פתיחת התפריט הראשי
הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, ולא מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.

רעך = מכרךעריכה

זהו מאמר הגדרה, מאמר שמטרתו להגדיר במדוייק שורש, מילה או ביטוי בלשון המקרא. חלק ממיזם המילון המקראי החופשי.

  ערך מילוני בוויקימילון: רעך

כמה מצוות בתורה מתייחסות ל" רעך ", ולכן ראוי לברר למי בדיוק הכוונה - מיהו רֵע?

1. יש מפרשים שהכוונה לחבר או ידיד, אך פירוש זה אינו מתאים לפסוקים:

  • (שמות ב יג): "וַיֵּצֵא בַּיּוֹם הַשֵּׁנִי וְהִנֵּה שְׁנֵי אֲנָשִׁים עִבְרִים נִצִּים וַיֹּאמֶר לָרָשָׁע לָמָּה תַכֶּה רֵעֶךָ"- אם הם רבו, הם בוודאי לא היו חברים טובים.
  • שמות כ יב: " "לא תענה ברעך עד שקר." "לא תחמד בית רעך לא תחמד אשת רעך ועבדו ואמתו ושורו וחמרו וכל אשר לרעך" " (וכן דברים ה טז-יז): האיסור להעיד עדות שקר בוודאי חל גם על אנשים שאינם חברים של העֵד.
  • (ויקרא יט יג): "לֹא תַעֲשֹׁק אֶת רֵעֲךָ וְלֹא תִגְזֹל לֹא תָלִין פְּעֻלַּת שָׂכִיר אִתְּךָ עַד בֹּקֶר": ברור שאסור לעשוק גם אנשים שאינם חברים שלנו.
  • דברים יט יד: " "לֹא תַסִּיג גְּבוּל רֵעֲךָ אֲשֶׁר גָּבְלוּ רִאשֹׁנִים בְּנַחֲלָתְךָ אֲשֶׁר תִּנְחַל בָּאָרֶץ אֲשֶׁר ה' אֱלֹהֶיךָ נֹתֵן לְךָ לְרִשְׁתָּהּ":" אסור להסיג כל גְּבוּל שהוא.

2. יש מפרשים שהכוונה לכל אדם מישראל, אולם גם פירוש זה אינו מתאים לפסוקים:

  • (משלי כז י): "רֵעֲךָ ורעה אביך אל תעזב, ובית אחיך אל תבוא ביום אידך, טוב שכן קרוב מאח רחוק"- כאן "רעך" מוצג כניגוד ל"אחיך", כלומר, לקשר עם "רעך" ישנו יתרון כלשהו על-פני הקשר עם "אחיך" ( פירוט ).
  • (שמואל ב טז יז): "וַיֹּאמֶר אַבְשָׁלוֹם אֶל חוּשַׁי: זֶה חַסְדְּךָ אֶת רֵעֶךָ?! לָמָּה לֹא הָלַכְתָּ אֶת רֵעֶךָ?"- ההנחה בפסוק זה היא, שאתה צריך לעשות חסד מיוחד עם "רעך", להתייחס אליו בצורה שונה מאשר לשאר בני ישראל.
  • (דברים יג ז): "כִּי יְסִיתְךָ אָחִיךָ בֶן אִמֶּךָ אוֹ בִנְךָ אוֹ בִתְּךָ אוֹ אֵשֶׁת חֵיקֶךָ אוֹ רֵעֲךָ אֲשֶׁר כְּנַפְשְׁךָ בַּסֵּתֶר לֵאמֹר נֵלְכָה וְנַעַבְדָה אֱלֹהִים אֲחֵרִים אֲשֶׁר לֹא יָדַעְתָּ אַתָּה וַאֲבֹתֶיךָ"- גם כאן נראה ש"רעך" הוא אדם שיש לך קשר קרוב עמו, ויכול להשפיע עליך כמו קרוב-משפחה.

