פתיחת התפריט הראשי

מתני'עריכה

שלשה שאכלו כאחת חייבין לזמן אכל דמאי ומעשר ראשון שנטלה תרומתו ומעשר שני והקדש שנפדו והשמש שאכל כזית והכותי מזמנין עליהן אכל טבל ומעשר ראשון שלא נטלה תרומתו ומעשר שני והקדש שלא נפדו והשמש שאכל פחות מכזית והנכרי אין מזמנין עליהן נשים ועבדים וקטנים אין מזמנין עליהם עד כמה מזמנין עד כזית רבי יהודה אומר עד כביצה:

גמ'עריכה

מנא הני מילי אמר רב אסי דאמר קרא גדלו לה' אתי ונרוממה שמו יחדיו אמר רב חנן בר אבא מנין לעונה אמן שלא יגביה קולו יותר מן המברך שנאמר גדלו לה' אתי ונרוממה שמו יחדיו אמר אביי נקטינן שנים שאכלו מצוה ליחלק תניא נמי הכי שנים שאכלו מצוה ליחלק בד"א כששניהם סופרים אבל אחד סופר ואחד בור סופר מברך ובור יוצא אמר רב דימי בר יוסף אמר רב שלשה שאכלו ויצא אחד מהן לשוק קורין לו ומזמנין עליו אמר אביי והוא דקרו ליה ועני אמר מר זוטרא לא אמרן אלא בשלשה אבל בעשרה עד דניתי:

שלשה שאכלו אחד מפסיק לשנים ואין שנים מפסיקין לאחד:

יהודה בר מרימר ומר בר אשי ורב אחא מדפתי כרוכי ריפתא בהדי הדדי אמרי הא דתנן שלשה שאכלו כאחת חייבין לזמן הני מילי היכא דאיכא גדול אנן חילוק ברכות עדיף לן בריך כל חד לנפשיה אתו לקמיה דמרימר אמר להו ידי ברכה יצאתם ידי זימון לא יצאתם וכי תימרו נהדר ונזמן אין זימון למפרע:

בא ומצאן כשהן מברכין מהו עונה אחריהם רב זביד אמר ברוך ומבורך ורב פפא אמר אמן ולא פליגי הא דאשכחינהו דקאמרי נברך והא דאשכחינהו דקאמרי ברוך אשכחינהו דקאמרי נברך אומר ברוך ומבורך אשכחינהו דקאמרי ברוך עונה אמן:

תאני חדא כל העונה אמן אחר ברכותיו הרי זה משובח ותניא אידך הרי זה מגונה לא קשיא הא דעני אמן אחר כל ברכה וברכה והא דעני אמן בבונה ירושלים ירושלמי בפרק אין עומדין להתפלל תני הפורס על שמע והעובר לפני התיבה והנושא את כפיו והקורא בתורה ומפטיר בנביא והמברך על כל אחת מכל מצות האמורות בתורה לא יענה אחר עצמו אמן ואם ענה הרי זה בור אית תנא דתני הרי זה חכם רב חסדא מאן דאמר הרי זה בור בעונה על כל ברכה וברכה ומאן דאמר הרי זה חכם בעונה בסוף:

