מ"ג דברים יב טז
כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
רק הדם לא תאכלו על הארץ תשפכנו כמים
מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
רַק הַדָּם לֹא תֹאכֵלוּ עַל הָאָרֶץ תִּשְׁפְּכֶנּוּ כַּמָּיִם.
עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
רַ֥ק הַדָּ֖ם לֹ֣א תֹאכֵ֑לוּ עַל־הָאָ֥רֶץ תִּשְׁפְּכֶ֖נּוּ כַּמָּֽיִם׃
תרגום
| אונקלוס (תאג'): | לְחוֹד דְּמָא לָא תֵיכְלוּן עַל אַרְעָא תֵּישְׁדִנֵּיהּ כְּמַיָּא׃ |
| ירושלמי (יונתן): | לְחוֹד בְּאַדְמָא הֲווֹ זְהִירִין עַל אַרְעָא תֵּישְׁדוּנֵיהּ הֵי כְּמוֹי: |
רש"י
"תשפכנו כמים" - לומר לך שאין צריך כסוי ד"א הרי הוא כמים להכשיר את הזרעים (ספרי חולין עד)
[כ] שאין צריך כיסוי. והקשה הרא"ם, דלא צריך קרא, דבהדיא כתיב דוקא חיה ועוף, ולא בהמה, והאי בהמה הוא. ולא עיין הרב בפרק כיסוי הדם (חולין דף פד.), דבעי התם למימר שבהמה בכלל חיה לכיסוי, ויליף לה מהאי קרא דלא בעי כסוי, דכתיב "על הארץ תשפכנו כמים". והוא הדין לכל שאר בהמה דאינה טעונה כיסוי - מהאי קרא נפקא לן (שם), וגלי קרא בפסולי המוקדשין, לפי שפסולי מוקדשין בהמה הוא בודאי, שאין שאר מין בהקרבה:
[כא] דבר אחר הרי הוא כמים. דקשה ללשון ראשון דלא הוי למכתב בכאן, כיון שכל בהמה אינה צריכה כיסוי:בד"ה תשפכנו כמים כו' עוף אין בהמה לא ולא ראה מה דאיתא בפ' כיסוי הדם דף פ"ד וז"ל אמר לי' יעקב מינאי לרבא קי"ל חיה בכלל בהמה לסימנין אימא נמי בהמה בכלל חיה לכיסוי א"ל עליך אמר קרא על הארץ תשפכנו כמים מה מים לא בעי כיסוי אף האי נמי לא בעי כיסוי ע"כ כנ"ל:רש"י מנוקד ומעוצב
• לפירוש "רש"י מנוקד ומעוצב" על כל הפרק •
תִּשְׁפְּכֶנּוּ כַּמָּיִם – לוֹמַר לְךָ שֶׁאֵין צָרִיךְ כִּסּוּי (ספרי עא; חולין פ"ד ע"א). דָּבָר אַחֵר: הֲרֵי הוּא כַּמַּיִם לְהַכְשִׁיר אֶת הַזְּרָעִים (ספרי שם; חולין ל"ג ע"א).
מדרש ספרי
• לפירוש "מדרש ספרי" על כל הפרק •
[יכול] כדם המוקדשים, ת"ל רק הדם לא תאכלו, לאו אחד יש בו ואין בו שני לאוין.
[על הארץ תשפכנו, ולא לתוך ימים ולא לתוך נהרות ולא לתוך כלים.]
[כמים ולא לתוך מים עצמם.] כמים, (פסחים כ וש"נ) מה מים מותרים בהנאה, אף דם מותר בהנאה. מה מים מכשיר[ים] את הזרעים, אף דם מכשיר את הזרעים. (חולין לה) מה מים פטורים מלכסות, אף דם פטור מלכסות.
מלבי"ם - התורה והמצוה
כח.
רק הדם לא תאכלו , כבר אמר בספרא ויקרא (פט) וז"ל: ר' יהודה אומר וכו' יכול אף דם פסולי המוקדשים יהיו חייבים עליהם בשני לאוין - ת"ל רק הדם ל"ת, אין בו אלא אזהרה א'.
מתוך שיצא הבכור מכלל פסולי המוקדשין, יכול יהיו חייבים על דמו משום שני לאוין - ת"ל רק את דמו ל"ת - אין בו אלא אזהרה א'.
ובארתי שם שר' יהודה בעל המאמר שם לשטתו, שס"ל שבדם של מוקדשים עובר בשני לאוין, וכן ברייתא זו כר' יהודה. ורש"י בפי' החומש שפי' טעם אחר בזה, הוא לרבנן עיי"ש.
כט.
על הארץ תשפכנו כמים. זה כתוב ג"פ לג' דרושים:
- מ"ש פה כמים מלמד שדם פסולי המוקדשים מותר בהנאה. סד"א הואיל דאסורים בגיזה ועבודה - דמן ליבעי קבורה; כמ"ש בחולין לו.
- ומ"ש שנית בבשר תאוה כמים - מלמד שמכשיר את הזרעים. שתחלה כשהיו אסורים בבשר תאוה - לא היה הדם מכשיר דדם קדשים אינו מכשיר, כמ"ש בפסחים טז ובכ"מ.
- ומ"ש שלישית כמים גבי בכור - למד שאין טעון כסוי. וכמ"ש בחולין פד, א"ל יעקב מינאה לרבא, אימא בהמה בכלל חיה לכסוי, א"ל: עליך א"ק על הארץ תשפכנו כמים .