3. לכן נראה לי שהאמת היא באמצע - "רֵע " הוא "מַכָּר", כל אדם הנמצא בסביבתנו ושיש לנו קשר כלשהו איתו, לאו דווקא קשר של ידידות. פירוש זה מתאים לפסוקים בסעיף 1:

  • "... "והנה שני אנשים עברים נצים ויאמר לרשע למה תכה רעך" " - אם הם רבו, הם בוודאי הכירו זה את זה, היה ביניהם קשר כלשהו שהתפתח לסכסוך אלים ( פירוט ).
  • "... "לא תענה ברעך עד שקר." "לא תחמד בית רעך..." ": דיבר הכתוב בהווה: ברור שאדם יכול להעיד רק על אדם שהוא מכיר (אחרת לא יקבלו את העדות שלו), וכן אדם החומד רק את רכושו של אדם שנמצא בסביבתו הקרובה.
  • "לא תעשק את רעך...": "עושק" = עיכוב רכוש של אדם אחר הנמצא בידינו (למשל אי-החזרת פיקדון או הלוואה, אי-תשלום משכורת, וכו'): בדרך כלל, רכוש של אדם אחר מגיע לידינו, רק אם יש בינינו קשר כלשהו, אישי או עסקי.
  • "לא תסיג גבול רעך...": גם כאן דיבר הכתוב בהווה: בדרך-כלל אדם יכול להסיג את גבול של שכנו, שהוא מכיר.

וגם לפסוקים בסעיף 2:

  • "רעך ורעה אביך אל תעזב, ובית אחיך אל תבוא ביום אידך, טוב שכן קרוב מאח רחוק" - "רעך" מקביל ל"שכן"; כוונת הפסוק היא, שצריך לשמור על קשר עם אנשים הנמצאים בקרבתנו כבר זמן רב (שני דורות).
  • "ויאמר אבשלום אל חושי: זה חסדך את רעך?! למה לא הלכת את רעך?" - חושי היה עם דוד זמן רב והכיר אותו טוב, ולכן היה ראוי שיישאר לצידו (כמו שאומר הפסוק הנ"ל מספר משלי).
  • "כי יסיתך אחיך בן אמך או בנך או בתך או אשת חיקך או רעך אשר כנפשך בסתר לאמר נלכה ונעבדה אלהים אחרים אשר לא ידעת אתה ואבתיך" - דיבר הכתוב בהווה: בדרך-כלל, כדי להסית מישהו, צריך להכיר אותו ולהיות בקשר איתו.

פירוש זה מתאים גם לפסוקים המדברים על עסקים ממוניים או משפטיים בין אנשים, כי כל אדם שיש לנו קשרים איתו הוא רֵע שלנו:

  • (שמות כב כה): "אִם חָבֹל תַּחְבֹּל שַׂלְמַת רֵעֶךָ - עַד בֹּא הַשֶּׁמֶשׁ תְּשִׁיבֶנּוּ לוֹ".
  • דברים כג כה: " "כִּי תָבֹא בְּכֶרֶם רֵעֶךָ וְאָכַלְתָּ עֲנָבִים כְּנַפְשְׁךָ שָׂבְעֶךָ וְאֶל כֶּלְיְךָ לֹא תִתֵּן." "כִּי תָבֹא בְּקָמַת רֵעֶךָ וְקָטַפְתָּ מְלִילֹת בְּיָדֶךָ וְחֶרְמֵשׁ לֹא תָנִיף עַל קָמַת רֵעֶךָ" " (ע"פ חז"ל הכוונה לפועל שכיר). 
  • (דברים כד י): "כִּי תַשֶּׁה בְרֵעֲךָ מַשַּׁאת מְאוּמָה לֹא תָבֹא אֶל בֵּיתוֹ לַעֲבֹט עֲבֹטוֹ".
  • משלי ו א: " "בְּנִי אִם עָרַבְתָּ לְרֵעֶךָ תָּקַעְתָּ לַזָּר כַּפֶּיךָ..." "עֲשֵׂה זֹאת אֵפוֹא בְּנִי וְהִנָּצֵל כִּי בָאתָ בְכַף רֵעֶךָ לֵךְ הִתְרַפֵּס וּרְהַב רֵעֶיךָ" ": ערבות היא מסוכנת, גם למכרים וגם לזרים.
  • (משלי כד כח): "אַל תְּהִי עֵד חִנָּם בְּרֵעֶךָ וַהֲפִתִּיתָ בִּשְׂפָתֶיךָ".

