשלה הדרושים לאותו ענין לפי חוק זה, ולא יאוחר מתום 18 חודשים מיום תחילתו של חוק זה.
תוספת
(סעיף 8(ב))
[תיקון: תשס״ה]
נתקבל בכנסת ביום כ״ט בשבט התשס״ב (11 בפברואר 2002).
- אריאל שרון
ראש הממשלה - אברהם בורג
יושב ראש הכנסת - משה קצב
נשיא המדינה
אזהרה: המידע בוויקיטקסט נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו ייעוץ משפטי. במידת הצורך היוועצו בעורך־דין.