קטגוריה:בראשית כח ג

רבקה ביקשה כלה ליעקב שאינה מבנות כנען. יצחק נזכר בפקודת אברהם שפקד על עבדו להביא ליצחק אישה מחרן מולדתו ולא לחתן את יצחק עם אישה כנענית. יצחק לא שלח את עבדו להביא אישה ליעקב, כשם שאביו הביא לו כלה מחרן, ובאותה הזדמנות חגיגית שהוא מביא אישה ליעקב, להביא עוד אישה לעשו. יצחק סיכן את חייו של יעקב במסע מסוכן. כאשר עבד אברהם הלך להביא אישה ליצחק, הוא לקח "עֲשָׂרָה גְמַלִּים מִגְּמַלֵּי אֲדֹנָיו, ויֵַּלֶךְ, וְכָל טובּ אֲדֹנָיו, בְּיָדוֹ'" (ביאור:בראשית כד י). לעומת זאת, יצחק נתן ליעקב מקל, תרמיל וברכה.

סביר שיצחק שמע מרבקה שאלוהים אמר לה: "ושְּׁנֵי לְאֻמִּים, מִמֵּעַיִךְ יִפָּרֵדו;ּ ולְּאֹם מִלְאֹם יֶאֱמָץ, וְרַב יַעֲבֹד צָעִיר" (ביאור:בראשית כה כג). יצחק הבין ששני בניו לא יקימו לאום אחד משותף, אלא יריבו ביניהם. יצחק חשב שיעקב הקטן בגופו לא מסוגל להתחתן ושצריך לעזור לו ולשמור עליו. לכן יצחק העדיף שעשו ינצח ויקבל את ברכת אלוהים לבדו, וכך תמנע מלחמת אחים. הניסיונות שעשה יצחק לבניו:

• כדי לוודא שאלוהים אוהב את עשו יצחק אמר לעשו: "וְצודָּה לִּי, צידה (צָיִד) ... בַּעֲבורּ תְּבָרֶכְךָ נַפְשִׁי" (ביאור:בראשית כז ד). הוא אמר זאת במטרה לבדוק אם אלוהים ימנע ממנו ציד או יביא לו ציד קל ומהיר כהוכחה לכך שעשו הוא הבן שאלוהים בחר להמשיך את אברהם ויצחק.
• הניסיון כאילו הצליח, משום שיעקב התחזה לעשו והופיע מהר מול יצחק. בנוסף, עשו גם מצא ציד מהר, אך מאוחר מדי, משום שיעקב כבר קיבל את הברכה במרמה.
• עכשיו רבקה ביקשה מיצחק שידאג לכך שיעקב לא יישא אישה כנענית. יצחק שמח לנסות את יעקב ולשלוח אותו עני ואביון ללבן, וזאת כדי להקטין את הסיכויים שיעקב יצליח במקרה ללא עזרת אלוהים. פקודת יצחק נשמעת יותר כגלות מאשר ביקור קצר המיועד למציאת אישה. יצחק בדק: אם אלוהים יביא הצלחה ליעקב, מה טוב, אם יעקב יעלם או יחזור ללא הצלחה, עשו יקבל את ברכת אלוהים לבדו.
• למרות שיצחק מעמיד את יעקב בניסיון מסוכן ואומר לו: "קוםּ לֵךְ פַּדֶּנָה אֲרָם, ... וְקַח לְךָ מִשָּׁם אִשָּׁה, מִבְּנוֹת לָבָן אֲחִי אִמֶּךָ" (ביאור:בראשית כח ב), יצחק לא מעמיד את עשו בניסיון דומה, אלא משאיר את עשו איתו.
• דברי יצחק: "וְאֵל שַׁדַּי יְבָרֵךְ אֹתְךָ וְיַפְרְךָ וְיַרְבֶּךָ וְהָיִיתָ לִקְהַל עַמִּים" הם ברכה ליעקב שאלוהים יעזור לו, אולם זאת גם דרישה. זה לא מספיק שיעקב יישא את בת לבן כדי להוכיח שאלוהים בחר בו להיות ממשיכו של אברהם, יצחק דורש שיעקב יבורך על ידי אלוהים ושיהיה לקהל עמים.

