פתיחת התפריט הראשי


מקראות גדולות דברים


מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
כי ירחק ממך המקום אשר יבחר יהוה אלהיך לשום שמו שם וזבחת מבקרך ומצאנך אשר נתן יהוה לך כאשר צויתך ואכלת בשעריך בכל אות נפשך

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
כִּי יִרְחַק מִמְּךָ הַמָּקוֹם אֲשֶׁר יִבְחַר יְהוָה אֱלֹהֶיךָ לָשׂוּם שְׁמוֹ שָׁם וְזָבַחְתָּ מִבְּקָרְךָ וּמִצֹּאנְךָ אֲשֶׁר נָתַן יְהוָה לְךָ כַּאֲשֶׁר צִוִּיתִךָ וְאָכַלְתָּ בִּשְׁעָרֶיךָ בְּכֹל אַוַּת נַפְשֶׁךָ.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
כִּֽי־יִרְחַ֨ק מִמְּךָ֜ הַמָּק֗וֹם אֲשֶׁ֨ר יִבְחַ֜ר יְהֹוָ֣ה אֱלֹהֶ֘יךָ֮ לָשׂ֣וּם שְׁמ֣וֹ שָׁם֒ וְזָבַחְתָּ֞ מִבְּקָרְךָ֣ וּמִצֹּֽאנְךָ֗ אֲשֶׁ֨ר נָתַ֤ן יְהֹוָה֙ לְךָ֔ כַּאֲשֶׁ֖ר צִוִּיתִ֑ךָ וְאָֽכַלְתָּ֙ בִּשְׁעָרֶ֔יךָ בְּכֹ֖ל אַוַּ֥ת נַפְשֶֽׁךָ׃

תרגום

​ ​
אונקלוס:
אֲרֵי יִתְרַחַק מִנָּךְ אַתְרָא דְּיִתְרְעֵי יְיָ אֱלָהָךְ לְאַשְׁרָאָה שְׁכִינְתֵיהּ תַּמָּן וְתִכּוֹס מִתּוֹרָךְ וּמֵעָנָךְ דִּיהַב יְיָ לָךְ כְּמָא דְּפַקֵּידְתָּךְ וְתֵיכוֹל בְּקִרְוָךְ בְּכֹל רְעוּת נַפְשָׁךְ׃
ירושלמי (יונתן):
אֲרוּם יִתְרְחַק מִנְכוֹן אַתְרָא דְיִתְרְעֵי יְיָ אֱלָהָכוֹן לְאַשְׁרָאָה שְׁכִינְתֵּיהּ תַּמָּן וְתִכְסוּן מִן תּוֹרֵיכוֹן וּמִן עָנֵיכוֹן דִּיהַב יְיָ אֱלָהָכוֹן לְכוֹן הֵיכְמָא דְפַקֵּדִית יַתְכוֹן וְתֵיכְלוּן בְּקִירְוֵיכוֹן בְּכָל רִיגוֹג נַפְשֵׁיכוֹן:

רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"כי ירחק ממך המקום" - ולא תוכל לבוא ולעשות שלמים בכל יום כמו עכשיו שהמשכן הולך עמכם

"וזבחת וגו' כאשר צויתך" - למדנו שיש צווי בזביחה היאך ישחוט והן הלכות שחיטה שנאמרו למשה מסיני

רמב"ן (כל הפרק)(כל הפסוק)

"וטעם וזבחת וגו' כאשר צויתיך" - על דעת רבותינו (חולין כח א) כאשר צויתיך על פה מהלכה למשה מסיני מלמד שנצטוה משה על הושט ועל הקנה ועל רוב אחד בעוף ועל רוב שנים בבהמה ודע כי שחיטה בלשון הקדש הוא הכרת סימני הצואר ואל תחוש בעבור שאמר וישחטם במדבר (במדבר יד טז) כי היא מליצה שזבח אותם כצאן והנה צוה בקרבנות "ושחט" "ושחטו" שהוא בסימני הצואר והנה מתחלה צוה שיהיה כל מה שהם אוכלים שלמים והם שחוטים כמשפט הקרבנות ועתה כשבא להתיר בשר החולין אמר וזבחת מבקרך ומצאנך כאשר צויתיך בהיותם קרבנות ותאכל אותם חולין בכל תאות נפשך לומר שיתירם חולין בכל מקום ובלבד שיהיו זבוחין כאשר צוה מתחלה בהיותם כולם קרבנות וזהו פשוטו של מקרא זה על הנכון ושמא רבותינו נתכונו בזה כשאמרו בספרי (ראה לט) כאשר צויתיך מה קדשים בשחיטה אף חולין בשחיטה והנה מצות השחיטה מפורשת בכאן ומבוארת מדברי רבותינו בקבלה

מדרש ספרי (כל הפרק)(כל הפסוק)

כאשר צויתיך – מה קדשים בשחיטה, אף חולין בשחיטה.

אי מה קדשים במקום, אף חולין במקום? ת"ל כי ירחק ממך המקום וזבחת - ברחוק מקום אתה זובח, ואי אתה זובח בקרוב מקום; פרט לחולין (שנשחטו) [שלא ישחטו] בעזרה.

(קדושין לו) אין לי אלא תמימים, בעלי מומים מנין? ת"ל (ויקרא א) ושחטו פתח אהל מועד. (יכול אף) חיה ועוף (פתח אהל מועד) [מנין] - ת"ל [ושחט] אותו פתח אהל מועד - אותו פתח אהל מועד, ואין חיה ועוף פתח א"מ (=אהל מועד).

אי מה קדשים בזמן, אף חולין בזמן? ת"ל (ואכלת בשעריך) בכל אות נפשך.

אי מה קדשים במחיצה, אף חולין במחיצה? ת"ל ואכלת בשעריך (בכל אות נפשך).

אי מה קדשים בטהרה, אף חולין בטהרה? ת"ל (הטהור) והטמא יאכלנו. אין לי אלא טמא, טהור מנין? ת"ל (טהור יאכלנו), הטמא והטהור יאכלנו - מגיד ששניהם אוכלים בקערה אחת. יכול אף תרומה תהא נאכלת מתוך קערה אחת? ת"ל יחדו יאכלנו. זה נאכל מתוך קערה אחת, ואין תרומה נאכלת מתוך קערה אחת.

<< · מ"ג דברים · יב · כא · >>