גם בפסוקים הבאים, ברור לפי העניין שה"רע" הוא מכר:

  • (שופטים טו ב): "וַיֹּאמֶר אָבִיהָ: אָמֹר אָמַרְתִּי כִּי שָׂנֹא שְׂנֵאתָהּ, וָאֶתְּנֶנָּה לְמֵרֵעֶךָ..."- אשת שמשון ניתנה לאחד הפלשתים שהיו איתו בחתונתו.
  • (שמואל א טו כח): "וַיֹּאמֶר אֵלָיו שְׁמוּאֵל קָרַע ה' אֶת מַמְלְכוּת יִשְׂרָאֵל מֵעָלֶיךָ הַיּוֹם וּנְתָנָהּ לְרֵעֲךָ הַטּוֹב מִמֶּךָּ", (שמואל א כח יז): "וַיַּעַשׂ ה' לוֹ כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר בְּיָדִי וַיִּקְרַע ה' אֶת הַמַּמְלָכָה מִיָּדֶךָ וַיִּתְּנָהּ לְרֵעֲךָ לְדָוִד"- מלכות שאול הועברה לאדם שהוא הכיר היטב - דוד.

גם בפסוקים הבאים, "רע" הוא אדם הנמצא בסביבתנו, שאנחנו מבקרים אצלו הרבה:

  • (משלי ג כט): "אַל תַּחֲרֹשׁ עַל רֵעֲךָ רָעָה, וְהוּא יוֹשֵׁב לָבֶטַח אִתָּךְ"
  • (משלי כה יז): "הֹקַר רַגְלְךָ מִבֵּית רֵעֶךָ, פֶּן יִשְׂבָּעֲךָ וּשְׂנֵאֶךָ"

בפסוק הבא, "רע" הוא אדם שאנחנו רבים איתו - מן-הסתם מריבה הנובעת מהיכרות לא-נעימה:

  • (משלי כה ח): "אַל תֵּצֵא לָרִב מַהֵר פֶּן מַה תַּעֲשֶׂה בְּאַחֲרִיתָהּ בְּהַכְלִים אֹתְךָ רֵעֶךָ. רִיבְךָ רִיב אֶת רֵעֶךָ וְסוֹד אַחֵר אַל תְּגָל"

  לפי זה, אפשר להסביר את שני הפסוקים בתורה, המחייבים אותנו להתייחס בצורה מיוחדת ל"רעינו":

  • (ויקרא יט טז): "לֹא תֵלֵךְ רָכִיל בְּעַמֶּיךָ לֹא תַעֲמֹד עַל דַּם רֵעֶךָ אֲנִי ה'":
  • (ויקרא יט יח): "לֹא תִקֹּם וְלֹא תִטֹּר אֶת בְּנֵי עַמֶּךָ וְאָהַבְתָּ לְרֵעֲךָ כָּמוֹךָ אֲנִי ה'"

אם המילה "רעך" מתייחסת לכל אדם מישראל, אז הפסוקים כמעט בלתי אפשריים לביצוע - הם דורשים מאיתנו לתת את כל רכושנו כדי להציל אדם זר, או להתחלק ברכושנו עם אדם זר, וייתכן שהאדם הזר חי כל ימיו בפאר ובבזבזנות ולכן עכשיו לא נשאר לו כסף לדאוג לעצמו, ואין זה הוגן שאדם אחר יצטרך לתת לו את כל חסכונותיו.

אך לפי הפירוש רעך =מכרך, המצווה מתייחסת רק ל רֵעַ - אדם שאנחנו מכירים ויודעים שהוא אכן ראוי לעזרה זו. (אך ראו "הצל לקוחים למוות ומטים להרג אם תחשוך" ).

ראו גם: בכל עת אהב הרע, ואח לצרה יולד  

תגובותעריכה

מאת: רן

אין במקורות הללו ביסוס של הטענה ש"רע" חייב להיות מישהו מוכר לך. לדעתי זה יכול להיות גם מישהו שמעולם לא פגשת.