• יצחק הבין שיהיה קשה ליעקב לקבל אישה מלבן, ואפילו אם יעקב יצליח לשאת אישה ויהיה עשיר מאוד, בשלב מסוים בניו של לבן יתחילו לרקום מזימות נגדו, ככתוב: "לָקַח יַעֲקֹב, אֵת כָּל אֲשֶׁר לְאָבִינוּ, וּמֵאֲשֶׁר לְאָבִינוּ עָשָׂה אֵת כָּל הַכָּבֹד הַזֶּה" (ביאור:בראשית לא א). יצחק הבין שהקנאה של בני לבן תמיט סכנת מוות על יעקב וכן סכנה לאובדן רכושו, כשם שכמעט קרה לו כאשר הוא נאלץ לברוח מגרר למדבר באר שבע (ביאור:בראשית כו טז).
• יצחק ידע שלבן לא רצה לתת לרבקה ללכת, והוא תיאר לעצמו שלבן לא ייתן לבתו ללכת לכנען. ואכן כאשר לבן חשב לשכנע את יעקב ומשפחתו לחזור לחרן - בטוב או ברע – אלוהים נכנס לפעולה והזהיר את לבן: "הִשָּׁמֶר לְךָ פֶּן תְּדַבֵּר עִם יַעֲקֹב מִטּוֹב עַד רָע" (ביאור:בראשית לא כד).

כל ברכה היא בסגנון של תנאי: 'אם ירצה השם', וזאת משום שרק אלוהים יכול להוציא לפועל את הברכה.
בברכת יצחק התנאי מוסתר, אך הוא קיים:

"וְ[אם] אֵל שַׁדַּי יְבָרֵךְ אֹתְךָ וְיַפְרְךָ וְיַרְבֶּךָ וְהָיִיתָ לִקְהַל עַמִּים",

אז "וְיִתֶּן לְךָ אֶת בִּרְכַּת אַבְרָהָם, לְךָ ולְּזַרְעֲךָ אִתָּךְ לְרִשְׁתְּךָ אֶת אֶרֶץ מְגֻרֶיךָ, אֲשֶׁר נָתַן אֱלֹהִים לְאַבְרָהָם" (ביאור:בראשית כח ד).

כלומר, ההוכחה שאלוהים בחר את יעקב ובירך אותו היא: 'והיית לקהל עמים' רב.

לפי הכתוב ניתן להבין שאלוהים הבטיח לעשו שהוא יירש את הר שעיר אם הוא יעזוב את כנען ויותיר אותה ליעקב ובניו (דברים ב ה). עשו יצא מכנען להר שעיר עוד לפני שיעקב חזר מחרן לכנען (ביאור:בראשית לב ד). לכן עשו יצא לקראת יעקב בשובו מחרן: כדי לוודא שזה באמת יעקב החוזר, ושיעקב חוזר עם הרבה ילדים כהוכחה לכך שיעקב עבר בהצלחה את הניסיון ואדוני בירכו. כאשר עשו וידא זאת, הוא הבין שגם הבטחת אדוני אליו, שהוא יירש את הר שעיר, תתקיים, ולכן שניהם בכו משמחה.

לאלוהים לא היתה הרבה ברירה: לברך את יעקב או את עשו כי רק הם היו צאצאי אברהם ושרה. והנה עוד באותו הלילה אלוהים הבטיח ליעקב:

• "אֲנִי יְהוָה אֱלֹהֵי אַבְרָהָם אָבִיךָ ואֵלֹהֵי יִצְחָק; הָאָרֶץ אֲשֶׁר אַתָּה שֹׁכֵב עָלֶיהָ לְךָ אֶתְּנֶנָּה ולְּזַרְעֶךָ" (בראשית כח יג).
• "וְהָיָה זַרְעֲךָ כַּעֲפַר הָאָרֶץ, ופָּרַצְתָּ יָמָּה וָקֵדְמָה וְצָפֹנָה וָנֶגְבָּה, וְנִבְרְכו בְּךָ כָּל מִשְׁפְּחֹת הָאֲדָמָה ובְּזַרְעֶךָ" (בראשית כח יד).
• "וְהִנֵּה אָנֹכִי עִמָּךְ ושְּׁמַרְתִּיךָ בְּכֹל אֲשֶׁר תֵּלֵךְ, והֲַשִׁבֹתִיךָ אֶל הָאֲדָמָה הַזֹאּת, כִּי, לֹא אֶעֱזָבְךָ עַד אֲשֶׁר אִם עָשִׂיתִי אֵת אֲשֶׁר דִּבַּרְתִּי לָךְ" (ביאור:בראשית כח טו).

יעקב מבין את הניסיון שאביו כפה עליו ואת הלחץ המופעל על אדוני, ולכן יעקב עונה לאלוהים: "אִם יִהְיֶה אֱלֹהִים עִמָּדִי ...” (ביאור:בראשית כח כ) – כלומר, קיים את הבטחתך ואני אאמין בך.