התורה והמצוה על דברים יב יא

<< | התורה והמצוה על דבריםפרק י"ב • פסוק י"א | >>
א • ב • ג • ד • ה • ו • ז • ח • ט • י • יא • יב • יג • יד • טו • טז • יז • יח • יט • כ • כא • כב • כג • כד • כו • כז • כח • כט • ל • 

על פסוק זה: דף הפסוק מקראות גדולות


דברים י"ב, י"א:

וְהָיָ֣ה הַמָּק֗וֹם אֲשֶׁר־יִבְחַר֩ יְהֹוָ֨ה אֱלֹהֵיכֶ֥ם בּוֹ֙ לְשַׁכֵּ֤ן שְׁמוֹ֙ שָׁ֔ם שָׁ֣מָּה תָבִ֔יאוּ אֵ֛ת כׇּל־אֲשֶׁ֥ר אָנֹכִ֖י מְצַוֶּ֣ה אֶתְכֶ֑ם עוֹלֹתֵיכֶ֣ם וְזִבְחֵיכֶ֗ם מַעְשְׂרֹֽתֵיכֶם֙ וּתְרֻמַ֣ת יֶדְכֶ֔ם וְכֹל֙ מִבְחַ֣ר נִדְרֵיכֶ֔ם אֲשֶׁ֥ר תִּדְּר֖וּ לַיהֹוָֽה׃



פירוש מלבי"ם על ספרי על דברים יב יא:

יט.

שמה תביאו עולותיכם , כבר נשנה זה למעלה ( ראה יב ) ושם התפרש. רק פה לא אמר נדבותיכם ובכורות בקרכם וצאנכם, כי סמך עמ"ש זה למעלה, וכלל זה במ"ש וכל מבחר נדריכם, שמלת כל כולל הכל.

וממ"ש מבחר נדריכם למד שצריך להביא הכל מן המובחר, כמ"ש במנחות פג. ומה שכפל זה שנית - ס"ל לרבי, שראשונה נאמר לענין שילה, והוא כשטת ר' יהודה למעלה ( ראה ט ), שמ"ש מכל שבטיכם – פי' שגבו המעות מכל השבטים דכן ס"ל לרבי בזבחים קטז.

כי לר"ש צ"ל שמ"ש למעלה מכל שבטיכם מדבר בירושלים, ולדידיה למעלה מדבר בירושלים, ופה מדבר משילה. והולך לשטתו שפ' אל המנוחה זו ירושלים ו נחלה זה שילה. וא"כ בא הסדר ירושלים תחלה ואח"כ שילה.

ולרבי שהוא כר' יהודה ש מנוחה זו שילה ונחלה זו ירושלים - כן בא הסדר שילה תחלה,.וכבר כתבתי למעלה ( ראה יז ) שכ"א לשטתו עיי"ש.





קיצור דרך: mlbim-dm-12-11