פתיחת התפריט הראשי


מקראות גדולות דברים


מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
השמר לך פן תנקש אחריהם אחרי השמדם מפניך ופן תדרש לאלהיהם לאמר איכה יעבדו הגוים האלה את אלהיהם ואעשה כן גם אני

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
הִשָּׁמֶר לְךָ פֶּן תִּנָּקֵשׁ אַחֲרֵיהֶם אַחֲרֵי הִשָּׁמְדָם מִפָּנֶיךָ וּפֶן תִּדְרֹשׁ לֵאלֹהֵיהֶם לֵאמֹר אֵיכָה יַעַבְדוּ הַגּוֹיִם הָאֵלֶּה אֶת אֱלֹהֵיהֶם וְאֶעֱשֶׂה כֵּן גַּם אָנִי.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
הִשָּׁ֣מֶר לְךָ֗ פֶּן־תִּנָּקֵשׁ֙ אַחֲרֵיהֶ֔ם אַחֲרֵ֖י הִשָּׁמְדָ֣ם מִפָּנֶ֑יךָ וּפֶן־תִּדְרֹ֨שׁ לֵֽאלֹהֵיהֶ֜ם לֵאמֹ֗ר אֵיכָ֨ה יַעַבְד֜וּ הַגּוֹיִ֤ם הָאֵ֙לֶּה֙ אֶת־אֱלֹ֣הֵיהֶ֔ם וְאֶעֱשֶׂה־כֵּ֖ן גַּם־אָֽנִי׃

תרגום

​ ​
אונקלוס:
אִסְתְּמַר לָךְ דִּלְמָא תִתְּקֵיל בָּתְרֵיהוֹן בָּתַר דְּיִשְׁתֵּיצוֹן מִן קֳדָמָךְ וְדִלְמָא תִתְבַּע לְטָעֲוָתְהוֹן לְמֵימַר אֵיכְדֵין פָּלְחִין עַמְמַיָּא הָאִלֵּין יָת טָעֲוָתְהוֹן וְאַעֲבֵיד כֵּן אַף אֲנָא׃
ירושלמי (יונתן):
אִסְתַּמָּרוּ לְכוֹן דִּלְמָא תִיתּוֹקְלוּן בָּתַר טַעֲוַותְהוֹן מִן בָּתַר דְּיִשְׁתֵּיצוּן מִן קֳדָמֵיכוֹן אוֹ דִלְמָא תִּתְבְּעוּן לְטַעֲוַותְהוֹן לְמֵימָר הֵיכְדֵין פַּלְחִין עַמְמַיָא הָאִלֵּין לְטַעֲוַותְהוֹן וְנַעֲבֵיד כְּדֵין אוּף אֲנָן:

רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"פן תנקש" - אונקלוס תרגם לשון מוקש ואני אומר שלא חש לדקדק בל' שלא מצינו נו"ן בל' יוקש ואפי' ליסוד הנופל ממנו אבל בלשון טירוף וקשקוש מצינו נו"ן (דנייאל ה) וארכבותיה דא לדא נקשן ואף זה אני אומר פן תנקש אחריהם פן תטרף אחריהם להיות כרוך אחר מעשיהם וכן (תהלים קט) ינקש נושה לכל אשר לו מקלל את הרשע להיות עליו נושים רבים ויהיו מחזירין ומתנקשין אחר ממונו

"אחרי השמדם מפניך" - אחר שתראה שאשמידם מפניך יש לך לתת לב מפני מה נשמדו אלו מפני מעשים מקולקלים שבידיהם אף אתה לא תעשה כן שלא יבואו אחרים וישמידוך

"איכה יעבדו" - לפי שלא ענש על עבודת אלילים אלא על זבוח וקטור ונסוך והשתחואה כמו שכתוב (שמות כב) בלתי לה' לבדו דברים הנעשים לגבוה בא ולמדך כאן שאם דרכה של עבודת אלילים לעבדה בדבר אחר כגון פוער לפעור וזורק אבן למרקוליס זו היא עבודתה וחייב אבל זבוח וקטור ונסוך והשתחואה אפי' שלא כדרכה חייב

רמב"ן (כל הפרק)(כל הפסוק)

"השמר לך פן תנקש אחריהם אחרי השמדם מפניך" - אחר שתראה שאשמידם מפניך יש לתת לב מפני מה נשתמדו אלו מפני מעשים מקולקלים שבידיהם אף אתה לא תעשה כן שלא יבאו אחרים וישמידוך לשון רש"י ואם כן יהיה זה אזהרה והתראה מלעבוד ע"ז וכן כתב איכה יעבדו לפי שלא ענש על ע"ז אלא על זבוח וקטור ונסוך והשתחואה כמו שכתוב (שמות כב יט) בלתי לה' לבדו דברים הנעשים לגבוה בא ולמדך כאן שאם דרכה של ע"ז לעבדה בדבר אחר כגון פוער לפעור וזורק אבן למרקוליס שהיא עבודתו חייב וחייב על זבוח וקטור ונסוך והשתחואה אפילו שלא כדרכה עכ"ל וזה איננו נכון כי הכתוב אומר לא תעשה כן לה' אלהיך אם כן אינה אזהרה בעבודה לאלהיהם רק שלא לעבוד השם הנכבד בעבודתם כאשר נתן הטעם כי כל תועבת ה' אשר שנא עשו לאלהיהם וגו' אבל פירוש הפרשה כי עד הנה צוה פעמים רבות כי בבואנו אל הארץ נעקור ע"ז ומשמשיה ונאבד את שמם וצוה שנעשה זה מיד כאשר אנחנו יורשים אותם מיד ועתה אמר כי כאשר יכרית ה' הגוים ההם מפנינו וישתקע שם ע"ז מן הארץ ונשב בארצם לבטח לא נחשב בלבנו הנה הכרית השם מפנינו עובדי אלהים אחרים בעבור שהיו עושים כבוד בעבודה שלמה למעשה ידי אדם עץ ואבן ואין ראוי לתת כבודו לאחר ותהלתו לפסילים כי כן אסר זבוח וקטור ונסוך והשתחואה בלתי להשם לבדו והנהוג במלכים כי המתהדר בכבודם לתת עטרה בראשו או ללבוש לבוש מלכות כהם אחת דתו להמית אם כן אעשה אני לשם הנכבד כאשר היו עושים הגוים לאלהיהם וייטב לפניו לכן הזהיר לא תעשה כן כי הדברים המתועבים לפניו היו עושים לאלהיהם ולא אסרם מפני המעשה שהיה נכבד וראוי לעשותו לפני השם לבדו רק מפני הכונה שהיתה בהם לעבוד אלהות כי גם את בניהם ואת בנותיהם ישרפו באש לאלהיהם שהוא דבר מתועב לפני השם לשפוך דם נקי ואף כי להיות אכזרי על פרי בטן לא ירחמו ועל כן אמר (להלן יג א) את כל הדבר אשר אנכי מצוה אתכם וגו' להזהיר על מעשה הקרבנות ועבודת המקדש שלא תוסיף עליו ולא תגרע ממנו וזה ענין הפרשה הזאת באמת אבל רבותינו (סנהדרין ס) שלמדו מכאן לעובד ע"ז כדרכה שחייב עליה לעולם אפילו פוער עצמו לפעור מפני שהזכיר הכתוב "איכה יעבדו" ללמד כי תקרא עבודה באיכות ההוא ויהיה בכלל ולא תעבדם (שמות כ ד) אבל אם יזרוק אבן לפעור או אפילו דרך כבוד שיחבק וינשק או שיכבד וירבץ לפניו אינו חייב מיתה ועל דרך הפשט הזהיר בראש הסדר (לעיל פסוק ד) "לא תעשון כן לה' אלהיכם" לעובדו כאלהי העמים על ההרים הרמים בקרבנותיו ועתה בפרשה הזאת הזהיר "לא תעשה כן לה' אלהיך" לעבדו במקדשו בעבודות שלהם

מדרש ספרי (כל הפרק)(כל הפסוק)

השמר לך. - בלא תעשה. פן. - בלא תעשה.

פן תנקש אחריהם. שמא תמשך אחריהם, או שמא תדמה להם, או שמא תעשה כמעשיהם ויהיו לך למוקש.

אחרי השמדם מפניך. מפני מה אני משמידם מפניך - שלא תעשה כמעשיהם, ויבואו אחרים [וישמידוך] (וישמדו מפניך).

ופן תדרוש לאלהיהם לאמר. שלא תאמר: הואיל והם יוצאים באבטיגא [אף אני יוצא באבטיגא], הואיל (ויוצא) [והם יוצאים] בארגמן אף אני (אבוא) [אצא] בארגמן, הואיל והם יוצאין בתולסין אף אני אצא בתולסין.

ואעשה כן גם אני. יש כן לעבודה [זרה], ויש כן (למתעביד) [לעבודת מזבח]. מכאן אמרו, (ב)דבר שמקריבים אותו לגבי מזבח - אין מקריבים אותו לעבודה זרה, ואם (המקריב) [הקריב] אותו לעבודה זרה, חייב. דבר שמקריבים אותו לעבודה זרה, אם הקריבו למזבח (כיוצא בו), פטור. [ודבר שאין מקריבים למזבח והקריבו לעבודה זרה - אם מקריב כיוצא בו חייב, ואם לאו פטור].

יכול (יהיו) [אם הם] מקריבים חטאות ואשמות? ת"ל: כי כל תועבת ה' אשר שנא עשו לאלהיהם - לא (נתכוונו להקריב) [נתכוין הכתוב] אלא דבר שהקב"ה שונא אותו, שנאמר: כי גם את בניהם ואת בנותיהם. אין לי אלא בנים ובנות, אבות ואמהות מנין? ת"ל כי גם את בניהם ואת בנותיהם. אמר ר' יעקב: אני ראיתי גוי אחד שכפתו לאביו (והניחו) לפני כלבו, ואכלו.

<< · מ"ג דברים · יב · ל · >>