התורה והמצוה על דברים יב ל


פירוש מלבי"ם על ספרי על דברים יב ל:

נד.

השמר לך פן תנקש אחריהם.

  • לרש"י ורשב"ם פי' שלא תמשך אחריהם, כמו (תהלים קט11) ינקש נושה לכל אשר לו , אדם הטורח ומחזר אחר דבר. וזה פירושו הראשון של הספרי.
  • ופירושו השני - פירש מענין היקש, שמקיש דבר לדבר.
  • ובפירושו השלישי פירש מענין מוקש. וכן פירש הרד"ק.

ומ"ש אחרי השמדם מפניך, ר"ל שמזה תלמדו שלא להמשך אחריהם. וכן מזה תדעו שיהיה לכם למוקש, כי יבואו אחרים וישמידוך.

ובמ"ש איכה יעבדו, ואעשה כן גם אני - משמע שיעשה כן לעכו"ם. ועז"א יש כן ויש כן, היינו ואעשה כן, לא תעשה כן. וע"ז פי' שבענין שיעשה כן לע"ז - אם הוא מעבודות שבמקדש חייב, אף שאין דרכה בכך, כגון זבוח וקטור ונסוך והשתחויה; כמ"ש בסנהדרין ס, סא.

אם אינו מד' עבודות אלה - חייב אם דרך ע"ז לעבדה בכך. וזה למד ממ"ש ואעשה כן גם אני.

ואם מקריב למזבח דבר שמקריבים לע"ז, שזה מ"ש לא תעשון כן לה' א-להיך - פטור. כי הכתוב פירש הטעם, ש כל דבר אשר שנא עשו לא-להיהם, א"כ לא נתכוון אלא לדבר שהקב"ה שונא אותו.



קיצור דרך: mlbim-dm-12-30