מ"ג דברים ט ד
<< · מ"ג דברים ט · ד · >>
מקרא
כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
אל תאמר בלבבך בהדף יהוה אלהיך אתם מלפניך לאמר בצדקתי הביאני יהוה לרשת את הארץ הזאת וברשעת הגוים האלה יהוה מורישם מפניך
מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
אַל תֹּאמַר בִּלְבָבְךָ בַּהֲדֹף יְהוָה אֱלֹהֶיךָ אֹתָם מִלְּפָנֶיךָ לֵאמֹר בְּצִדְקָתִי הֱבִיאַנִי יְהוָה לָרֶשֶׁת אֶת הָאָרֶץ הַזֹּאת וּבְרִשְׁעַת הַגּוֹיִם הָאֵלֶּה יְהוָה מוֹרִישָׁם מִפָּנֶיךָ.
עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
אַל־תֹּאמַ֣ר בִּלְבָבְךָ֗ בַּהֲדֹ֣ף יְהֹוָה֩ אֱלֹהֶ֨יךָ אֹתָ֥ם ׀ מִלְּפָנֶ֘יךָ֮ לֵאמֹר֒ בְּצִדְקָתִי֙ הֱבִיאַ֣נִי יְהֹוָ֔ה לָרֶ֖שֶׁת אֶת־הָאָ֣רֶץ הַזֹּ֑את וּבְרִשְׁעַת֙ הַגּוֹיִ֣ם הָאֵ֔לֶּה יְהֹוָ֖ה מוֹרִישָׁ֥ם מִפָּנֶֽיךָ׃
תרגום
אונקלוס: | לָא תֵּימַר בְּלִבָּךְ בִּדְיִתְבַּר יְיָ אֱלָהָךְ יָתְהוֹן מִן קֳדָמָךְ לְמֵימַר בְּזָכוּתִי אַעֲלַנִי יְיָ לְמֵירַת יָת אַרְעָא הָדָא וּבְחוֹבֵי עַמְמַיָּא הָאִלֵּין יְיָ מְתָרֵיךְ לְהוֹן מִן קֳדָמָךְ׃ |
ירושלמי (יונתן): | לָא תֵימְרוּן בְּלִבְּכוֹן כַּד יַדְחֵי יְיָ אֱלָהָכוֹן יַתְהוֹן מִן קֳדָמֵיכוֹן לְמֵימָר בִּזְכוּתִי אַעֲלַנִי יְיָ לְמֵירַת יַת אַרְעָא הָדָא וּבְחוֹבֵי עַמְמַיָא הָאִלֵין יְיָ מְתַרְכְהוֹן מִן קֳדָמֵיכוֹן: |
רש"י (כל הפרק)
רש"י מנוקד ומעוצב (כל הפרק)
רשב"ם (כל הפרק)
אל תאמר בלבבך: כשיהדוף ה' אלקיך אותם מלפניך שני דברים גרמו לי לנחול את הארץ הזאת, אילו האומות נתחייבו ברשעתם להתגרש מן הארץ ומה שאני זוכר בה יותר מאומה אחרת בצדקתי הביאני ה' יותר משאר אומות הואיל כי ברשעת הגוים האלה ה' מורשים, לא בצדקתך וביושר לבבך וגו', שהרי זכור אל תשכח את אשר הקצפת וגו', אפס אחד משני הדברים אמת כי ברשעתם הפסידו נחלתם, ומה שאתה זוכה בה לא בצדקתך אלא למען הקים את השבועה וגו':
רמב"ן (כל הפרק)
"אַל תֹּאמַר בִּלְבָבְךָ" - אחרי שהזהיר שלא תחשוב 'כחי ועוצם ידי עשה לי', רק שתדע כי הנצוחים במלחמה, השם נתן להם הכח ההוא והתקיפים שבהם והערים הבצורות אשר תִלכדו, השם בכבודו עשה לכם כן, בנס מפורסם מאתו, חזר והזכיר 'לא תחשוב כי עשה ה' עמך כל זה בצדקתך' כי לא עשה לכם כן רק ברשעת הגוים האלה.
והנה זה טעם באבדן הגוים ההם ולא נתן להם טעם ברשת ישראל את הארץ, על כן חזר ובאר: 'לא בצדקתך' שתהיה צדיק במעשה ולא אפילו בלב ישר שהיה לך, רק ברשעת הגוים אבדו הם ובעבור שבועת אבותיך ירשת אותה הארץ, כי אין החטא שלך יכול לבטל המתנה שנתן לאבותיך, כי בשבועה נתנה להם.
ורש"י כתב: "אַל תֹּאמַר בִּלְבָבְךָ" - צדקתי ורשעת הגוים גרמה לי, לא בצדקתך. ואיננו נכון.
ויש על השואל לשאול שהרי אמר (לעיל ז ח) "כִּי מֵאַהֲבַת ה' אֶתְכֶם" והנה הם אהובים למעלה, והשם לא יאהב רק את הטובים, כי רשע ואוהב חמס שנאה נפשו, אם כן גם בצדקתם ירשו ארץ? והתשובה כי שם ידבר עם ישראל בכללם, וכאן יוכיח הדור ההוא שהיו ממרים את ה' מיום היותם במדבר.
וטעם "וּלְמַעַן הָקִים אֶת הַדָּבָר" שאמר "וַעֲבָדוּם וְעִנּוּ אֹתָם, אַרְבַּע מֵאוֹת שָׁנָה... וְדוֹר רְבִיעִי יָשׁוּבוּ הֵנָּה" (בראשית טו טז).ספורנו (כל הפרק)
"אל תאמר בלבבך בהדוף" כשתראה שתנצחם שלא כמנהג העולם ותכיר שהוא פעל אלהי. אל תטעה לומר "בצדקתי הביאני לרשת" וכדי שאירש הארץ מהרה בזכותי הדף אותם מהרה:
"וברשעת הגוים האלה ה' מורישם מפניך." והנה הסבה שהוא נלחם בהם היא ברשעתם לא כדי שתירש אתה מהרה:מלבי"ם (כל הפרק)
"אל תאמר בלבבך", ר"ל אחר שיהדוף ה' את העמים, ואתה תירש את הארץ תחתם, תאמר שמה שהדף אותם הוא ע"י רשעתם ומה שאתה היורש את הארץ ולא אחר, הסבה
לזה הוא צדקתך:אור החיים (כל הפרק)
בעל הטורים (כל הפרק)
הביאני. ד' במסודה בצדקתי הביאני ה'. במראות אלהים הביאני אל ארץ ישראל. הביאני אל בית היין. הביאני המלך חדריו. זהו שדרשו חז"ל שראתה שפחה על הים מה שלא ראה יחזקאל וזהו במראות אלהים הביאני שכלם היו נביאים וזכו למראה וכן במתן תורה הביאני אל בית היין פי' לפני הר סיני ונתן לי התורה שנדרשת בשבעים פנים הביאני חדריו והראני השמים ושמי השמים: