קטגוריה:בראשית כ י

אבימלך קרא לאברהם למשפט בארמון. אבימלך פתח בהתקפה כבדה: "מֶה עָשִׂיתָ לָּנו וּמֶּה חָטָאתִי לָךְ, כִּי הֵבֵאתָ עָלַי וְעַל מַמְלַכְתִּי, חֲטָאָה גְדֹלָה: מַעֲשִׂים אֲשֶׁר לֹא יֵעָשׂו,ּ עָשִׂיתָ עִמָּדִי" (ביאור:בראשית כ ט). אבימלך לא הגדיר מה היה המעשה החמור של אברהם.

אברהם לא ענה לו. אבימלך הבין שהוא שלא ישיג דבר אם ימשיך בהתקפה, ולכן ריכך את קולו וביקש בעדינות הסבר: "מָה רָאִיתָ כִּי עָשִׂיתָ אֶת הַדָּבָר הַזֶהּ".

השימוש בהאשמה בלתי מוגדרת, כפי שעשה אבימלך, נהוג בחקירה משטרתית כדי לגרום לנאשם להתחיל להתנצל ולגלות עבירות נוספות שהמשטרה בכלל לא ידעה אודותם. אדם הנמצא במצב כזה עדיף שלא יענה ויחכה לפרטים נוספים. אברהם המתין בכבוד להסבר מאבימלך אודות האשמותיו.

לולא אזהרת אלוהים, אבימלך היה מוציא להורג את אברהם לאחר משפט קצר, ואולי גם את שרה. אבימלך היה צריך לשמור על כבודו כמלך ושופט עליון. אבימלך ידע שבסוף הוא יצטרך לבקש מאברהם להתפלל בעדו. אבימלך ידע שאסור לו לפגוע באברהם ושעמדתו כמלך ושופט היתה חלשה, בהנחה שהוא מאמין לדברי אדוני, "דַּע כִּי מוֹת תָּמותּ, אַתָּה וְכָל אֲשֶׁר לָךְ" (ביאור:בראשית כ ז).

אברהם רצה להימנע משרה, לברוח ממנה, וכמעט הביא אסון על גרר בדיוק כמו בסיפור יונה, כאשר ניסיון הבריחה של יונה מאלוהים רק הביא צרה וסערה על יורדי הסירה, ואנשי הסירה שאלו אותו: "הַגִּידָה נָּא לָנוּ, בַּאֲשֶׁר לְמִי הָרָעָה הַזֹּאת לָנוּ" (יונה א ח).

השאלה הזו יצרה הזדמנות בפני אברהם לצאת להתקפה כנגד אבימלך ולציין שהוא חשש שאין חוק ואין צדק במקום הזה, "רַק אֵין יִרְאַת אֱלֹהִים, בַּמָּקוֹם הַזֶהּ" (ביאור:בראשית כ יא). אברהם רומז בדבריו שהנה חששו התממש: אבימלך לקח את אשתו ממנו מבלי לבקש רשות ומבלי לשלם עבורה לפי החוק. אפילו אם היא אחותו, במקום שמכבד את החוק, יש חוק איך לוקחים אישה,^[1] ואולי אפילו צריכים לשאול אותה "הֲתֵלְכִי עִם הָאִישׁ הַזֶהּ"? (ביאור:בראשית כד נח).

לפי דברי אברהם, הוא ושרה עשו את "המשחק הזה" בכל עיר: "אֶל כָּל הַמָּקוֹם אֲשֶׁר נָבוֹא שָׁמָּה, אִמְרִי לִי אָחִי הואּ" (ביאור:בראשית כ יג), וזו הסיבה שבגללה הוא ושרה נשארו חיים ונשואים עד הגיעם לגרר. אולם בצורה זו אברהם מאשים בעקיפין את מלך גרר שרק בגרר, מכל הערים והמדינות שהם עברו בדרכם, המלך לקח את שרה בכוח וללא רשות. אברהם לא הזכיר את מצרים, וכך אברהם מלמד אותנו שאין צורך לדייק באמת ולהגיד יותר מדי. אברהם לא פרט כמה מלכים נוספים לקחו לו את שרה ומה עלה בגורלם. נכון שגם מלך מצרים היה חוטא כמלך גרר, וגם מלך מצרים קיבל את עונשו.