התורה והמצוה על דברים יב טז

<< | התורה והמצוה על דבריםפרק י"ב • פסוק ט"ז | >>
א • ב • ג • ד • ה • ו • ז • ח • ט • י • יא • יב • יג • יד • טו • טז • יז • יח • יט • כ • כא • כב • כג • כד • כו • כז • כח • כט • ל • 

על פסוק זה: דף הפסוק מקראות גדולות


דברים י"ב, ט"ז:

רַ֥ק הַדָּ֖ם לֹ֣א תֹאכֵ֑לוּ עַל־הָאָ֥רֶץ תִּשְׁפְּכֶ֖נּוּ כַּמָּֽיִם׃



פירוש מלבי"ם על ספרי על דברים יב טז:

כח.

רק הדם לא תאכלו , כבר אמר בספרא ויקרא (פט) וז"ל: ר' יהודה אומר וכו' יכול אף דם פסולי המוקדשים יהיו חייבים עליהם בשני לאוין - ת"ל רק הדם ל"ת, אין בו אלא אזהרה א'.

מתוך שיצא הבכור מכלל פסולי המוקדשין, יכול יהיו חייבים על דמו משום שני לאוין - ת"ל רק את דמו ל"ת - אין בו אלא אזהרה א'.

ובארתי שם שר' יהודה בעל המאמר שם לשטתו, שס"ל שבדם של מוקדשים עובר בשני לאוין, וכן ברייתא זו כר' יהודה. ורש"י בפי' החומש שפי' טעם אחר בזה, הוא לרבנן עיי"ש.

כט.

על הארץ תשפכנו כמים. זה כתוב ג"פ לג' דרושים:

  • מ"ש פה כמים מלמד שדם פסולי המוקדשים מותר בהנאה. סד"א הואיל דאסורים בגיזה ועבודה - דמן ליבעי קבורה; כמ"ש בחולין לו.
  • ומ"ש שנית בבשר תאוה כמים - מלמד שמכשיר את הזרעים. שתחלה כשהיו אסורים בבשר תאוה - לא היה הדם מכשיר דדם קדשים אינו מכשיר, כמ"ש בפסחים טז ובכ"מ.
  • ומ"ש שלישית כמים גבי בכור - למד שאין טעון כסוי. וכמ"ש בחולין פד, א"ל יעקב מינאה לרבא, אימא בהמה בכלל חיה לכסוי, א"ל: עליך א"ק על הארץ תשפכנו כמים .





קיצור דרך: mlbim-dm-12-16