מלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק • לכל הפירושים על הפסוק •
"
חסד ואמת נפגשו", עתה מבאר איך יהיה זה. אומר כי בתשועה זו יפגשו חסד ואמת, שתהיה מורכבת מחסד ואמת גם יחד, עד ששניהם יפגשו יחדיו כשני ריעים הפוגשים זה את זה באמצע הדרך, שהאמת תעלה מן הארץ שהוא זכות הדור, ולנגדה ירד החסד מן השמים שהיא התשועה הגדולה בלתי בעל תכלית יותר מכפי המעשים, והנה תולדות הפגישה הזאת שיפגשו חסד ואמת, הם "
צדק ושלום", כי גדר הצדק שהוא ממוצע בין המשפט ובין החסד, כי התשלומין שהם מוגבלים כפי המעשה שהוא האמת הם בדרך משפט. אבל גדר הצדק והבדלו מן משפט שהוא לא ישקיף על חקות המשפט הכללים רק יעשה לפנים משורת הדין, והוא דבר ממוצע בין האמת שהוא הדין הגמור ובין החסד הגמור, כי הוא חסד מורכב עם משפט, שבהצדק יפגשו יחדו חסד ואמת, הנתונה לפי האמת והדין, והנתונה לפי החסד ולפנים משורת הדין, וכבר בארנו שע"י שהחסד שיעשה ה' הוא מיוסד על האמת שהוא המעשה, בהכרח ידבר שלום אל עמו ואל חסידיו, היינו שישגיח שהמקבל החסד יהיה לו קיום ולא יתמוטט מן העמוד שהחסד נשען עליו, רצוני שלא יבא לידי חטא כמ"ש ואל ישובו לכסלה, לפ"ז ע"י "
שחסד ואמת נפגשו", עי"ז "
צדק ושלום נשקו", כי מפגישת החסד עם האמת יבא הצדק מלמעלה לרגלי החסד הבא משם, והשלום יבא מלמטה לרגלי האמת העולה ממטה למעלה, ושניהם נשקו ויתחברו יחדיו, ומפרש.
ביאור המילות
"חסד ואמת". הבדלם מבואר:
אלשיך
• לפירוש "אלשיך" על כל הפרק • לכל הפירושים על הפסוק •
ופירש דבריו ואמר שהענין הוא כי (יא) "
חסד ואמת נפגשו" לנגד זו את זו חסד אומר יברא ואמת אומר אל יברא, וכן "
צדק ושלום נשקו" בנשק המחלוקת צדק אומר יברא שלום אומר אל יברא כמאמרם ז"ל שהוא פירוש הכתוב, והנה כת חסד ואמת נתקנה מחלוקתם כי (יב) "
אמת" הנה כבר "
מארץ תצמח" שהוא זכות עסק תורת אמת שבארץ הצומחת מן הארץ, כענין לא "
לאל גמר עלי"
(תהילים נז ג) שכל משפטי התורה נגזרים וצומחים מהארץ וזהו "
אמת מארץ תצמח". הרי נתקן הקטרוג האחד של חסד ואמת, ועדיין צדק משמים נשקף לראות היש שלום בארץ להתחבר עם הצדק, כאשר היה לאמת עם החסד, להתחבר עם שלום בארץ, כלומר ועל כן שאלתי מאת ה' (פסוק ט) "
כי ידבר שלום כו'" שיותן בארץ כמאמרנו על ונתתי שלום בארץ (ויקרא כו):
