רשב"ם על דברים ט

<< · רשב"ם על דברים · ט · >>

(ג). והאבדתם מהר: כל מלחמות שתלחמו בהם תנצחום במהירות בלא טורח כוללה ומצודות ימים רבים ומכל מקום לא תוכל לכלותם את כולם מהר פן תרבה עליך חית השדה כי לא אניח לכם להלחם על כולם בשנה אחת, לא תוכל לשון התראה כמו לא תוכל לתת עליך איש נכרי לא תוכל לאכול בשעריך:

(ד). אל תאמר בלבבך: כשיהדוף ה' אלקיך אותם מלפניך שני דברים גרמו לי לנחול את הארץ הזאת, אילו האומות נתחייבו ברשעתם להתגרש מן הארץ ומה שאני זוכר בה יותר מאומה אחרת בצדקתי הביאני ה' יותר משאר אומות הואיל כי ברשעת הגוים האלה ה' מורשים, לא בצדקתך וביושר לבבך וגו', שהרי זכור אל תשכח את אשר הקצפת וגו', אפס אחד משני הדברים אמת כי ברשעתם הפסידו נחלתם, ומה שאתה זוכה בה לא בצדקתך אלא למען הקים את השבועה וגו':

(יז). ואשברם: כי לא עצרתי כח, כמו שפרשתי בפרשת כי תשא:

(יט). גם בפעם ההיא: מלבד כמה פעמים שהתפללתי עליכם:

(כה). ואתנפל לפני ה' את ארבעים היום וגו' ואתפלל אל ה' ואומר וגו': מי האיש החכם יתן לב ויבן למה הוצרך לכפול כאן נפילת ארבעים יום, וכי דרך המקרא לחזור ולכפול דבר לומר כשנפלתי לפני ה' ארבעים יום כך וכך נתפללתי, למעלה היה לו לומר ולא היה צריך לחזור ולכפול כדי להודיע לישראל בלשון זה התפללתי, אפס חכמה גדולה יש כאן ולהוכיח ישראל בא, שמא תאמרו והלא חטא גדול כמעשה העגל הועילה תפלתו של משה וניצלנו, אף בארץ ישראל אם נחטא יועילו לנו תפלות הנביאים, אמר להם משה לא תועיל לכם תפלה בארץ ישראל, כי עתה לא נתכפר לכם אלא כדי שלא יתחלל שמו שהרי כך התפללתי זכור לעבדיך וגו' פן יאמרו הארץ אשר הוצאתנו משם מבלתי יכולת ה' להביאם, ולכך לא נתחייבתם מיתה במדבר אבל לאחר שיהרוג לפניכם שלשים ואחד מלכים וינחילכם את הארץ אז יוציאכם ויגרש אתכם מן הארץ שאין כאן עוד חילול השם לאמר האומות מבלתי יכולת ה' אלא יאמרו הגוים ישראל חטאו לו כמו שמפורש באתם נצבים ואמרו כל הגוים על מה עשה ה' ככה לארץ הזאת מה חרי האף וגו' ואמרו על אשר עזבו את ברית ה' אלהי אבותם וגו' ויתשם ה' מעל אדמתם באף ובחימה ובקצף גדול וישליכם אל ארץ אחרת כיום הזה: