מ"ג דברים יז ה



מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
והוצאת את האיש ההוא או את האשה ההוא אשר עשו את הדבר הרע הזה אל שעריך את האיש או את האשה וסקלתם באבנים ומתו

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וְהוֹצֵאתָ אֶת הָאִישׁ הַהוּא אוֹ אֶת הָאִשָּׁה הַהִוא אֲשֶׁר עָשׂוּ אֶת הַדָּבָר הָרָע הַזֶּה אֶל שְׁעָרֶיךָ אֶת הָאִישׁ אוֹ אֶת הָאִשָּׁה וּסְקַלְתָּם בָּאֲבָנִים וָמֵתוּ.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וְהֽוֹצֵאתָ֣ אֶת־הָאִ֣ישׁ הַה֡וּא אוֹ֩ אֶת־הָאִשָּׁ֨ה הַהִ֜וא אֲשֶׁ֣ר עָ֠שׂ֠וּ אֶת־הַדָּבָ֨ר הָרָ֤ע הַזֶּה֙ אֶל־שְׁעָרֶ֔יךָ אֶת־הָאִ֕ישׁ א֖וֹ אֶת־הָאִשָּׁ֑ה וּסְקַלְתָּ֥ם בָּאֲבָנִ֖ים וָמֵֽתוּ׃


תרגום

​ ​
אונקלוס (תאג'):
וְתַפֵּיק יָת גּוּבְרָא הַהוּא אוֹ יָת אִתְּתָא הַהִיא דַּעֲבַדוּ יָת פִּתְגָמָא בִּישָׁא הָדֵין לִתְרַע בֵּית דִּינָךְ יָת גּוּבְרָא אוֹ יָת אִתְּתָא וְתִרְגְּמִנּוּן בְּאַבְנַיָּא וִימוּתוּן׃
ירושלמי (יונתן):
וְתִפְקוּן יַת גַּבְרָא הַהוּא אוֹ יַת אִנְתְּתָא הַהִיא דְּעָבְדוּ יַת פִּתְגָמָא בִּישָׁא הָדֵין לִתְרַע בֵּית דִּינֵיכוֹן יַת גַּבְרָא אוֹ יַת אִינְתְּתָא וּתְאַטְלוּנוּן בְּאַבְנַיָא וִימוּתוּן:

רש"י

לפירוש "רש"י" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק

"והוצאת את האיש ההוא וגו' אל שעריך וגו'" - המתרגם אל שעריך לתרע בית דינך טועה שכן שנינו אל שעריך זה שער שעבד בו או אינו אלא שער שנדון בו נאמר שעריך למטה ונאמר שעריך למעלה מה שעריך האמור למעלה שער שעבד בו אף שעריך האמור למטה שער שעבד בו ותרגומו לקירוך

רש"י מנוקד ומעוצב

לפירוש "רש"י מנוקד ומעוצב" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק

וְהוֹצֵאתָ אֶת הָאִישׁ הַהוּא וְגוֹמֵר אֶל שְׁעָרֶיךָ וְגוֹמֵר – הַמְּתַרְגֵּם אֶל שְׁעָרֶיךָ: "לִתְרַע בֵּית דִּינָךְ" – טוֹעֶה, שֶׁכֵּן שָׁנִינוּ: אֶל שְׁעָרֶיךָ, זֶה שַׁעַר שֶׁעָבַד בּוֹ. אוֹ אֵינוֹ אֶלָּא שַׁעַר שֶׁנִּדּוֹן בּוֹ? נֶאֱמַר שְׁעָרֶיךָ לְמַטָּה וְנֶאֱמַר "שְׁעָרֶיךָ" לְמַעְלָה (לעיל פסוק ב); מַה "שְּׁעָרֶיךָ" הָאָמוּר לְמַעְלָה – שַׁעַר שֶׁעָבַד בּוֹ, אַף "שְׁעָרֶיךָ" הָאָמוּר לְמַטָּה, שַׁעַר שֶׁעָבַד בּוֹ (ספרי קמח; כתובות מ"ה ע"ב); וְתַרְגּוּמוֹ "לְקִרְוָיךְ".

ספורנו

לפירוש "ספורנו" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק

"את האיש ההוא או את האשה ההיא" ולא נאמר שהיה זה פתיות ובל ידעה מה ושאין צריך לדונה בשער שעבדה בו להורות היפך דעותיה:

" אל שעריך" אל שער שעבד בו להראות שלא יושיעהו האליל הנעבד שם אשר חשב העובד להיות נושע בו:

מדרש ספרי

[[ספרי על דברים יז|לפירוש "מדרש ספרי" על כל הפרק]] ליתר הפירושים על הפסוק


יד.

ההוא . ולא אנוס ולא שוגג ולא מוטעה.

ההיא . ולא אנוסה ולא שוגגת ולא מוטעת.

וסקלתם באבנים . יכול באבנים מרובות? תלמוד לומר (ויקרא כח) באבן .

אי באבן, יכול באבן אחת? תלמוד לומר באבנים . אמור מעתה, לא מת בראשונה ימות בשניה.

<< · מ"ג דברים · יז · ה · >>