למשל:

(19) אִם עַל הַמֶּלֶךְ טוֹב יֵצֵא דְבַר מַלְכוּת מִלְּפָנָיו וְיִכָּתֵב בְּדָתֵי פָרַס וּמָדַי וְלֹא יַעֲבוֹר , אֲשֶׁר לֹא תָבוֹא וַשְׁתִּי לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ וּמַלְכוּתָהּ יִתֵּן הַמֶּלֶךְ לִרְעוּתָהּ הַטּוֹבָה מִמֶּנָּה:

מעניין שהמילה מתייחסת גם לדומם, וזה אומר ש"רעות" לאו דוקא מתייחסת ליחסים של הכרות או חברות בין השניים:

[בראשית טו] (10) וַיִּקַּח לוֹ אֶת כָּל אֵלֶּה וַיְבַתֵּר אֹתָם בַּתָּוֶךְ וַיִּתֵּן אִישׁ בִּתְרוֹ לִקְרַאת רֵעֵהוּ , וְאֶת הַצִפֹּר לֹא בָתָר:

הייתי אומר שהכוונה במילה "רעהו" היא לציין "מישהו" מאותו סוג- בין אם מדובר על אותו סוג של חי או אותו עם, אותה "חמולה" או אותה קבוצה חברתית.

לגבי חי:

[ישעיהו לד] (15) שָׁמָּה קִנְּנָה קִפּוֹז וַתְּמַלֵּט וּבָקְעָה וְדָגְרָה בְצִלָּהּ , אַךְ שָׁם נִקְבְּצוּ דַיּוֹת אִשָּׁה רְעוּתָהּ:

בכל אופן, בקונטקסט של "ואהבת לרעך כמוך", אני חושב שהמילים "רעך" "אחיך" ו-"עמיתך" לכולן אותו מובן- שמה שמסביר אותו הכי חד-משמעית הוא "בני עמך" בפסוק יח מיד לפני המצווה בה אנו עוסקים (וכן בפסוק טז "בעמיך" מיד לפני "על דם רעך"):

[ויקרא יט] ...(16) לֹא תֵלֵךְ רָכִיל בְּעַמֶּיךָ לֹא תַעֲמֹד עַל דַּם רֵעֶךָ , אֲנִי יְהוָה: (17) לֹא תִשְׂנָא אֶת אָחִיךָ בִּלְבָבֶךָ , הוֹכֵחַ תּוֹכִיחַ אֶת עֲמִיתֶךָ וְלֹא תִשָּׂא עָלָיו חֵטְא: (18) לֹא תִקֹּם וְלֹא תִטֹּר אֶת בְּנֵי עַמֶּךָ וְאָהַבְתָּ לְרֵעֲךָ כָּמוֹךָ , אֲנִי יְהוָה:

עוד מקומות של תקבולת נרדפת בין "רע" ל"אח", לדעתי באותו מובן של "בן-עם":

[ירמיהו ז] (6) אִישׁ אֶת רֵעֵהוּ יַעְזֹרוּ , וּלְאָחִיו יֹאמַר חֲזָק:

[ירמיהו ט] (3) אִישׁ מֵרֵעֵהוּ הִשָּׁמֵרוּ וְעַל כָּל אָח אַל תִּבְטָחוּ , כִּי כָל אָח עָקוֹב יַעְקֹב וְכָל רֵעַ רָכִיל יַהֲלֹךְ:

[ירמיהו כג] (35) כֹּה תֹאמְרוּ אִישׁ עַל רֵעֵהוּ וְאִישׁ אֶל אָחִיו , מֶה עָנָה יְהוָה וּמַה דִּבֶּר יְהוָה:

ועוד דוגמא מיני רבות של תקבולת נרדפת צוטטה בידי אראל אך לא פורשה בידיו כיאות - משלי כז י:

רֵעֲךָ ורעה [וְרֵעַ קרי] אָבִיךָ אַל תַּעֲזֹב וּבֵית אָחִיךָ אַל תָּבוֹא בְּיוֹם אֵידֶךָ , טוֹב שָׁכֵן קָרוֹב מֵאָח רָחוֹק:

מאת:
מאת:
מאת:


הקטגוריות נמצאות ב: ביאור:רעך - מכרך

מקורותעריכה

על-פי מאמר של אראל (הגהה: עופר לביא) שפורסם לראשונה ב אתר הניווט בתנך בתאריך 2004-10-24.


דף זה הוסב אוטומטית מאתר הניווט בתנ"ך. (הקישור המקורי) יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.

קיצור דרך: tnk1/kma/qjrim1/rek