ביאור:מ"ג בראשית יג י
וַיִּשָּׂא לוֹט אֶת עֵינָיו וַיַּרְא אֶת כָּל כִּכַּר הַיַּרְדֵּן
עריכהככר הירדן. מקום צמחים.
והכ"ף כפול או נעדר מכר נרחב. וכן בת עין. מן בבת עינו:
כִּי כֻלָּהּ מַשְׁקֶה
עריכהכי כלה משקה. ארץ נחלי מים:
משקה. זכר אחר נקבה וכן תאכלהו אש לא נפח:
לִפְנֵי שַׁחֵת יְקֹוָק אֶת סְדֹם וְאֶת עֲמֹרָה
עריכהלפני שחת ה' את סדום ואת עמורה. היה אותו מישור:
לפני שחת יי'. קודם שישחית והוא שם הפועל מהבנין הכבד הדגוש:
כְּגַן יְקֹוָק כְּאֶרֶץ מִצְרַיִם בֹּאֲכָה צֹעַר:
עריכהכגן ה'. לאילנות: כארץ מצרים. לזרעים (ב"ר): באכה צער. עד צער. ומ"א דורשו לגנאי על שהיו שטופי זמה בחר לו לוט בשכנותם במסכת הוריות:
כגן ה' כארץ מצרים. יאמר כי ארץ הככר כולה משקים אותה ברגל מן הירדן, כדרך הנעשה בגן ה' שנאמר בו (לעיל ב י) ונהר יוצא מעדן להשקות את הגן, וכדרך שהיא בארץ מצרים שנאמר בה (דברים יא י) והשקית ברגלך כגן הירק. והזכיר שני המקומות, אמר "כגן ה'" שהמקום הטוב בתחתונים כן הוא כולו משקה, והזכיר "כארץ מצרים" מקום ידוע לרעיה: ורבותינו אמרו (ספרי עקב לח) כגן ה' לאילנות. כארץ מצרים, לזרעים. ירצו לפרש שיש בככר נהרות גדולים ישקו אילני הגנות כגן ה', ובו יאורים כארץ מצרים ישקו גן הירק. ובחר לו לוט בזה, כי הארץ שישקו אותה כן רחוקה מן הבצורת וטובה למרעה:
[מובא בפירושו לפסוק ז'] ויהי ריב בין רועי מקנה אברם וגו'. רש"י פי' סמיכת והכנעני והפריזי אז יושב בארץ. לומר, שלא זכה בה אברם עדיין וקשה למה הזכיר כאן והפריזי ולמעלה אמר והכנעני אז בארץ, וכאן הזכיר יושב ולא הזכיר זה למעלה, ויש אומרים שר"ל אלו שני אומות גדולות הכנעני והפריזי נתישבו בארץ בלא מריבה ושני רועים אלו לא נשא אותם הארץ לשבת יחדיו, וקשה עוד וכי בעבור זה הפרד נא מעלי, הנה רועי אברם עשו את שלהם והוכיחום על הגזל ואם המה לא קבלו תוכחתם הנה המה את נפשם הצילו. ויותר קרוב לשמוע, שרועי אברם הוכיחום על הגזל, והמה טענו כל הארץ היא של אברם כו', וחשב אברם שאם יושבי הארץ יראו שהוא מחזיק בארץ בחזקת שהיא של אברם ואני מתי מספר, פשיטא שיתאספו עלי והכוני. על כן הזכיר גם הפריזי שהיו אנשיו גבורים עד שישבו בערי הפרזות כהוראת שם פריזי וכסימן שמסר משה למרגלים. וכן יעקב היה מתירא מן הפריזי ביותר שאמר (בראשית לד ל) עכרתם אותי להבאישני ביושב הארץ בכנעני ובפריזי ואני מתי מספר וגו' ולכך הזכיר כאן ישיבה לומר שעד עכשיו הם יושבים בשלוה עמדי וע"י שיראו כי רועי מחזיקים בשדות בחזקת שהיא שלי וילחמוני חנם, לפיכך הפרד נא מעלי. על כן הלך לוט ונתישב אצל אנשי סדום שאינן מקפידין על הגזל, לפיכך סמך לומר ואנשי סדום רעים וחטאים. להורות שבעבור שהיו חטאים בממונם ולא הקפידו על הגזל נתיישב לוט אצלם.
[מובא בפירושו לדברים פרק י"א פסוק י'] לא כארץ מצרים היא. אלא טובה הימנה. ונאמרה הבטחה זו לישראל ביציאתם ממצרים שהיו אומרים שמא לא נבוא אל ארץ טובה ויפה כזו (ספרי) יכול בגנותה הכתוב מדבר וכך אמר להם לא כארץ מצרים הוא אלא רעה הימנה. ת"ל (במדבר יג) וחברון שבע שנים נבנתה וגו' אדם אחד בנאן וחם בנה צוען למצרים בנו וחברון לכנען דרך ארץ אדם בונה את הנאה ואחר כך בונה את הכעור (ס"א הגרוע) שפסולתו של ראשון הוא נותן בשני ובכל מקום החביב קודם הא למדת שחברון יפה מצוען ומצרים משובחת מכל הארצות שנאמר (בראשית יג) כגן ה' כארץ מצרים וצוען שבח מצרים היא שהיתה מקום מלכות שכן הוא אומר (ישעיה ל) כי היו בצוען שריו וחברון פסולתה של ארץ ישראל לכך הקצוה לקבורת מתים ואעפ"כ היא יפה מצוען ובכתובות (דף קיב) דרשו בענין אחר אפשר אדם בונה בית לבנו הקטן ואח"כ לבנו הגדול אלא שמבונה על אחד מז' בצוען: