◥

►

◄

אל תאמר בלבבך בהדף יהוה אלהיך אתם מלפניך לאמר בצדקתי הביאני יהוה לרשת את הארץ הזאת וברשעת הגוים האלה יהוה מורישם מפניך
נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורת הכתיב של הפרק
* * *
אַל תֹּאמַר בִּלְבָבְךָ בַּהֲדֹף יְהוָה אֱלֹהֶיךָ אֹתָם מִלְּפָנֶיךָ לֵאמֹר בְּצִדְקָתִי הֱבִיאַנִי יְהוָה לָרֶשֶׁת אֶת הָאָרֶץ הַזֹּאת וּבְרִשְׁעַת הַגּוֹיִם הָאֵלֶּה יְהוָה מוֹרִישָׁם מִפָּנֶיךָ.
נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורה המנוקדת של הפרק
* * *

אַל־תֹּאמַ֣ר בִּלְבָבְךָ֗ בַּהֲדֹ֣ף יְהֹוָה֩ אֱלֹהֶ֨יךָ אֹתָ֥ם ׀ מִלְּפָנֶ֘יךָ֮ לֵאמֹר֒ בְּצִדְקָתִי֙ הֱבִיאַ֣נִי יְהֹוָ֔ה לָרֶ֖שֶׁת אֶת־הָאָ֣רֶץ הַזֹּ֑את וּבְרִשְׁעַת֙ הַגּוֹיִ֣ם הָאֵ֔לֶּה יְהֹוָ֖ה מוֹרִישָׁ֥ם מִפָּנֶֽיךָ׃

נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורה המוטעמת של הפרק
עזרה · תרשים של הפסוק מחולק על-פי הטעמים
* * *

אַל־תֹּאמַ֣ר בִּ/לְבָבְ/ךָ֗ בַּ/הֲדֹ֣ף יְהוָה֩ אֱלֹהֶ֨י/ךָ אֹתָ֥/ם׀ מִ/לְּ/פָנֶי/ךָ֮ לֵ/אמֹר֒ בְּ/צִדְקָתִ/י֙ הֱבִיאַ֣/נִי יְהוָ֔ה לָ/רֶ֖שֶׁת אֶת־הָ/אָ֣רֶץ הַ/זֹּ֑את וּ/בְ/רִשְׁעַת֙ הַ/גּוֹיִ֣ם הָ/אֵ֔לֶּה יְהוָ֖ה מוֹרִישָׁ֥/ם מִ/פָּנֶֽי/ךָ׃

נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורה הדקדוקית של הפרק
* * *

הנוסח בכל מהדורות המקרא בוויקיטקסט הוא על על פי כתב יד לנינגרד (על בסיס מהדורת ווסטמינסטר), חוץ ממהדורת הטעמים, שהיא לפי מקרא על פי המסורה. לפרטים מלאים ראו ויקיטקסט:מקרא.

ביאורים: המפרשים עונים לשאלות • ביאור קצר על כל הפרק • ביאור מפורט על הפסוק

מקראות גדולות

עריכה

תרגום

אונקלוס:	לָא תֵּימַר בְּלִבָּךְ בִּדְיִתְבַּר יְיָ אֱלָהָךְ יָתְהוֹן מִן קֳדָמָךְ לְמֵימַר בְּזָכוּתִי אַעֲלַנִי יְיָ לְמֵירַת יָת אַרְעָא הָדָא וּבְחוֹבֵי עַמְמַיָּא הָאִלֵּין יְיָ מְתָרֵיךְ לְהוֹן מִן קֳדָמָךְ׃
ירושלמי (יונתן):	לָא תֵימְרוּן בְּלִבְּכוֹן כַּד יַדְחֵי יְיָ אֱלָהָכוֹן יַתְהוֹן מִן קֳדָמֵיכוֹן לְמֵימָר בִּזְכוּתִי אַעֲלַנִי יְיָ לְמֵירַת יַת אַרְעָא הָדָא וּבְחוֹבֵי עַמְמַיָא הָאִלֵין יְיָ מְתַרְכְהוֹן מִן קֳדָמֵיכוֹן:

רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

עריכה

"אל תאמר בלבבך" - צדקתי ורשעת הגוים גרמו

רמב"ן (כל הפרק)(כל הפסוק)

עריכה

"אַל תֹּאמַר בִּלְבָבְךָ" - אחרי שהזהיר שלא תחשוב 'כחי ועוצם ידי עשה לי', רק שתדע כי הנצוחים במלחמה, השם נתן להם הכח ההוא והתקיפים שבהם והערים הבצורות אשר תִלכדו, השם בכבודו עשה לכם כן, בנס מפורסם מאתו, חזר והזכיר 'לא תחשוב כי עשה ה' עמך כל זה בצדקתך' כי לא עשה לכם כן רק ברשעת הגוים האלה.

והנה זה טעם באבדן הגוים ההם ולא נתן להם טעם ברשת ישראל את הארץ, על כן חזר ובאר: 'לא בצדקתך' שתהיה צדיק במעשה ולא אפילו בלב ישר שהיה לך, רק ברשעת הגוים אבדו הם ובעבור שבועת אבותיך ירשת אותה הארץ, כי אין החטא שלך יכול לבטל המתנה שנתן לאבותיך, כי בשבועה נתנה להם.

ורש"י כתב: "אַל תֹּאמַר בִּלְבָבְךָ" - צדקתי ורשעת הגוים גרמה לי, לא בצדקתך. ואיננו נכון.

ויש על השואל לשאול שהרי אמר (לעיל ז ח) "כִּי מֵאַהֲבַת ה' אֶתְכֶם" והנה הם אהובים למעלה, והשם לא יאהב רק את הטובים, כי רשע ואוהב חמס שנאה נפשו, אם כן גם בצדקתם ירשו ארץ? והתשובה כי שם ידבר עם ישראל בכללם, וכאן יוכיח הדור ההוא שהיו ממרים את ה' מיום היותם במדבר.

וטעם "וּלְמַעַן הָקִים אֶת הַדָּבָר" שאמר "וַעֲבָדוּם וְעִנּוּ אֹתָם, אַרְבַּע מֵאוֹת שָׁנָה... וְדוֹר רְבִיעִי יָשׁוּבוּ הֵנָּה" (בראשית טו טז).

ביאור ויקי

עריכה

הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, שאינם מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.

מדוע זכו ישראל לרשת את ארצם של הכנענים?

תגובה ל: ביאור:דברים ט שנכתבה ב12:44:13 14.03.2005

לפני שבני ישראל נכנסו לארץ כנען, הסביר להם משה באיזו זכות הם נכנסו - מדוע זכו הם לקבל את ארצם של עמים אחרים (דברים ט 4-5): "אל-תאמר בלבבך, בהדף ה' אלהיך אתם מלפניך, לאמר: בצדקתי הביאני ה' לרשׁת את-הארץ הזאת, וברשׁעת הגוים האלה ה' מורישׁם מפניך . לא בצדקתך ובישׁר לבבך אתה בא לרשׁת את-ארצם, כי ברשׁעת הגוים האלה ה' אלהיך מורישׁם מפניך , ולמען הקים את-הדבר אשׁר נשׁבע ה' לאבתיך לאברהם ליצחק וליעקב". יש כאן כפילות - הנימוק "ברשעת הגוים" נזכר פעמיים.

נראה לי, שמשה רוצה לדחות שתי טענות של בני ישראל - טענה מוחלטת וטענה יחסית:

1. טענה מוחלטת - אל תחשבו שאתם צדיקים - "{{{1}}}"
2. אל תחשבו שאתם יותר טובים מהכנענים - "{{{1}}}"

הכנענים אמנם רשעים, אך אתם לא טובים יותר מהם; הסיבה שה' מגרש אותם ונותן לכם את ארצם ולא להיפך היא, שלכם יש "ברית אבות" - ה' נשבע לאבותיכם שיתן לכם את הארץ; האבות היו צדיקים, ולכם יש פוטנציאל ללכת בדרכיהם, ולכן ה' נותן לכם הזדמנות.

והמסקנה המעשית נזכרת בהמשך הפרשה (דברים י יב-טז) - "ועתה ישׂראל מה ה' אלהיך שׁאל מעמך כי אם-ליראה את-ה' אלהיך ללכת בכל-דרכיו ולאהבה אתו ולעבד את-ה' אלהיך בכל-לבבך ובכל-נפשׁך....ומלתם את ערלת לבבכם וערפכם לא תקשׁו עוד": כדאי לכם לממש את ההזדמנות הזאת...

ע"ע שלוש סיבות לגאולת ישראל ; דברים ט-י - מבנה הפרשה