התורה והמצוה על דברים יב כא

<< התורה והמצוה על דברים • פרק יב >>
א • ב • ג • ד • ה • ו • ז • ח • ט • י • יא • יב • יג • יד • טו • טז • יז • יח • יט • כ • כא • כב • כג • כד • כו • כז • כח • כט • ל • 



פירוש מלבי"ם על ספרי על דברים יב כא:

לט.

כי ירחק ממך המקום וזבחת וכו', כאשר צויתיך . גבי קדשים שכתוב בהם שחיטה, כן תזבח חולין בריחוק מקום.

ומובא שבקירוב מקום, היינו בעזרה, אינך רשאי לזבוח חולין.

וממ"ש שני פעמים גבי שלמים – " ושחט אותו ", שהיל"ל “ושחטו" - ממעט בע"מ (=בעל מום) וחיה ועוף; כמ"ש בספרא ( ויקרא קסג ) עמש"ש בפירושי. וכ"ז מובא בקדושין נז.

מ.

ואכלת בשעריך בכל אות נפשך. מ"ש בשעריך - היינו בכל ערי ישראל. שלא תאמר שיהיו כקדשים, שאכילתם לפנים מן החומה.

ומ"ש בכל אות נפשך - ר"ל כל משך זמן שתרצה, לא לשני ימים ולילה אחד כקדשים.

ומ"ש הטמא והטהור יחדו - היינו בקערה א'. וזה התבאר כבר למעלה ( ראה כו ) עיי"ש.





קיצור דרך: mlbim-dm-12-21