קטגוריה:דברים לג ז
וזאת ליהודה ויאמר שמע יהוה קול יהודה ואל עמו תביאנו ידיו רב לו ועזר מצריו תהיה
נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורת הכתיב של הפרק
* * *
וְזֹאת לִיהוּדָה וַיֹּאמַר שְׁמַע יְהוָה קוֹל יְהוּדָה וְאֶל עַמּוֹ תְּבִיאֶנּוּ יָדָיו רָב לוֹ וְעֵזֶר מִצָּרָיו תִּהְיֶה.
נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורה המנוקדת של הפרק
* * *
וְזֹ֣את לִיהוּדָה֮ וַיֹּאמַר֒ שְׁמַ֤ע יְהֹוָה֙ ק֣וֹל יְהוּדָ֔ה וְאֶל־עַמּ֖וֹ תְּבִיאֶ֑נּוּ יָדָיו֙ רָ֣ב ל֔וֹ וְעֵ֥זֶר מִצָּרָ֖יו תִּהְיֶֽה׃
נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורה המוטעמת של הפרק
עזרה · תרשים של הפסוק מחולק על-פי הטעמים
* * *
וְ/זֹ֣את לִֽ/יהוּדָה֮ וַ/יֹּאמַר֒ שְׁמַ֤ע יְהוָה֙ ק֣וֹל יְהוּדָ֔ה וְ/אֶל־עַמּ֖/וֹ תְּבִיאֶ֑/נּוּ יָדָי/ו֙ רָ֣ב ל֔/וֹ וְ/עֵ֥זֶר מִ/צָּרָ֖י/ו תִּהְיֶֽה׃
נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורה הדקדוקית של הפרק
* * *
הנוסח בכל מהדורות המקרא בוויקיטקסט הוא על על פי כתב יד לנינגרד (על בסיס מהדורת ווסטמינסטר), חוץ ממהדורת הטעמים, שהיא לפי מקרא על פי המסורה. לפרטים מלאים ראו ויקיטקסט:מקרא.
ביאורים: המפרשים עונים לשאלות • ביאור קצר על כל הפרק •
תרגום
| אונקלוס (תאג'): | וְדָא לִיהוּדָה וַאֲמַר קַבֵּיל יְיָ צְלוֹתֵיהּ דִּיהוּדָה בְּמִפְּקֵיהּ לִקְרָבָא וּלְעַמֵּיהּ תָּתִיבִנֵּיהּ בִּשְׁלָם יְדוֹהִי יַעְבְּדָן לֵיהּ פּוּרְעָנוּתָא מִשָּׂנְאוֹהִי וְסָעֵיד מִבְּעֵיל דְּבָבָא הֱוִי לֵיהּ׃ |
| ירושלמי (יונתן): | וְדָא בִּירְכָתָא לְשִׁבְטָא דִיהוּדָה וְזַוֵג בְּחוּלְקֵיהּ וּבְבִירְכָתֵיהּ לְשִׁמְעוֹן אָחוֹי וְכֵן אָמַר קַבֵּל יְיָ צְלוֹתֵיהּ דִיהוּדָה בְּמִפְקֵיהּ לְסִדְרֵי קְרָבָא וּלְוַות עַמֵיהּ תַּעֲלִינֵיהּ מִסִדְרֵי קְרָבָא בִּשְׁלָם יְדוֹי יִתְפַּרְעַן לֵיהּ מִן בַּעֲלֵי דְבָבוֹי וּסְעִיד וּסְמִיךְ מִסַנְאוֹי תֶּהֱוֵי לֵיהּ: |
רש"י
"וזאת ליהודה" - סמך יהודה לראובן מפני ששניהם הודו על קלקול שבידם שנאמר אשר חכמים יגידו וגו' להם לבדם וגו' ולא עבר זר בתוכם ועוד פירשו רבותינו שכל מ' שנה שהיו ישראל במדבר היו עצמות יהודה מתגלגלין בארון מפני נדוי שקבל עליו שנאמר וחטאתי לאבי כל הימים אמר משה מי גרם לראובן שיודה יהודה וכו'
"שמע ה' קול יהודה" - תפלת דוד ושלמה ואסא מפני הכושים ויהושפט מפני העמונים וחזקיה מפני סנחריב
"ואל עמו תביאנו" - לשלום מפני המלחמה (ס"א מן המלחמה)
"ידיו רב לו" - יריבו ריבו וינקמו נקמתו
"ועזר מצריו תהיה" - על יהושפט התפלל על מלחמת רמות גלעד ויזעק יהושפט וה' עזרו ד"א שמע ה' קול יהודה כאן רמז ברכה לשמעון מתוך ברכותיו של יהודה ואף כשחלקו א"י נטל שמעון מתוך גורלו של יהודה שנאמר מחבל בני יהודה נחלת בני שמעון (ומפני מה לא ייחד לו ברכה בפ"ע שהיה בלבו עליו על מה שעשה בשטים כ"כ באגדת תהילים)רש"י מנוקד ומעוצב
• לפירוש "רש"י מנוקד ומעוצב" על כל הפרק •
שְׁמַע ה' קוֹל יְהוּדָה – תְּפִלַּת דָּוִד וּשְׁלֹמֹה, וְאָסָא מִפְּנֵי הַכּוּשִׁים, וִיהוֹשָׁפָט מִפְּנֵי הָעַמּוֹנִים, וְחִזְקִיָּה מִפְּנֵי סַנְחֵרִיב (ספרי שם).
וְאֶל עַמּוֹ תְּבִיאֶנּוּ – לְשָׁלוֹם מִן הַמִּלְחָמָה.
יָדָיו רָב לוֹ – יָרִיבוּ רִיבוֹ וְיִנְקְמוּ נִקְמָתוֹ.
וְעֵזֶר מִצָּרָיו תִּהְיֶה – עַל יְהוֹשָׁפָט הִתְפַּלֵּל, עַל מִלְחֶמֶת רָמוֹת גִּלְעָד, "וַיִּזְעַק יְהוֹשָׁפָט וַה' עֲזָרוֹ" (דה"ב יח,לא). דָּבָר אַחֵר: שְׁמַע ה' קוֹל יְהוּדָה – כָּאן רָמַז בְּרָכָה לְשִׁמְעוֹן מִתּוֹךְ בִּרְכוֹתָיו שֶׁל יְהוּדָה; וְאַף כְּשֶׁחָלְקוּ אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, נָטַל שִׁמְעוֹן מִתּוֹךְ גּוֹרָלוֹ שֶׁל יְהוּדָה, שֶׁנֶּאֱמַר: "מֵחֶבֶל בְּנֵי יְהוּדָה נַחֲלַת בְּנֵי שִׁמְעוֹן" (יהושע יט,ט; ספרי שם) [וּמִפְּנֵי מָה לֹא יִחֵד לוֹ בְּרָכָה בִּפְנֵי עַצְמוֹ? שֶׁהָיָה בְּלִבּוֹ עָלָיו עַל מַה שֶּׁעָשָׂה בַּשִּׁטִּים. כֵּן כָּתוּב בְּאַגָּדַת תְּהִלִּים].
רמב"ן
רבינו בחיי בן אשר
• לפירוש "רבינו בחיי בן אשר" על כל הפרק •
וזאת ליהודה. על דרך הפשט וזאת הברכה אשר ליהודה, והוא מה שאמר שמע ה' קול יהודה בבואו למלחמה. בתחלה. ידיו רב לו, שיספיקו לו ידיו ולא יצטרך עזר מזרוע בשר. או יאמר ידיו רב לו ידיו יריבו כנגדו. וכתב רש"י ז"ל סמך יהודה לראובן מפני ששניהם הודו על קלקול שבידם, ודרשו במסכת מכות פרק אלו הן הגולין, כל ארבעים שנה שהלכו ישראל במדבר היו עצמותיו של יהודה מגולגלין בארון, מפני הנדוי שקבל עליו, שנאמר (בראשית מד) וחטאתי לאבי כל הימים, אמר משה מי גרם לראובן שיודה יהודה, וזאת ליהודה, מיד שמע ה' קול יהודה, מיד עאל אבריה לשפא. ועדיין לא סליק למתיבתא דרקיעא, ואל עמו תביאנו. ועדיין לא הוה ידע למשקל ולמטרי בשמעתא, ידיו רב לו. ועדיין לא הוה ידע לפרוקי קושיא אליבא דהלכתא, ועזר מצריו תהיה. ועדיין עצמותיו מגולגלין בארון, שלא היה בו כח לעלות בישיבה של מעלה, שכן קבל עליו הנדוי בעוה"ז ובעוה"ב שנאמר (שם) כל הימים. ומה שאמר עאל אבריה לשפא, שנדבקו עצמותיו עצם אל עצמו ויקרום עליו בשר מלמעלה. ועדיין לא היה בו כח לעלות, והתפלל עליו ואל עמו תביאנו. ומה שאמר מי גרם לראובן שיודה יהודה, אע"פ שמעשה יהודה אחרון, קבלה היתה ביד משה רבינו ע"ה איש מפי איש שלא הודה ראובן שהוא בלבל יצועי אביו עד לסוף שנים רבים שהודה יהודה חטאו בתמר, ובאותה שעה הודה ראובן שהוא בלבל יצועי אביו, אז יצאו כל אחיו מן החשד.
וע"ד הקבלה וזאת ליהודה, היא מדת המלכות שממנה המלכות לזרע יהודה, והיא הנותנת לו כח הנצוח במלחמותיו, וכן דוד שהוא מזרעו אמר (תהלים כז) אם תקום עלי מלחמה בזאת אני בוטח, כי היא מדתו של דוד, וכן הוא אומר (שם צט) ועוז מלך משפט אהב, וכתיב (שם עב) משפטיך למלך תן, ולכך התגבר דוד בכל המלחמות והיה מנצח כל אויביו, ועל כן הזכיר תמיד בשירותיו למנצח מזמור לדוד, יודה להקב"ה כי הוא המנצח האמתי, כי מה שהוא מנצח אין נצוחו אלא מצד המדה ההיא, ולפי שהיה דוד מחזיק במדה ההיא ושפך דמים רבים על כן לא הוכשר לבנות בית הרחמים עד שבא שלמה בנו שהיה איש השלום מחזיק במדת הצדקה, כענין שאמר (שם ) וצדקתך לבן מלך.ספורנו
• לפירוש "ספורנו" על כל הפרק •
"וזאת ליהודה" וזאת הבקשה אני מבקש ומתפלל גם על ארץ יהודה אשר בתוכה נחלת שמעון מפוזרת שלא ימותו במלחמה כי יחדיו היו יוצאים למלחמה: "ויאמר שמע ה' קול יהודה" ומלבד מה שאמר וזאת ליהודה אמר ג"כ שמע ה' קול יהודה כשיתפלל במלחמה או זולתה:
" ידיו רב לו ועזר מצריו תהיה" אתה היה ידיו נלחם בעדו ותהיה ג"כ רב לו ונוקם נקמתו וג"כ עזר מצריו כשילחמו עליו:מלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •
הערות
(ז) "וזאת ליהודה". ר"ל הברכה של ראובן, הוא ג"כ ליהודה, ואחר ראובן ברך יהודה מפני שממנו מלכות בית דוד וירושלים היתה בחלקו וברכתו הוא מעין ברכת ראובן והיה גם לו הזכות שהציל את יוסף, גם ברך אותו ברכת ראובן מפני שהוא היה ג"כ מהיר כמעשה דתמר וגם הוא המלך ולחם כל מלחמת ישראל, והיה תמיד בסכנה, לכן ברכו ברכה שברך ראובן בברכת החיים שגם הוא היה לו זכות שהציל את יוסף, כמ"ש (שם) ויאמר יהודה מה בצע וגו' וישמעו אחיו, וגם היה בעל תשובה שהודה ברבים, ויאמר צדקה ממני:
ויאמר הוסיף לו עוד ברכה בדרך תפלה, שיעקב אמר עליו גור אריה יהודה על תחלת ימי עליתו שיורה על המלחמות שעשה דוד בעוד שהיה שאול חי:
כרע שכב כארי וכלביא מי יקימנו. על מלכות דוד ושלמה: לא יסור שבט מיהודה ומחוקק וגו' יהיה אחר החרבן ועל זרובבל וכל הנשיאים, וראשי הגולה שבבבל עד כי יבוא שילה, הוא המלך המשיח, ולא הזכיר יעקב מהמלכים שהיו מרחבעם עד חרבן הבית, שהיו לפעמים נרדפים, ובא משה וקבע להם ברכה: ויאמר שמע ה' קול יהודה. מלכי בית דוד היה בהם הענין להתפלל אל ה' דוד ושלמה, יהושפט חזקיה ומנשה, ובקש שיקבל ה' תפלתם מפני שהיה לו זכות ששמעו אליו האחרים בענין יוסף כמ"ש וישמעו אחיו, וגם שהשמיע קולו בהודאתו במעשה תמר: ואל עמו תביאנו. אף המלכים שלא ינצחו במלחמותיהם כל כך, אבל ישובו לביתם, ולא יהרגו במלחמה: ידיו רב לו. שאף אם לא תהיה ממשלתם על כל ישראל, אבל תהי ממלכתם חזקה: ועזר מצריו תהיה. ולפחות תהיה לו עזר מעט:כלי יקר
• לפירוש "כלי יקר" על כל הפרק •
וזאת ליהודה ויאמר שמע ה' קול יהודה. רז"ל אמרו (ספרי לג.ז) שרמז ברכה לשמעון במ"ש שמע ה' גו' כי שמע נגזר מלשון שמעון, והדבר צריך ביאור. והקרוב אלי לומר שלמדו זה ממש"כ וזאת ליהודה, שנראה מיותר כי הל"ל וליהודה אמר. אלא כך פירושו, כי בקשת ואל עמו תביאנו, היתה על שמעון כי יעקב אמר לו ואפיצם בישראל, שיהיו ממנו מלמדים ועניים והנפוץ צריך קיבוץ אל עמו כי אע"פ שהיו נפוצים בתוך בני ישראל מ"מ מתוך שהוא נפוץ מפוזר ומפורד ממשפחתו ומבית אביו אינו אצל עמו, ע"כ התפלל עליו יהודה ואמר אנא ה' תביאנו אל עמו ומולדתו שלא יהיה נפוץ על פני כל הארץ.
