קטגוריה:בראשית כ ו
נוסח המקרא
ויאמר אליו האלהים בחלם גם אנכי ידעתי כי בתם לבבך עשית זאת ואחשך גם אנכי אותך מחטו לי על כן לא נתתיך לנגע אליה
וַיֹּאמֶר אֵלָיו הָאֱלֹהִים בַּחֲלֹם גַּם אָנֹכִי יָדַעְתִּי כִּי בְתָם לְבָבְךָ עָשִׂיתָ זֹּאת וָאֶחְשֹׂךְ גַּם אָנֹכִי אוֹתְךָ מֵחֲטוֹ לִי עַל כֵּן לֹא נְתַתִּיךָ לִנְגֹּעַ אֵלֶיהָ.
וַיֹּ֩אמֶר֩ אֵלָ֨יו הָֽאֱלֹהִ֜ים בַּחֲלֹ֗ם גַּ֣ם אָנֹכִ֤י יָדַ֙עְתִּי֙ כִּ֤י בְתׇם־לְבָבְךָ֙ עָשִׂ֣יתָ זֹּ֔את וָאֶחְשֹׂ֧ךְ גַּם־אָנֹכִ֛י אֽוֹתְךָ֖ מֵחֲטוֹ־לִ֑י עַל־כֵּ֥ן לֹא־נְתַתִּ֖יךָ לִנְגֹּ֥עַ אֵלֶֽיהָ׃
וַ/יֹּאמֶר֩ אֵלָ֨י/ו הָֽ/אֱלֹהִ֜ים בַּ/חֲלֹ֗ם גַּ֣ם אָנֹכִ֤י יָדַ֙עְתִּי֙ כִּ֤י בְ/תָם־לְבָבְ/ךָ֙ עָשִׂ֣יתָ זֹּ֔את וָ/אֶחְשֹׂ֧ךְ גַּם־אָנֹכִ֛י אֽוֹתְ/ךָ֖ מֵ/חֲטוֹ־לִ֑/י עַל־כֵּ֥ן לֹא־נְתַתִּ֖י/ךָ לִ/נְגֹּ֥עַ אֵלֶֽי/הָ׃
תרשים של הפסוק מנותח תחבירית על-פי הטעמים
פרשנות
- פרשנות מסורתית:
תרגום
אונקלוס (תאג'): | וַאֲמַר לֵיהּ יְיָ בְּחֶלְמָא אַף קֳדָמַי גְּלֵי אֲרֵי בְּקַשִּׁיטוּת לִבָּךְ עֲבַדְתְּ דָּא וּמְנַעִית אַף אֲנָא יָתָךְ מִלְּמִחְטֵי קֳדָמָי עַל כֵּן לָא שְׁבַקְתָּךְ לְמִקְרַב לְוָתַהּ׃ |
ירושלמי (יונתן): | וַאֲמַר לֵיהּ מֵימְרָא דַיְיָ בְּחֵילְמָא אוּף קֳדָמַי גְלֵי אֲרוּם בְּקַשִׁיטוּת לְבָבֵךְ עָבַדְתְּ דָא וּמְנָעִית אוּף אֲנָא מִלְמֶחֱטֵי קֳדָמַי בְּגִין כֵּן לָא שְׁבַקְתִּיךְ לְמִקְרַב לְגַבָּהּ: |
רש"י
"לא נתתיך" - לא ממך היה שלא נגעת בה אלא חשכתי אני אותך מחטוא ולא נתתי לך כח וכן (לקמן לא) ולא נתנו אלהים וכן (שופטים טו) ולא נתנו אביה לבוא
רש"י מנוקד ומעוצב
• לפירוש "רש"י מנוקד ומעוצב" על כל הפרק •
לֹא נְתַתִּיךָ – לֹא מִמְּךָ הוּא שֶׁלֹּא נָגַעְתָּ בָּהּ, אֶלָּא חָשַׂכְתִּי אֲנִי אוֹתְךָ מֵחֲטוֹא וְלֹא נָתַתִּי לְךָ כֹּחַ. וְכֵן (להלן לא,ז): "וְלֹא נְתָנוֹ אֱלֹהִים". וְכֵן (שופטים טו,א): "וְלֹא נְתָנוֹ אָבִיהָ לָבוֹא".
אבן עזרא
• לפירוש "אבן עזרא" על כל הפרק •
מלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •
אור החיים
• לפירוש "אור החיים" על כל הפרק •
ואומרו ואחשוך וגו'. נתכוון לפרש לו כוונתו כי מה שאמר לו הנך מת וגו' לא על מה שעבר אלא אם לא יחזור [בו] ויקרב אליה ימות ולזה התרה בו קודם וחשך אותו במה שהודיעו כי היא בעולת בעל:
מחטוא לי. ופי' לי שהגם שאם לא היה מודיעו והיה נכשל לא היה החטא מחייבו מיתה לאבימלך אף על פי כן לגבי האלהים יש לו דבר הקפדה בין לסיבת המעשה שישכב אשת איש והיא זימה ועוד לצד שרה ואברהם שגנאי הוא להם והם ידידי עליון לזה דקדק לומר תיבת לי:
ואומרו על כן וגו' פי' לצד היות הדברים בסדר זה הוא שבאתי להודיעך למנוע עצמך ממנה אבל זולת זה פי' שאם היית יודעה בעולת בעל ולקחת אותה הייתי הורגך שהקדוש ברוך הוא דן על מחשבות גוים הרעה ומצרפה למעשה. ולדבריהם ז"ל (רבה נב) שאמרו מלאך דחפו מעליה ידוייק הכתוב על נכון אומרו לא נתתיך לנגוע אליה:ילקוט שמעוני
• לפירוש "ילקוט שמעוני" על כל הפרק •
על כן לא נתתיך לנגוע אליה. לגבור שהיה רוכב על הסוס, והיה הסוס רץ מתחתיו, וראה תינוק אחד מושלך בדרך, ומשך הסוס ולא הזיק; למי מקלסין? לסוס או לרוכב? הוי אומר לרוכב. כך על כן לא נתתיך לנגוע אליה. מחטו לי, יצרך המחטיאך בידי הוא מסור, ואני מנעתיך מלחטוא, משכתיך מן החטא, והשבח שלי הוא ולא שלך.
- פרשנות מודרנית:
בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:בראשית כ ו.
אָנֹכִי יָדַעְתִּי כִּי בְתָם לְבָבְךָ עָשִׂיתָ זֹּאת
כדי לבצע פשע חייבים להתקיים שני תנאים:
- כוונה רעה – לכן אבימלך אומר: "בְּתָם לְבָבִי" - ביטוי הקשור ללב, המקום שאליו אנו מייחסים רגשות.
- עשיית הפשע – לכן אבימלך אומר: "ובְּנִקְיֹן כַּפַּי" - בביטוי הקשור לכפות הידיים, האיברים שעמם מתבצעת עשייה.
שני התנאים לעיל חייבים להתקיים ביחד בפשע פלילי. אם תנאי אחד חסר, אזי הפשע הפלילי לא הושלם. כך כתב משה: שאיש שגרם למותו של אחר, רשאי לברוח לעיר מקלט, ושם האיש יעמוד למשפט. אם האיש ימצא שההריגה היתה בכוונה האיש יקבל את עונשו, ואם ההריגה היתה בשגגה האיש לא יומת (במדבר לה יב).
אלוהים אומר לאבימלך שהוא מקבל את טענתו הראשונה שלא היתה לו כוונה רעה, "אָנֹכִי יָדַעְתִּי כִּי בְתָם לְבָבְךָ עָשִׂיתָ זֹאּת", ולכן העבירה הפלילית לא הושלמה. עם זאת, אלוהים לא מסיר מאבימלך את האחריות לעוול או חטא, ולא מקבל את טענתו השנייה בדבר ניקיון כפיו.
אלוהים מסביר לאבימלך: אתה רצית לבוא אליה, אולם אני מנעתי ממך את המעשה עצמו, ככתוב: "עַל כֵּן לֹא נְתַתִּיךָ לִנְגֹּעַ אֵלֶיהָ". המשפט נמצא בסיפור כדי שהליצנים לא יוכלו להגיד שיצחק הוא בנו של אבימלך, ולכן אבימלך בא לבקר את אברהם בבאר שבע לראות אם יצחק דומה לו, ושאברהם יבטיח לו לפגוע בילדו (יצחק).
מֵחֲטוֹ לִי
"מֵחֲטוֹ לִי" –חטאו כלפיי, פגעו בי, באדוני, המדבר.
אלוהים אמר לאבימלך שהוא מנע ממנו לבוא לשרה כדי למנוע מאבימלך לחטוא. אלוהים הוסיף את המילה "לִי". ללא התוספת הזו החטא היה נגד כל הנפגעים, אבל התוספת מצמצמת את החטא רק לפגיעה באלוהים ולא באברהם או בשרה. הדגש על פגיעה ישירה באלוהים מראה את גודל החטא שאלוהים מנע מאבימלך לחטוא ולשאת בעונש עבורו. ניתן להבין את גודל החטא כי הסיפור הקודם תיאר את פשעם של אנשי סדום, שרצו לתקוף אורחים זרים ולשם כך הם היו מוכנים לוותר על תענוג מיני עם בנות לוט הבתולות (ביאור:בראשית יט ח), ואת עונשם של אנשי סדום. מעשי אבימלך כמעט גזרו על גרר את אותו הגורל של סדום.
אלוהים הבטיח לשרה בן, וזה היה הזמן להעמיד את שרה בניסיון קשה של סכנה לחיי הנשואין שלה. אלוהים רצה להראות לה שעצירת כל רחם והבאת הריון לאישה מבוגרת הם בגדר יכולותיו של אלוהים, ושאלוהים יכול להביא ישועה כאשר האדם חושב שכלו כל הקיצין.
אלוהים רצה לגרום לאברהם להפסיק להתייחס לשרה כאל אחותו ולהתחיל לחיות איתה כאשתו כדי שיוולד להם בן. אלוהים לא התכוון להעניק פרס או תענוג לאבימלך, או להעניש את אבימלך במוות, אף לא לסבך את עניין האבהות של יצחק או לפגוע בכבודה של שרה.
בזה שאלוהים מנע מאבימלך לחטוא לו, נמנע החטא נגד שרה ואברהם.
וָאֶחְשֹׂךְ גַּם אָנֹכִי אוֹתְךָ
"וָאֶחְשֹׂךְ" – לשמור, להגן, למנוע.
אבימלך שמע שהוא לא ייענש על מה שקרה. אלוהים מנע ממנו לחטוא לאלוהים, ולכן אלוהים לא יהרוג אותו כדבריו בפתיחה: "הִנְּךָ מֵת" (ביאור:בראשית כ ג).
קישורים
פסוק זה באתרים אחרים: הכתר • על התורה • ספריא • תא שמע • אתנ"כתא • סנונית • שיתופתא • תרגום לאנגלית
דפים בקטגוריה "בראשית כ ו"
קטגוריה זו מכילה את 12 הדפים המוצגים להלן, ומכילה בסך־הכול 12 דפים.