תלמוד בבלי

<< · ברכות · נא א · >>

תלמוד בבלי - גמרא | רש"י | תוספות | עין משפטשלימות: 75% | ראשונים נוספים
על הש"ס: ראשונים | אחרונים

במידי דלא ממאיס נמי לסלקינהו לצד אחד וליברך תרגמא רב יצחק קסקסאה קמיה דרבי יוסי בר אבין משמיה דרבי יוחנן משום שנאמר (תהלים עא, ח) ימלא פי תהלתך בעו מיניה מרב חסדא מי שאכל ושתה ולא ברך מהו שיחזור ויברך אמר להו מי שאכל שום וריחו נודף יחזור ויאכל שום אחר כדי שיהא ריחו נודף אמר רבינא הלכך אפילו גמר סעודתו יחזור ויברך דתניא אטבל ועלה אומר בעלייתו ברוך אשר קדשנו במצותיו וצונו על הטבילה ולא היא התם מעיקרא גברא לא חזי הכא במעיקרא גברא חזי והואיל ואידחי אידחי:

תנו רבנן אספרגוס יפה ללב וטוב לעינים וכ"ש לבני מעים והרגיל בו יפה לכל גופו והמשתכר הימנו קשה לכל גופו מדקתני יפה ללב מכלל דבחמרא עסקינן וקתני וכל שכן לבני מעים והתניא ללע"ט יפה לרמ"ת קשה כי תניא ההיא במיושן כדתנן קונם יין שאני טועם שהיין קשה לבני מעים אמרו לו והלא מיושן יפה הוא לבני מעים ושתק אסור בחדש ומותר במיושן שמע מינה:

תנו רבנן ששה דברים נאמרו באספרגוס אין שותין אותו אלא כשהוא חי ומלא מקבלו בימין ושותהו בשמאל ואין משיחין אחריו ואין מפסיקין בו ואין מחזירין אותו אלא למי שנתנו לו ורק אחריו ואין סומכין אותו אלא במינו והתניא אין סומכין אותו אלא בפת לא קשיא הא בדחמרא הא בדשכרא תני חדא ללע"ט יפה לרמ"ת קשה ותניא אידך לרמ"ת יפה ללע"ט קשה לא קשיא הא בדחמרא הא בדשכרא תני חדא רק אחריו לוקה ותניא אידך לא רק אחריו לוקה לא קשיא הא בדחמרא הא בדשכרא א"ר אשי השתא דאמרת לא רק אחריו לוקה מימיו נזרקין אפילו בפני המלך:

א"ר ישמעאל בן אלישע שלשה דברים סח לי סוריאל שר הפנים. אל תטול חלוקך בשחרית מיד השמש ותלבש גואל תטול ידיך ממי שלא נטל ידיו ואל תחזיר כוס אספרגוס אלא למי שנתנו לך מפני שתכספית ואמרי לה אסתלגנית של מלאכי חבלה מצפין לו לאדם ואומרים אימתי יבא אדם לידי אחד מדברים הללו וילכד אמר ריב"ל שלשה דברים סח לי מלאך המות אל תטול חלוקך שחרית מיד השמש ותלבש ואל תטול ידיך ממי שלא נטל ידיו דואל תעמוד לפני הנשים בשעה שחוזרות מן המת מפני שאני מרקד ובא לפניהן וחרבי בידי ויש לי רשות לחבל ואי פגע מאי תקנתיה לינשוף מדוכתיה ארבע אמות אי איכא נהרא ליעבריה ואי איכא דרכא אחרינא ליזיל בה ואי איכא גודא ליקו אחורא ואי לא ליהדר אפיה ולימא (זכריה ג, ב) ויאמר ה' אל השטן יגער ה' בך וגו' עד דחלפי מיניה:

