התורה והמצוה על במדבר ו יב

<< | התורה והמצוה על במדברפרק ו' • פסוק י"ב | >>
ב • ג • ד • ה • ו • ז • ט • י • יא • יב • יג • יד • טו • יח • יט • כ • כא • כג • כד • כה • כו • כז • 

על פסוק זה: דף הפסוק מקראות גדולות


במדבר ו', י"ב:

וְהִזִּ֤יר לַֽיהֹוָה֙ אֶת־יְמֵ֣י נִזְר֔וֹ וְהֵבִ֛יא כֶּ֥בֶשׂ בֶּן־שְׁנָת֖וֹ לְאָשָׁ֑ם וְהַיָּמִ֤ים הָרִאשֹׁנִים֙ יִפְּל֔וּ כִּ֥י טָמֵ֖א נִזְרֽוֹ׃



פירוש מלבי"ם על ספרי על במדבר ו יב:

קכ. והימים הראשונים יפלו מבואר שדוקא אם יש שני ימים, אבל נטמא בתחלת הנזירות אינו סותר. אבל מה שדריש על נטמא ביום מאה מי שיש לו אחרונים סותר, שזה אליבא דר”א. משמע שעקר הלמוד ממה שאמר ר' יהודה בשם ר”א (בדף ו' ודף כ') נטמא ביום מלאת, תן לו תורת נזיר. הרי שלא למד מן דיוקא דמכלל דאיכא אחרונים. וע"כ הרמב"ם לא פסק כר”א בהא אע"ג שבנטמא בתחלת מאה פסק כוותיה וכבר האריכו בזה המפרשים.

קכא. כי טמא נזרו , זה מיותר שכבר אמר וטמא ראש נזרו ופי' שבא ללמד שרק מחמת טומאה יפלו הימים הראשונים לא מחמת תגלחת שאין תגלחת סותר רק שלשים שלא יש פרע. וגם למדו שימי חלוטו של מצורע וימי ספרו הגם שאין עולה מן המנין, בכ"ז אין הימים הראשונים נופלים ודינו כנטמא בטומאה שאין הנזיד מגלח עליהם. שימי טומאתו אין עולים לו ואינו סותר את הקודמים אחר שאין מביא קרבן. אבל לשלא יעלו לו, הוא ק"ו מנזיר בקבר, ששערו ראוי לתגלחת נזיר, וכל ברייתא זו מובא בנזיר (דף נו).

קכב. ומה שאמר כל ימי הזירו לה' , פי' עד הבאת קרבנותיו והוכיחו זה ממה שאמר ואחר ישתה הנזיר יין וכבר בא מאמר כזה למעלה ( נשא צה נשא קב ) ושם פרשתי.





קיצור דרך: mlbim-bm-06-12