אמר ר' יוחנן משום רבי שמעון בן יוחאי בעל הבית בוצע כדי שיבצע בעין יפה ואורח מברך כדי שיברך לבעל הבית מאי מברך יהי רצון שלא יבוש בעל הבית הזה לא בעולם הזה ולא בעולם הבא רבי מוסיף בה דברים ויצלח מאד בכל נכסיו ויהיו נכסיו מצליחין וקרובין לעיר ואל יזדקק לפניו ולא לפנינו שום הרהור עבירה ועון ואל ישלוט שטן בכל מעשה ידינו מעתה ועד עולם עד היכן ברכת הזימון רב נחמן אמר עד נברך ורב ששת אמר עד הזן כלומר שאם אכלו שלשה כאחת והוצרך אחד מהן לצאת שיושב עד שאומרין ברוך שאכלנו משלו ובטובו חיינו ויוצא שזו היא ברכת הזימון ורב ששת אמר עד הזן את הכל ואמרינן נימא כתנאי דתני חדא שנים ושלשה (שאכלו מברכין ברכת המזון) ותניא אידך שלשה וארבעה מאי לאו דכ"ע אית להו הטוב והמטיב לאו דאורייתא ובהא קא מיפלגי דמאן דאמר שנים ושלשה סבר עד הזן ומאן דאמר שלשה וארבעה סבר עד נברך ודחינן לא רב ששת מתריץ לטעמיה ורב נחמן מתריץ לטעמיה וכו' הא שמעתא שקלו וטרו בה קמאי ז"ל ולא סלקא להו כל עיקר משום דסבירא להו דהא דתניא שנים ושלשה ברכות אינון וקשיא להו היכי תני להו בלשון זכר ולא אשכחו בה פירוקא והאי מימרא דעד היכן ברכת הזימון דאפליגו בה רב נחמן ורב ששת איפליגו בה נמי בגמרא דבני מערבא ואותיבו התם למ"ד עד נברך מהא מתני' דשנים ושלשה מברכין ברכת המזון וכד מעיינת ביה סליק לך פירושא דהא שמעתא בלא קושיא ובלא ספק והכי גרסינן התם שלשה שאכלו כאחת ובקש אחד מהן לצאת דבי רב אמרין מברך ברכה ראשונה והולך לו איזו היא ברכה ראשונה דבי רב אמרין זו ברכת הזימון ר' זירא בשם ר' ירמיה אמר זו הזן ר' חלבו בשם ר' חנין בשם רב זו הזן הותיב רב ששת והא מתניתא פליגא שנים ושלשה (שאכלו) חייבין בברכת המזון הא ארבעה לא ואי תימא זו ברכה ראשונה ניתני ארבע אשכח תנא תני ארבעה ואי תימא זו הטוב והמטיב שנויה דאמר רב הונא הטוב והמטיב משניתנו הרוגי ביתר לקבורה תקנוה הטוב שלא הסריחו והמטיב שניתנו לקבורה ונמצאת אומר ששנים ושלשה דקתני גברי אינון והכין פירושה שנים ושלשה שאכלו ואין אחד מהן יודע לברך ברכת המזון כולה אלא אחד יודע ברכה ראשונה והשני יודע השניה והשלישית ואינו יודע הברכה הראשונה או שאחד יודע לברך ברכה ראשונה ואחד יודע לברך ברכה שניה ואחד יודע לברך ברכה שלישית חייבין בברכת המזון לפי שאפשר לברך כל אחד ואחד מהן ברכה אחת שהוא יודע ונמצאת ברכת המזון עולה משנים מהן או משלשתן וגמרינן מינה דברכת המזון עך ברכת הזימון אינה אלא שלש ברכות בלבד ולפיכך אינה נחלקת אלא לשלשה אנשים בלבד ומשום הכי קתני שנים ושלשה ולא קתני ארבעה דאם איתא דברכת הזימון עד נברך הוה אמר ארבעה ופריק אשכח תנא תני ארבעה ואנא דאמרי כוותיה ואם תאמר הך תנא דתני ארבעה משום הטוב והמטיב הוא דתני הכי דמצי אמר לה גברא רביעאה לית לך למימר הכי דברכת הטוב והמטיב דרבנן היא ולא מני לה תנא בהדי דאורייתא דאמר רב הונא וכו' הכין פירושא דהדין גמרא דבני מערבא וחד טעמא הוא עם גמרא דילן וכבר סליק פירושא דהא מתניתא כהוגן וליכא בה קושיא כלל וקיימא לן כרב נחמן דאמר עד נברך וכן עמא דבר דהא יחיד כד מברך מתחיל מברכת הזן אלמא ברכת הזימון דליתא אלא בשלשה עד נברך הוא בלבד אבל ברכת הזן אינה בכלל ברכת הזמון:

להיכן הוא חוזר כשהוא אומר נברך שאכלנו משלו רב זביד משמיה דאביי אמר חוזר לראש ואומר נברך שאכלנו פעם אחרת ורבנן אמרי למקום שפסק שאומר ברוך שאכלנו משלו ובטובו חיינו וכן הלכתא תניא מהו אומר בבית האבל ברוך הטוב והמטיב ר' עקיבא אומר דיין האמת ותנא קמא הטוב והמטיב אין דיין האמת לא אלא אימא אף הטוב והמטיב מר זוטרא איקלע לבי רב אשי איתרע מילתא בבריה פתח ואמר ברוך המלך החי הטוב והמטיב אל אמת דיין האמת שופט בצדק ושליט בעולמו שאנחנו עמו ועבדיו ובכל אנו חייבין להודות לו ולברכו וכן הלכתא תנו רבנן אין מכבדין לא בדרכים ולא בגשרים ולא בידים מזוהמות אלא בפתח שראוי למזוזה תנו רבנן שנים ממתינין זה לזה בקערה שלשה אין ממתינין והבוצע הוא פושט ידו תחלה ואם בא לחלוק כבוד לרבו או למי שהוא גדול ממנו הרשות בידו וכד מבצע מיבעי ליה למבצע מהיכא דבשיל שפיר רבה בר רב הונא עסיק ליה לבריה בי רב דניאל בר רב קטינא קדים וקא מתני ליה לבריה אין המסובין רשאין לטעום עד שיטעום המברך ואין הבוצע רשאי לטעום עד שיכלה אמן מפי העונין ורב חסדא אמר מפני רוב העונין שכל העונה אמן יותר מדאי אינו אלא טועה:

ת"ר אין עונין לא אמן חטופה ולא אמן קטופה ולא אמן יתומה ולא אמן קצרה ולא יזרוק ברכה מפיו בן עזאי אומר כל העונה אמן יתומה יהיו בניו יתומים חטופה יתחטפו ימיו קטופה יתקטפו שנותיו קצרה יתקצרו ימיו וכל המאריך מאריכין לו ימיו ושנותיו.

ירושלמיעריכה

איזו היא אמן יתומה רב הונא אמר ההוא דמחייב לברכה והוא עני ולא ידע מה עני:

רב ושמואל הוו יתבי בסעודתא על ואתא רב שימי בר חייא הוה קא מסרהב למיכל אמר ליה מאי דעתיך לאצטרופי בהדן אנן אכלינן לן אמר ליה שמואל אי הוו מייתי ערדיליא וגוזליא לאבא מי לא אכלינן אלמא כל היכא דאי מייתי להו מידי מצי למיכל מיניה מצטרף בהדייהו וכן הלכה והלכתא גדול מברך אע"ג דאתא בסוף סעודה:

גרסינן בפרק בני העיר אמר רבה בר רב הונא אמר ר' יוחנן כל תלמיד חכם שמברך לפניו אפילו כהן גדול עם הארץ אותו תלמיד חכם חייב מיתה שנאמר כל משנאי אהבו מות אל תיקרי משנאי אלא משניאי אבל כהן תלמיד חכם מצוה לאקדומיה דאמר מר וקדשתו לכל דבר שבקדושה לפתוח ראשון ולברך ראשון וליטול מנה יפה ראשון:

והכותי מזמנין עליו:

הני מילי באותו הזמן אבל עכשיו נכרים גמורים הם ואין מזמנין עליהן:

אמר רב נחמן קטן שיודע למי מברכין מזמנין עליו וכן הלכתא ואמרי רבואתא והוא שנכנס בשנת שלש עשרה שנה ואע"ג דלא פרח אבל קטן שלא הגיע לשלש עשרה שנה אע"ג דפרח אין מזמנין עליו ואנן לא סבירא לן הכי דכיון דקרי ליה קטן אפי' בן עשר ובן תשע כשהוא יודע למי מברכין מזמנין עליו והכין חזינא לגאון:

אמר רב יהודה בריה דרב שמואל בר שילת משמיה דרב תשעה שאכלו דגן ואחד אכל ירק מצטרפין ואפילו טבל עמהן בציר או ששתה כוס אחד מצטרפין ואפי' שבעה שאכלו דגן ושלשה אכלו ירק מצטרפין לנברך לאלהינו אבל ששה לא דבעינן רובא דמינכר והני מילי לענין אצטרופי לבי עשרה אבל להוציא רבים ידי חובתן אינו מוציא עד שיאכל כזית דגן וקאמרי רבנן דוקא אצטרופי לבי עשרה אבל לבי תלתא אינו מצטרף עד שיאכל כזית דגן אמ' רב נחמן משה תיקן להם לישראל ברכת הזן בשעה שירד להם המן יהושע תיקן להם ברכת הארץ בשעה שנכנסו לארץ דוד ושלמה תקנו בונה ירושלים דוד תיקן על ישראל עמך ועל ירושלים עירך ושלמה תיקן על הבית הגדול והקדוש שנקרא שמך עליו והטוב והמטיב ביבנה תקנוה כנגד הרוגי ביתר:

תנו רבנן סדר ברכת המזון כך היא ראשונה ברכת הזן שניה ברכת הארץ שלישית בונה ירושלים רביעית הטוב והמטיב ובשבת מתחיל בנחמה ומסיים בנחמה ואומר קדושת היום באמצע מתחיל בנחמה שאומר נחמנו ה' אלהינו בבנין עירך ומסיים בנחמה שאומר והעלנו לתוכה ונחמנו בה כי אתה הוא בעל הנחמות ברוך אתה ה' המנחם עמו ישראל בבנין ירושלם תניא ר' אליעזר אומר כל שלא אמר ארץ חמדה טובה ורחבה בברכת הארץ לא יצא ידי חובתו נחום הזקן אומר צריך שיזכיר בה ברית רבי יוסי אומר צריך שיזכיר בה תורה פלימו אומר צריך שיקדים ברית לתורה שזו ניתנה בשלש בריתות וזו ניתנה בשלש עשרה בריתות ר' אבא אומר צריך שיאמר הודאה תחלה וסוף והפוחת לא יפחות מאחת וכל הפוחת מאחת הרי זה מגונה וכל החותם מנחיל ארצות בברכת הארץ ומושיע ישראל בבונה ירושלים הרי זה מגונה וכל שאינו אומר ברית ותורה בברכת הארץ ומלכות בית דוד בבונה ירושלים לא יצא ידי חובתו: תנו רבנן מהו חותם בה בונה ירושלים רבי יוסי בר יהודה אומר מושיע ישראל ובונה ירושלים רבה בר רב הונא איקלע לבי ריש גלותא פתח בחדא וסיים בתרתי במושיע ישראל ובונה ירושלים אמר רב חסדא גבורתא למיחתם בתרתי והתניא רבי אומר אין חותמין בשתים קשיא ומסקנא אפילו פתח ברחם על