א"ר זירא א"ר אבהו ואמרי לה במתניתא תנא עשרה דברים נאמרו בכוס של ברכה טעון הדחה ושטיפה חי ומלא עיטור ועיטוף נוטלו בשתי ידיו ונותנו בימין ומגביהו מן הקרקע טפח ונותן עיניו בו ויש אומרים אף משגרו במתנה לאנשי ביתו אמר ר' יוחנן אנו אין לנו אלא ארבעה בלבד ההדחה שטיפה חי ומלא תנא הדחה מבפנים ושטיפה מבחוץ א"ר יוחנן כל המברך על כוס מלא נותנין לו נחלה בלי מצרים שנאמר (דברים לג, כג) ומלא ברכת ה' ים ודרום ירשה ר' יוסי בר חנינא אומר זוכה ונוחל שני עולמים העולם הזה והעולם הבא עיטור רב יהודה מעטרהו בתלמידים רב חסדא מעטר ליה בנטלי אמר ר' חנן ובחי ואמר רב ששת ובברכת הארץ עיטוף רב פפא מעטף ויתיב רב אסי פריס סודרא על רישיה זנוטלו בשתי ידיו א"ר חיננא בר פפא מאי קראה (תהלים קלד, ב) שאו ידיכם קדש וברכו את ה' ונותנו לימין א"ר חייא בר אבא אמר ר' יוחנן ראשונים שאלו שמאל מהו שתסייע לימין אמר רב אשי הואיל וראשונים איבעיא להו ולא איפשט להו


במידי דלא ממאיס נמי - למה לי פולטן לסלקינהו לצד אחד:

יחזור ויאכל שום אחר - כדי שיסריח יותר כלומר יוסיף על סרחונו ויעשה ברכה לבטלה:

' - מי שאכל ושתה ולא ברך. לפניהם קאי אברכת המוציא וברכת היין: מהו שיחזור וכו': לאחר אכילה ושתיה:

הלכך - כיון דאם נזכר באמצע יכול לברך אפי' גמר סעודתו נמי יכול לברך:

על הטבילה - אלמא אע"ג דטבל הויא ברכה:

התם מעיקרא לא חזי - דרוב טבילות משום קרי הם ובעלי קריין אסורים בברכות שהם דברי תורה כדאמרינן בפרק מי שמתו (ד' כ:) ודחוי מעיקרא לאו דחוי הוא ולכי מתקן הדר מברך אבל האי מעיקרא איחזי וכיון דגמ' אידחי והואיל ואידחי אידחי:

אספרגוס - כוס שהיו שותים בכל בקר אליבא ריקנא לרפואה:

דבחמרא עסקינן - דאמרינן לקמן בשמעתין אספרגוס ללע"ט יפה ואוקמינן בשל יין וסימן לע"ט לב עין טחול:

וכ"ש לבני מעים - קושיא היא כלו' בדחמרא קתני וכ"ש לבני מעים:

והתניא - לקמן לרמ"ת קשה אספרגוס של יין וסימן רמ"ת ראש מעים תחתוניות:

כי תניא ההיא - דקתני וכ"ש לבני מעים:

ביין מיושן - של ג' שנים כדתנן בבבא בתרא (ד' צח.) ישן משל אשתקד מיושן של שלש שנים:

קונם יין שאני טועם - כהקדש יהא עלי יין שאני טועם:

אלא חי - יין חי שאינו מזוג:

אין מפסיקין בו - אלא שותהו בבת אחת:

ואין סומכין אותו - לאכול אחריו מיד:

בדחמרא - סמיכתו בפת:

בדשכרא - סמיכתו במינו אם שכר תאנים סומכו בתאנים ואם של תמרים הוא סומכו בתמרים:

לוקה - בחולי:

בדחמרא - לא ירוק:

בדשכרא - אם לא רק מים הבאים בפיו אחריו לוקה:

אפילו בפני המלך - ירוק ואל יסתכן:

סוריאל - מלאך חשוב לבא לפני הקב"ה:

אל תטול חלוקך - שחרית מיד השמש אלא אתה בעצמך טלהו ממקום שהוא שם ותלבשנו:

תכספית - שם חבורת שדים:

איסתלגנית - שם חבורת מלאכי חבלה:

