התורה והמצוה על דברים יב ל

<< | התורה והמצוה על דבריםפרק י"ב • פסוק ל' |
א • ב • ג • ד • ה • ו • ז • ח • ט • י • יא • יב • יג • יד • טו • טז • יז • יח • יט • כ • כא • כב • כג • כד • כו • כז • כח • כט • ל • 

על פסוק זה: דף הפסוק מקראות גדולות


דברים י"ב, ל':

הִשָּׁ֣מֶר לְךָ֗ פֶּן־תִּנָּקֵשׁ֙ אַחֲרֵיהֶ֔ם אַחֲרֵ֖י הִשָּׁמְדָ֣ם מִפָּנֶ֑יךָ וּפֶן־תִּדְרֹ֨שׁ לֵאלֹֽהֵיהֶ֜ם לֵאמֹ֗ר אֵיכָ֨ה יַעַבְד֜וּ הַגּוֹיִ֤ם הָאֵ֙לֶּה֙ אֶת־אֱלֹ֣הֵיהֶ֔ם וְאֶעֱשֶׂה־כֵּ֖ן גַּם־אָֽנִי׃



פירוש מלבי"ם על ספרי על דברים יב ל:

נד.

השמר לך פן תנקש אחריהם.

  • לרש"י ורשב"ם פי' שלא תמשך אחריהם, כמו (תהלים קט11) ינקש נושה לכל אשר לו , אדם הטורח ומחזר אחר דבר. וזה פירושו הראשון של הספרי.
  • ופירושו השני - פירש מענין היקש, שמקיש דבר לדבר.
  • ובפירושו השלישי פירש מענין מוקש. וכן פירש הרד"ק.

ומ"ש אחרי השמדם מפניך, ר"ל שמזה תלמדו שלא להמשך אחריהם. וכן מזה תדעו שיהיה לכם למוקש, כי יבואו אחרים וישמידוך.

ובמ"ש איכה יעבדו, ואעשה כן גם אני - משמע שיעשה כן לעכו"ם. ועז"א יש כן ויש כן, היינו ואעשה כן, לא תעשה כן. וע"ז פי' שבענין שיעשה כן לע"ז - אם הוא מעבודות שבמקדש חייב, אף שאין דרכה בכך, כגון זבוח וקטור ונסוך והשתחויה; כמ"ש בסנהדרין ס, סא.

אם אינו מד' עבודות אלה - חייב אם דרך ע"ז לעבדה בכך. וזה למד ממ"ש ואעשה כן גם אני.

ואם מקריב למזבח דבר שמקריבים לע"ז, שזה מ"ש לא תעשון כן לה' א-להיך - פטור. כי הכתוב פירש הטעם, ש כל דבר אשר שנא עשו לא-להיהם, א"כ לא נתכוון אלא לדבר שהקב"ה שונא אותו.





קיצור דרך: mlbim-dm-12-30