ביאור:מעומד/מקרא/כתובים/תהלים/כה

הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל גם פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, שאינם מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.

בראשית שמות ויקרא במדבר דברים - יהושע שופטים שמואל מלכים ישעיהו ירמיהו יחזקאל תרי עשר - תהלים משלי איוב חמש מגילות דניאל עו"נ דה"י - מהדורות מבוארות של התנ"ך ללא עימוד
ר' הביאור במהדורה הרגילה
תהלים פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא לב לג לד לה לו לז לח לט מ מא מב מג מד מה מו מז מח מט נ נא נב נג נד נה נו נז נח נט ס סא סב סג סד סה סו סז סח סט ע עא עב עג עד עה עו עז עח עט פ פא פב פג פד פה פו פז פח פט צ צא צב צג צד צה צו צז צח צט ק קא קב קג קד קה קו קז קח קט קי קיא קיב קיג קיד קטו קטז קיז קיח קיט קכ קכא קכב קכג קכד קכה קכו קכז קכח קכט קל קלא קלב קלג קלד קלה קלו קלז קלח קלט קמ קמא קמב קמג קמד קמה קמו קמז קמח קמט קנ       (מהדורות נוספות של תהלים כה)

לְדָוִד:

אֵלֶיךָ יְהוָה נַפְשִׁי אֶשָּׂא את עצמי אנסה להרים לכיוונך (אני משתוקק לקרבתך).

אֱ‍לֹהַי!

בְּךָ בָטַחְתִּי, אַל אֵבוֹשָׁה אתאכזב מבטחוני בך. אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי על הצרות שארעו לי.

גַּם כָּל קֹוֶיךָ כל המקווים לך, הבוטחים בך לֹא יֵבֹשׁוּ, יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים הנוטשים (אותך) - רֵיקָם רק הם.

דְּרָכֶיךָ יְהוָה הוֹדִיעֵנִי, אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי!

הַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ בדרכך שהיא דרך האמת

וְלַמְּדֵנִי,

כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי הכוחות המצילים אותי, אוֹתְךָ קִוִּיתִי לך קיויתי, בך שמתי את בטחוני כָּל הַיּוֹם.

זְכֹר רַחֲמֶיךָ יְהוָה, וַחֲסָדֶיךָ! - כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה שהרי כך היה מאז ומתמיד, (מתחילת העולם).

חַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר,

כְּחַסְדְּךָ כמו החסד שלך, כלומר על פי החסד שלך - זְכָר לִי אַתָּה, לְמַעַן טוּבְךָ כפי שיפורט בשלושת הפסוקים הבאים יְהוָה.

טוֹב וְיָשָׁר יְהוָה, - עַל כֵּן יוֹרֶה יכוון (על ידי רמיזה באצבע) חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ את החוטאים ללכת בדרך ישרה.

יַדְרֵךְ יוליך בדרך, מלשון דריכה (צליל הנשמע כשדורכים על עפר) עֲנָוִים עניים, אלו המסורים לו בַּמִּשְׁפָּט בדרך שהיא בדוקה ונבחנה. מלשון 'שיפוט'., וִילַמֵּד יאלף, מלשון 'למד' - השוט של הרועה והמורה בתקופה העתיקה עֲנָוִים דַּרְכּוֹ.

כָּל אָרְחוֹת יְהוָה חֶסֶד וֶאֱמֶת, לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו.

לְמַעַן שִׁמְךָ המשך הפיסקה: "זְכֹר רַחֲמֶיךָ... לכבוד שמך הגדול יְהוָה! וְסָלַחְתָּ לַעֲוֺנִי כִּי אשר רַב גדול, מלשון:ריבוי, או: הרבה הוּא!

מִי זֶה הָאִישׁ כותרת: האדם אשר ירא את ה' - נפשו בטוב תלין וכו' יְרֵא יְהוָה? יוֹרֶנּוּ ישלח, מלשון ירית החץ, או: יכוון ויראה את הדרך, כמו "מורה" בְּדֶרֶךְ יִבְחָר שה' בוחר בה?

נַפְשׁוֹ נשימתו, כלומר מנוחתו. זוהי התשובה לשאלה מי זה האיש... בְּטוֹב תָּלִין, וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ.

סוֹד יְהוָה - לִירֵאָיו, וּבְרִיתוֹ - לְהוֹדִיעָם ואת בריתו הוא מראה להם (בכך שהוא שומר את הבטחתו ומגן עליהם).

עֵינַי - תָּמִיד אֶל יְהוָה, כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת מלכודת - בור להפלת הציד. מלשון רש, נפילה וירידה - רַגְלָי.

פְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי, כִּי יָחִיד בודד וְעָנִי אָנִי!

צָרוֹת לְבָבִי כאבי הלב שלי, מלשון צר ודק - הִרְחִיבוּ הפכו ל"הרחבת הלב" לתחושה טובה, כי אלקים דאגו לי, מִמְּצוּקוֹתַי מתחושת העמידה על פי תהום - מלשון: צוק - הוֹצִיאֵנִי!

רְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וסיבלי, וְשָׂא סלח, מלשון סבל ונשיאה בעול לְכָל חַטֹּאותָי.

רְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ! וְשִׂנְאַת חָמָס כמו ששונאים את שבטי הנוודים הפושטים על הכפרים וחומסים אותם. (מלשון רמיסה) או: שינאה שמקורה ברשע (שאין להצדיק אותה) שְׂנֵאוּנִי.

שָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי, אַל אֵבוֹשׁ אתאכזב, מלשון התייבשות כִּי חָסִיתִי בָךְ אחרי שנכנסתי בתוך אהלך. חס (משחק מלים עם חמס) - מלשון הסתרה מהשמש הקופחת!

תֹּם וָיֹשֶׁר אני מבקש שהתום והיושר בהם אני הולך יִצְּרוּנִי יכנסו אותי, כלומר: יובילו אותי ויגבילו אותי מנפילה. מלשון אצירה - אגירה ואיסוף ב"אוצר", כִּי שהרי קִוִּיתִיךָ אני בוטח בך.

פְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל כל עם ישראל, מִכֹּל צָרוֹתָיו!!