התורה והמצוה על דברים יב א

<< | התורה והמצוה על דבריםפרק י"ב • פסוק א' | >>
א • ב • ג • ד • ה • ו • ז • ח • ט • י • יא • יב • יג • יד • טו • טז • יז • יח • יט • כ • כא • כב • כג • כד • כו • כז • כח • כט • ל • 

על פסוק זה: דף הפסוק מקראות גדולות


דברים י"ב, א':

אֵ֠לֶּה הַֽחֻקִּ֣ים וְהַמִּשְׁפָּטִים֮ אֲשֶׁ֣ר תִּשְׁמְר֣וּן לַעֲשׂוֹת֒ בָּאָ֕רֶץ אֲשֶׁר֩ נָתַ֨ן יְהֹוָ֜ה אֱלֹהֵ֧י אֲבֹתֶ֛יךָ לְךָ֖ לְרִשְׁתָּ֑הּ כׇּ֨ל־הַיָּמִ֔ים אֲשֶׁר־אַתֶּ֥ם חַיִּ֖ים עַל־הָאֲדָמָֽה׃


פירוש מלבי"ם על ספרי על דברים יב א:

א.

אלה החקים והמשפטים . הגם ששם חוקים מיוסד על מצות שאין להם טעם, פי' חז"ל בכמה מקומות שחוקים הם המדרשות, וכבר ביארתי זה היטב ב"התורה והמצוה" (אחרי קלז) .

וכן מ"ש אשר תשמרון זה משנה, התבאר שם, עיי"ש.

וממה שכתב בארץ אשר ה' אלהיך נותן לך - מדבר ממצות שנוהגות בארץ לבד. ומוסיף - שיש מצות שאתם מחויבים בהם כל הימים אשר אתם חיים על האדמה; שבודאי אין פירושו על האדמה שבא"י, שאם כן היה לו לומר אשר אתם חיים עליה. רק פירושו - בכל מקום, אף בחוץ לארץ. וע"ז מביא הדוגמא אבד תאבדון שהוא חובת הגוף ונוהג בכל מקום, והוא הדין כל חובת הגוף. וכל ברייתא זו מובא בקדושין לז ובספרי עקב מד .





קיצור דרך: mlbim-dm-12-01