אימתי יבא אדם לידי אחד מן הדברים הללו וילכד - רבי ישמעאל עלה לרקיע על ידי שם בברייתא דמעשה מרכבה:

גודא - כותל: כוס של ברכה ברכת המזון:

הדחה ושטיפה וכו' - כולהו מפרש להו ואזיל:

מן הקרקע - אם ע"ג קרקע הסב ואם על גבי שלחן מגביהו מן השלחן:

במתנה - דרך דורון וחשיבות:

לאנשי ביתו - לאשתו:

חי - שמוזגו במים לאחר שנתנו בכוס חי אבל לברך עליו חי הא אמרן במתני' אין מברכין אי נמי חי בלע"ז פריש"ק (טרי, שרק עכשיו נמזג) להביאו מן החבית לשמו:

מעטרהו בתלמידים - תלמידיו סובבין אותו כשהוא מברך:

בנטלי - כוסות:

ובברכת הארץ - כשמגיע לברכת הארץ מוסיף עליה:

מעטף - בטליתו:

תוספות

עריכה


מעיקרא גברא לא חזי. תימה והלא טמא אינו אסור לברך ובקונטרס פירש דבעלי קריין אסורים בדברי תורה וי"ל דמיירי בטבילת גרים ומפני אותה טבילה הצריכו לכל שאר טבילות לברך לאחר טבילה וכן בנט"י שפעמים אדם בא מבית הכסא ואין אדם ראוי לברך עד לאחר הנטילה נהגו העם לברך כל שאר ברכת ידים לאחר נטילה:

אין לנו אלא ארבעה דברים. ומיהו לא משמע (כן) דפליג ר' יוחנן אההיא דנותנו לימינו כדאמרי' לקמן א"ר יוחנן ראשונים שאלו מהו שתסייע שמאל לימין משמע שכן היו נוהגים. ומיהו מדהאמוראים היו עושים עיטור ועיטוף משמע שהיו מחמירים על עצמן והיו נזהרים בכולן ולפיכך יש להחמיר בכוס של ברכה:

שטיפה חי ומלא. ירושלמי דסוף פירקין א"ר אחא שלשה דברים נאמרו בכוס של ברכה מלא עיטור ומודח ושלשתן מקרא נפתלי שבע רצון ומלא ברכת ה' שבע עיטור רצון מודח ומלא כמשמעו:

שטיפה מבחוץ והדחה מבפנים. ופי' ר"י דוקא שאין הכוס יפה שיש בו שיורי כוסות אבל אם הוא יפה בלאו הכי שפיר דמי דלא בעינן אלא שיהא כוס של ברכה יפה:

זוכה לשני עולמות. פי' הרב רבי יוסף ממרשיליי"א מדהוה ליה למכתב ים ודרום רש וכתב ירשה הרי יו"ד ה"א יתירה וביו"ד ה"א נבראו שני עולמות כדאמרינן בהתכלת (מנחות דף כט:) כי ביה ה' צור עולמים (אל תקרי צור אלא צר וכו'):

שמאל מהו שתסייע לימין. בכוסות גדולות מיירי או בראש חדש טבת שחל להיות בשבת שהוא בחנוכה או בנישואין וצריך להאריך בברכת המזון:

עין משפט ונר מצוה

עריכה

פא א מיי' פי"א מהל' ברכות הלכה ז', סמ"ג עשין כז, טור ושו"ע יו"ד סי' רס"ח סעיף ב':

פב ב מיי' פ"ד מהל' ברכות הלכה ב', טור ושו"ע או"ח סי' קס"ז סעיף ח':

פג ג טור ושו"ע או"ח סי' ד' סעיף י"א:

פד ד טור ושו"ע יו"ד סי' שנ"ט סעיף ב':

פה ה ו מיי' פ"ז מהל' ברכות הלכה ט"ו, סמג שם, טור ושו"ע או"ח סי' קפ"ג סעיף א' וסעיף ב וסעיף ג:

פו ז טור ושו"ע או"ח סי' קפ"ג סעיף ד':

ראשונים נוספים

 

 

 

 

 

 

קישורים חיצוניים