התורה והמצוה על במדבר ו יג

<< | התורה והמצוה על במדברפרק ו' • פסוק י"ג | >>
ב • ג • ד • ה • ו • ז • ט • י • יא • יב • יג • יד • טו • יח • יט • כ • כא • כג • כד • כה • כו • כז • 

על פסוק זה: דף הפסוק מקראות גדולות


במדבר ו', י"ג:

וְזֹ֥את תּוֹרַ֖ת הַנָּזִ֑יר בְּי֗וֹם מְלֹאת֙ יְמֵ֣י נִזְר֔וֹ יָבִ֣יא אֹת֔וֹ אֶל־פֶּ֖תַח אֹ֥הֶל מוֹעֵֽד׃



פירוש מלבי"ם על ספרי על במדבר ו יג:

קכג. זאת תורת הנזיר , כבר בארתי באה"ש ( כלל תקסט ) שכ"מ שאומר זאת תורת מכניס דברים רבים תחת תורה כללית וחק כללי והיינו אם שבא לרמז שכולל דינים רבים או שדין זה נוהג בדברים רבים, או יכוין על שני אלה שהוא כללי מצד כמותו ומצד הקפו. ואמר שמה שאמר פה זאת תורת, רצונו לומר שדין זה נוהג בכל הנזירים בין נזיר ימים ובין נזיר עולם. שגם נזיר עולם מקיל שערו מזמן לזמן ומביא ג' בהמות (כמה שאמר כנזיר דף ה').

אולם לפ"ז לא היה לו לומר ביום מלאת ימי נזרו שמזה משמע למעט נזיר עולם (כנ"ל נשא ק). על זה משיב שמאז ביום מלאת ימי נזרו בא להוציא שלא נטעה שמה שכתוב זאת תורת בא לכלול גם נזיר טמא, שמלבד שיביא קרבן טומאה יביא גם קרבן זה. לכן אמר שקרבנות שבכאן לא יביא רק במלאת ימי נזרו, שכלה הנזירות וכמו שכתב הז"ר. וגם י"ל שבא להוציא שביום מלאת ימי נזרו אף שנטמא לא יביא עוד קרבנות טומאה רק סותר שלשים ומביא קרבנות טהרה לבד. כי הספרי לשטתי' שסובר (ב”ב ק"כ) כר' אליעזר שאם נטמא ביום מאה אינו סותר. וזה עצמו מה שאמר בנזיר (דף כ) בשם ר"א זאת תורת הנזיר נטמא ביום מלאת תן לו תורת נזיר.

קכד.

יביא אותו = יביא את עצמו, כמו: ויראו שוטרי בנ"י אותם ברע, ביום המשח אותו, כמה שאמר הרד"ק במכלול (שורש את). והם ג' אותו שדרש ר' ישמעאל.

והראב”ע פירש שיכריחוהו לבא. ויש לומר, שמשמיענו, שהגם שחייבי חטאות אין ממשכנים אותם, על חטאות נזיר ממשכנים, אחר שאין מעכבו מלשתות יין, שמא יאחר אותה, כמה שאמר בערכין (דף כא), וקמ"ל שיביאו אותו בעל כרחו להקריב בהמות.





קיצור דרך: mlbim-bm-06-13