מ"ג דברים יז ו
כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
על פי שנים עדים או שלשה עדים יומת המת לא יומת על פי עד אחד
מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
עַל פִּי שְׁנַיִם עֵדִים אוֹ שְׁלֹשָׁה עֵדִים יוּמַת הַמֵּת לֹא יוּמַת עַל פִּי עֵד אֶחָד.
עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
עַל־פִּ֣י ׀ שְׁנַ֣יִם עֵדִ֗ים א֛וֹ שְׁלֹשָׁ֥ה עֵדִ֖ים יוּמַ֣ת הַמֵּ֑ת לֹ֣א יוּמַ֔ת עַל־פִּ֖י עֵ֥ד אֶחָֽד׃
תרגום
| אונקלוס (תאג'): | עַל מֵימַר תְּרֵין סָהֲדִין אוֹ תְּלָתָא סָהֲדִין יִתְקְטִיל דְּחַיָּיב קַטְלָא לָא יִתְקְטִיל עַל מֵימַר סָהִיד חַד׃ |
| ירושלמי (יונתן): | עַל מֵימַר תְּרֵין סַהֲדִין אוֹ תְּלָתָא סַהֲדִין יִתְקְטֵיל דְּמִתְחַיֵּיב קָטוֹלָא לָא יִתְקְטֵיל עַל מֵימַר סָהִיד חָד: |
רש"י
- - להקיש שלשה לשנים: מה שנים עדות אחת, אף שלשה עדות אחת, ואין נעשין זוממין עד שיזומו כולם (מכות ה ב).
רש"י מנוקד ומעוצב
• לפירוש "רש"י מנוקד ומעוצב" על כל הפרק •
רמב"ן
וכן, אם נמצא אחד מהם קרוב או פסול, העדות כולה בטלה, והם כולם נהרגים ומשלמים ממון בהזמתן, שעיקר הכתוב להקיש שלשה לשנים בכל דבריהם, כדעת רבותינו (מכות ה ב).
ועל דרך הפשט, אמר הגאון רב סעדיה: שנים - עדים, או שלשה - מקבלי עדות השנים. ואין בכתוב קבלת עדות, רק עדים. אבל כמדומה לי שטעה הגאון בדינו, כי עדות דיני נפשות לא תקובל רק בפני סנהדרין של עשרים ושלשה.
אבל פשוטו של מקרא לאמר, שיומת המת על פי שנים עדים כשאין שם יותר, או על פי שלשה אם ימצאון שם שלשה; יאמר הכתוב, כאשר הוגד לך ושמעת, תדרוש הדבר היטב על פי כל העדים הנמצאים שם. והנה, אם שמענו שעבר בפני שלשה, נשלח בעבורם ויבואו לבית דין ויעידו כולם, והוא הדין למאה; כי בשמענו דברי כולם יתברר האמת. ואם לא היו שם יותר, או שהלכו להם ואינם נמצאים שם, בשנים די.רבינו בחיי בן אשר
• לפירוש "רבינו בחיי בן אשר" על כל הפרק •
ספורנו
• לפירוש "ספורנו" על כל הפרק •
אור החיים
• לפירוש "אור החיים" על כל הפרק •
מדרש ספרי
• לפירוש "מדרש ספרי" על כל הפרק •
על פי שנים עדים או שלשה עדים יומת המת . אין לי מת כסדר הזה [אלא זה] בלבד, מנין לרבות שאר המומתים? תלמוד לומר על פי שנים עדים או שלשה עדים יומת המת .
טז.
מנין שלא ילמד עד חובה? תלמוד לומר לא יומת על פי עד אחד .
ומנין שלא ילמד תלמיד עליו חובה? תלמוד לומר לא יומת על פי עד אחד .
מלבי"ם - התורה והמצוה
טו.
על פי שנים עדים וגו' יומת המת . שם " המת " מיותר, כמ"ש בהתו"ה ויקרא יג . ופי' חז"ל מפני שאם יאמר “יומת", מציין החוטא הנזכר בענין, שהוא עובד ע"ז הנסקל. לכן אמר " יומת המת ", כל המת ע"פ ב”ד, יומת כסדר הזה.
טז.
לא יומת על פי עד אחד . דברי הספרי הוא כשטת ר' יוסי ב"ר יהודה בסנהדרין לד. שכן גם בספרי ( מסעי כז ) סתם כריב"י (דלא כהגהת הגר"א).
אולם בספרי שם וכן בגמ', למד לה מן ועד אחד לא יענה בנפש למות , ר"ל שהיה לו לומר “לא יעיד". ותפס " לא יענה ", דהיינו שלא יהיה לו ענין ועסק בזה. שא' מן השתופים של פעל ע.נ.ה. שמורה על ענין ועסק.
וממ"ש לשון " עד ", הוציא על א' מן העדים.
וממ"ש לשון " אחד ”, הוציא שכל א' שיהיה, דהיינו א' מן התלמודים (אולי "תלמידים”) .
וממ"ש לא יענה למות , הוציא שיכול להיות לו ענין ועסק לזכות.
וצ"ל שמה שתפס פה הפסוק לא יומת על פי עד אחד , ר"ל שאם כן מיותר מ"ש ועד אחד לא יענה בנפש למות ! ומזה דריש שני הדרשות שעקרם הם מפסוק ועד אחד לא יענה .