וידוע שלתפלה זו היה גם יהודה צריך, כמובן מתוך שני פירושי רש"י הסובר שתפלת ואל עמו תביאנו קאי על יהודה, ואני אומר שיהודה התפלל תפלה זו על שמעון וכל המתפלל על חבירו והוא צריך לאותו דבר הוא נענה תחלה (ב"ק צב, א), וא"כ אותה תפלה שהתפלל יהודה על שמעון היא שעמדה גם לו וזה"ש וזאת ליהודה אותה תפלה שהתפלל על שמעון עמדה גם ליהודה, וזה"ש ויאמר שמע ה' קול יהודה, אותו קול שיתפלל בו על שמעון, ואל עמו תביאנו, ר"ל ליהודה כפשוטו לפי שבאותו קול התפלל על שמעון ע"כ דין הוא שיהיה הוא נענה תחילה ותביא גם אותו אל עמו. ולפי שתפלה זו עמדה לשניהם ע"כ אמר אח"כ ידיו רב לו הוסיף מלת לו כי ברכה זו היתה לו לבדו ולא היה לשמעון צורך בברכת ידיו רב לו. רק ליהודה שהיה מלך היה צריך בברכה זו.מדרש ספרי
• [[ספרי על דברים לג|לפירוש "מדרש ספרי" על כל הפרק]] •
וזאת ליהודה - ראה ראובן את יהודה, שעמד יהודה - אף הוא הודה על מעשיו. הוי מי גרם למי? יהודה גרם לראובן שהודה במעשה, עליהם הכתוב אומר איוב טו אשר חכמים יגידו ולא כחדו מאבותם להם לבדם נתנה ארץ ולא עבר זר בתוכם:
שמע ה' קול יהודה - מלמד שנתפלל משה על שבטו של יהודה. אמר לפניו: רבש"ע, כל זמן ששבטו של יהודה שרוי בצער ומתפלל לפניך - אתה מעלה אותנו מתוכה:
ואל עמו תביאנו - שנקבר עם אבות בארץ. ר' יהודה אומר: וכי עצמות יוסף בלבד העלו בני ישראל ממצרים? והרי כל שבט ושבט העלו עצמות שבטו ממצרים! ומה ת"ל ואל עמו תביאנו? שנקבר עם אבות בקבורה. ר' מאיר אומר: הרי הוא אומר בראשית נ בקברי אשר כריתי לי בארץ כנען: אני נקבר בה, ואין אחר נקבר בה. ומה ת"ל ואל עמו תביאנו? שנקבר עם אבות בארץ:
ידיו רב לו - בשעה שהרג את עשו: ועזר מצריו תהיה - בעומדו לפני יוסף.
ד"א וזאת ליהודה - מלמד שנתפלל משה על שבטו של שמעון. אמר לפניו: רבש"ע, כל זמן ששבטו של שמעון שרוי בצער - אתה מעלה אותו מתוכה:
ואל עמו תביאנו - שקרבו עמו לברכה, שנ' שופטים א ויאמר יהודה לשמעון: אחי עלה אתי בגורלי, ויפלו חבלים מנחלת בני יהודה לנחלת בני שמעון:
ידיו רב לו - בשעה שאמר בראשית לד ויקחו ב' בני יעקב שמעון ולוי: ועזר מצריו תהיה - כענין שנאמר בראשית לה ויסעו ויהי חתת אלהים על ההרים אשר סביבותיהם ולא רדפו אחרי בני יעקב.
ד"א וזאת ליהודה - מלמד שנתפלל משה על דוד. אמר לפניו: רבש"ע, כל זמן שמלכי בית דוד שרוים בצער ומתפללים לפניך - אתה מעלה אותם מתוכה:
ואל עמו תביאנו - זה יאשיה, שנ' מלכים ב כב הנני אוסיפך אל אבותיך: ידיו רב לו - זה מנשה, שנאמר מלכים ב כא וגם דם נקי שפך מנשה הרבה מאד עד אשר מלא את ירושלים פה לפה, לבד מחטאתו אשר החטיא את יהודה לעשות הרע בעיני ה'. לסוף מה נא' בו? דברי הימים ב לג ויתפלל אליו ויעתר לו: ועזר מצריו תהיה - זה יהושפט, שנ' מלכים ב יח ויזעק יהושפט וה' עזרו ויסיתם אלהים ממנו:בעל הטורים
• לפירוש "בעל הטורים" על כל הפרק •
ידיו רב לו. ס"ת בגימ' דוד:
הרשימה המלאה של דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים לפסוק זה
פסוק זה באתרים אחרים: אתנ"כתא • סנונית • הכתר • על התורה • Sefaria • שיתופתא
דפים בקטגוריה "דברים לג ז"
קטגוריה זו מכילה את 20 הדפים המוצגים להלן, ומכילה בסך־הכול 20 דפים.