ישראל עמך חותם בבונה ירושלם שנאמר בונה ירושלם ה' נדחי ישראל יכנס גופא רבי אומר אין חותמין בשתים איתיביה לוי לרבי על הארץ ועל המזון ארץ דעבדא מזון על הארץ ועל הפירות ארץ דעבדא פירות מקדש ישראל והזמנים ישראל מקדשינהו לזמנים מקדש ישראל וראשי חדשים ישראל מקדשינהו לראשי חדשים מקדש השבת וישראל והזמנים וראשי חדשים אמר ליה חוץ מזו ומאי שנא הנך כל חדא וחדא באנפי נפשה כתיבא אבל הכא הא בהא תליא וטעמא מאי דאין חותמין בשתים משום דאין עושין מצות חבילות חבילות אמר רבה בר בר חנה אמר רבי יוחנן הטוב והמטיב צריך מלכות מאי קמ"ל כל ברכה שאין בה מלכות אינה ברכה והא אמרה רבי יוחנן חדא זימנא א"ר זעירא לומר שצריכה שתי מלכיות חדא דידה וחדא דבונה ירושלים אי הכי ניעביד תלת חדא דילה וחדא דברכת הארץ וחדא דבונה ירושלם אלא ברכת הארץ מאי טעמא לא משום דהויא לה ברכה הסמוכה לחברתה ובדין הוא דאפילו בונה ירושלים נמי לא בעיא דהויא לה ברכה הסמוכה לחברתה ואיידי דאמר מלכות בית דוד לאו אורח ארעא דלא אמר מלכות שמים רב פפא אמר צריכה שתי מלכיות לבד מדידה והיכא דבריך ברכת המזון בשבת וטעה ולא הזכיר של שבת אומר ברוך אשר נתן שבת מנוחה לעמו ישראל לאות ולברית ברוך אתה ה' מקדש השבת ואי טעה ולא הזכיר של יום טוב אומר ברוך אשר נתן ימים טובים לעמו ישראל לששון ולשמחה ברוך אתה ה' מקדש ישראל והזמנים והני מילי היכא דאדכר מקמי דניפתח בהטוב והמטיב אבל לבתר דפתח בהטוב והמטיב חוזר לראש והיכא דטעה ולא הזכיר של ראש חודש אומר ברוך שנתן ראשי חדשים לעמו ישראל לזכרון ולית בה חתימה ואי לא אידכר אלא לבתר דפתח בהטוב והמטיב גמיר לה לברכה ולא בעי למהדר מרישא דאמר רב נחמן אמר שמואל טעה ולא הזכיר של ראש חדש בתפלה מחזירין אותו בברכת המזון אין מחזירין אותו מאי טעמא בתפלה דלא מצי פטר נפשיה מהדרינן ליה בברכת המזון דמצי פטר נפשיה דאי בעי אכיל ואי בעי לא אכיל לא מהדרינן ליה: עד כמה מזמנין עד כזית רבי יהודה אומר עד כביצה והלכתא כתנא קמא:


מתני'עריכה

כיצד מזמנין בשלשה אומר נברך בשלשה והוא אומר ברכו בעשרה אומר נברך לאלהינו בעשרה והוא אומר ברכו אחד עשרה ואחד עשרה רבוא במאה הוא אומר נברך לה' אלהינו במאה והוא אומר ברכו באלף אומר נברך לה' אלהינו אלהי ישראל באלף והוא אומר ברכו ברבוא אומר נברך לה' אלהינו אלהי ישראל אלהי הצבאות יושב הכרובים על המזון שאכלנו ברבוא והוא אומר ברכו כענין שהוא מברך כך עונין אחריו ברוך ה' אלהינו אלהי ישראל אלהי הצבאות יושב הכרובים על המזון שאכלנו רבי יוסי הגלילי אומר לפי רוב הקהל הן מברכין שנאמר במקהלות ברכו אלהים:

גמ'עריכה

אמר שמואל לעולם אל יוציא אדם את עצמו מן הכלל כלומר שאע"פ שיש לו לומר ברכו נברך עדיף כדי שלא יוציא עצמו מן הכלל והכין מסקנא דנברך עדיף אלא אם אומר ברכו אין תופסין אותו על כך ותניא נמי הכי בין שאומרים נברך בין שאומרים ברוך אין תופסין אותו על כך ומברכותיו של אדם ניכר אם תלמיד חכם הוא אם עם הארץ הוא כיצד א"ר אמי אמר בטובו חיינו הרי זה תלמיד חכם מטובו חיינו הרי זה בור ירושלמי שמואל אמר אני איני מוציא עצמי מן הכלל התיבון הרי הקורא בתורה אומר ברכו אמר ר' אבין מכיון דהוא אומר המבורך אף הוא אינו מוציא עצמו מן הכלל אמר רבי יוחנן אמר נברך שאכלנו משלו הרי זה תלמיד חכם למי שאכלנו משלו הרי זה בור דמיתחזי כמאן דמברך לאינש מעלמא והאי דאמרינן למי שעשה לאבותינו ולנו את כל הנסים האלו נסים שאני דמוכחא מילתא דקודשא בריך הוא דעבד לן ניסא ואמר ר' יוחנן אמר נברך שאכלנו משלו הרי זה תלמיד חכם על המזון שאכלנו הרי זה בור דמיתחזי כמאן דמברך ליה למזון:

אמר רב הונא בריה דרב יהושע לא אמרן אלא בתלתא דלא אדכר שם שמים אבל בעשרה כיון דבעי למימר לאלהינו מוכחא מילתא דתנן כענין שהוא מברך כך עונין אחריו נברך לאלהינו אלהי ישראל ה' צבאות יושב הכרובים על המזון שאכלנו:

אחד עשרה ואחד עשרה רבוא:

אוקימנא כר' עקיבא דאמר מה מצינו בבית הכנסת אחד מרובין ואחד מועטין וקא פסק רבא הלכה כרבי עקיבא:


מתני'עריכה

אמר ר' עקיבא מה מצינו בבית הכנסת אחד מרובין ואחד מועטין אומר ברכו את ה' רבי ישמעאל אומר ברכו את ה' המבורך ומנהגא כרבי ישמעאל:


מתני'עריכה

שלשה שאכלו כאחת אינן רשאין ליחלק וכן ארבעה וכן חמשה ששה נחלקין עד עשרה ועשרה אינן נחלקין עד שיהיו עשרים:

גמ'עריכה

למה לי תנינא חדא זימנא שלשה שאכלו כאחת חייבין לזמן אמר ר' אבא אמר שמואל הכי קתני שלשה שישבו לאכול אע"פ שכל אחד ואחד אוכל מככרו לעצמו אין רשאין ליחלק אי נמי כדרב הונא דאמר שלשה בני אדם שבאו משלש חבורות אינן רשאין ליחלק ואמר רב חסדא והוא שבאו משלש חבורות של שלשה שלשה בני אדם אמר רבא לא אמרן אלא דלא קדימו הנך ואזמינו עלייהו אבל קדימו הנך ואזמינו עלייהו פרח זימון מהני:


מתני'עריכה

שתי חבורות שהיו אוכלות בבית אחד בזמן שמקצתן רואין אלו את אלו הרי אלו מצטרפין לזימון ואם לאו אלו מזמנין לעצמן ואלו מזמנין לעצמן:

גמ'עריכה

תנא אם היה שמש ביניהם שמש מצרפן:


מתני'עריכה

אין מברכין על היין עד שיתן לתוכו מים דברי ר' אליעזר וחכמים אומרים מברכין:

גמ'עריכה

פירוש אין מברכין על היין בורא פרי הגפן עד שיתן לתוכו מים ואם לא נתן לתוכו מים מברכין עליו בורא פרי העץ דברי רבי אליעזר וחכמים אומרים מברכין עליו בורא פרי הגפן ואף על פי שלא נתן לתוכו מים וקי"ל כחכמים:

אמר רבי יוסי בר' חנינא מודים חכמים לרבי אליעזר בכוס של ברכה שאין מברכין עליו עד שיתן לתוכו מים מאי טעמא אמר רבי הושעיא בעינן מצוה מן המובחר:

תנו רבנן ארבעה דברים נאמרו בפת אין מניחין בשר חי על גבי הפת ואין מעבירין כוס מלא על הפת ואין סומכין את הקערה בפת ואין זורקין את הפת וכשם שאין זורקין את הפת כך אין זורקין את האוכלין ודוקא מידי דמימאיס אבל מידי דלא מימאיס כגון אגוזי ורמוני וחבושי לית לן בה:

תנו רבנן ממשיכין יין בצינורות לפני חתן וכלה וזורקין לפניהם קליות ואגוזים בימות החמה אבל לא בימות הגשמים ואין זורקין לא חתיכות ולא גלוסקאות לא בימות החמה ולא בימות הגשמים:

אמר רב יהודה שכח והכניס אוכלין לתוך פיו בלא ברכה מסלקן לצד אחד ומברך תני חדא בולען ותניא אידך פולטן ותני חדא מסלקן לא קשיא הא דתני בולען במשקין והא דתני פולטן מידי דלא ממאיס והא דתני מסלקן במידי דממאיס מידי דלא ממאיס נמי ליסלקיה לצד אחד וניברך תרגמא ר' יצחק קסקסאה קמיה דרבי יוסי בר רבי חנינא משמיה דרבי יוחנן שנאמר ימלא פי תהלתך (כל היום צדקתך):

מי שאכל ושכח ולא בירך המוציא ונזכר עד שלא גמר סעודתו חוזר ומברך ואם לאחר שגמר סעודתו נזכר אינו חוזר ומברך משום דנראה ונדחה וכל נראה ונדחה אינו חוזר ונראה אמר ר' זירא אמר ר' אבהו ואמרי לה במתניתא תנא עשרה דברים נאמרו בכוס של ברכה טעון הדחה ושטיפה חי ומלא עיטור ועיטוף ונוטלו בשתי ידיו ואוחזו בימינו ומגביהו מן הקרקע טפח ונותן עיניו בו ומשגרו לבני ביתו במתנה: אמר רבי יוחנן אנו אין לנו אלא ארבעה הדחה ושטיפה חי ומלא הדחה מבפנים שטיפה מבחוץ חי עד ברכת הארץ ובברכת הארץ נותן לתוכו מים כדתנן מודים חכמים לר' אליעזר וכו' ומלא דאמר ר' יוחנן כל המברך על כוס של ברכה מלא נותנים לו נחלה בלא מצרים שנאמר ומלא ברכת ה' ים ודרום ירשה ור' יוסי בר' חנינא אמר זוכה ונוחל שני עולמים אחד העולם הזה ואחד העולם הבא שנאמר ים ודרום ירשה עיטור רב יהודה מעטרהו בתלמידים רב חסדא מעטר ליה בנטלי (אמר ר' יוחנן ובחי אמר ששת ועד ברכת הארץ) עיטוף רב פפא מעטף ויתיב ומברך רב אשי פריס סודרא ארישיה ונוטלו בשתי ידיו דאמר ר' חנינא בר פפא אמר קרא שאו ידיכם קדש וברכו את ה' ואוחזו בימין אמר ר' חייא בר אבא אמר ר' יוחנן ראשונים שאלו שמאל מהו שתסייע לימין אמר רב אשי השתא דראשונים לא איפשיטא להו אנן נעבד לחומרא ומגביהו מן הקרקע טפח אמר רב אחא בר חנינא דאמר קרא כוס ישועות אשא ובשם ה' אקרא ומשגרו לאנשי ביתו במתנה כי היכי דתתברך דביתהו: אמר רב אסי אין משיחין על כוס של ברכה ואמר רב אסי אין מברכין על כוס של פורענות מאי כוס של פורענות אמר רב נחמן בר יצחק כוס שני תניא נמי הכי השותה כפלים לא יברך משום שנאמר הכון לקראת אלהיך ישראל ונותן עיניו בו דלא ליסח דעתיה מיניה אמר רבי אבהו ואמרי לה במתניתא תנא אוכל כשהוא מהלך עומד ומברך עומד ואוכל יושב ומברך מיסב ואוכל יושב ויברך והלכתא בכולהו יושב במקומו ויברך:

הדרן עלך שלשה שאכלו