ביאור:תהלים קיב - מעומד

בראשית שמות ויקרא במדבר דברים - יהושע שופטים שמואל מלכים ישעיהו ירמיהו יחזקאל תרי עשר - תהלים משלי איוב חמש מגילות דניאל עו"נ דה"י - מהדורות מבוארות של התנ"ך ללא עימוד
ר' הביאור במהדורה הרגילה
תהלים פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא לב לג לד לה לו לז לח לט מ מא מב מג מד מה מו מז מח מט נ נא נב נג נד נה נו נז נח נט ס סא סב סג סד סה סו סז סח סט ע עא עב עג עד עה עו עז עח עט פ פא פב פג פד פה פו פז פח פט צ צא צב צג צד צה צו צז צח צט ק קא קב קג קד קה קו קז קח קט קי קיא קיב קיג קיד קטו קטז קיז קיח קיט קכ קכא קכב קכג קכד קכה קכו קכז קכח קכט קל קלא קלב קלג קלד קלה קלו קלז קלח קלט קמ קמא קמב קמג קמד קמה קמו קמז קמח קמט קנ       (מהדורות נוספות של תהלים קיב)

המזמור מסודר לפי האל"ף בי"ת.
צהלולים בבר-מצווה (אתר יוטיוב)

הַלְלוּ השמיעו יללות שמחה, (צהלולים) כפי שנוהגים בארצות המזרח, וכן בתרבויות עתיקות אחרות יָהּ!

אַשְׁרֵי אִישׁ יָרֵא אֶת יְהוָה, בְּמִצְוֹֹֹתָיו חָפֵץ מְאֹד.

גִּבּוֹר בָּאָרֶץ - יִהְיֶה זַרְעוֹ, דּוֹר יְשָׁרִים - יְבֹרָךְ והוא יבורך בדור (כלומר צאצאים) ההולכים בדרך הישר.

הוֹן כנראה משמעותו תבואה רבה וָעֹשֶׁר בְּבֵיתוֹ, וְצִדְקָתוֹ נצחונו במשפטים נגדו עֹמֶדֶת לָעַד בכל פעם שנכנס לויכוח משפטי.

זָרַח בַּחֹשֶׁךְ אוֹר ביטוי למנהיגות והוראת דרך - לַיְשָׁרִים, חַנּוּן וכן לחַנּוּן ול- וְרַחוּם וְצַדִּיק.

טוֹב אִישׁ חוֹנֵן המקבל את תחנוני העני וּמַלְוֶה, יְכַלְכֵּל דְּבָרָיו ינהל את עינייניו בְּמִשְׁפָּט לפי הצדק.

כִּי לְעוֹלָם לֹא יִמּוֹט לא יתמוטט, כלומר לא "יפול"! לְזֵכֶר עוֹלָם יִהְיֶה תמיד יזכר בתור - צַדִּיק!

מִשְּׁמוּעָה רָעָה לֹא יִירָא, נָכוֹן ניצב עומד וחזק לִבּוֹ ומשמעות הביטוי: אין קצב דופק ליבו רץ מפחד, נותר רגוע ואמיץ, בָּטֻחַ בַּיהוָה.

סָמוּךְ לִבּוֹ נתמך ליבו על ה', לכן לא יגביר את קצב פעימותיו נוכח סכנה מדומה - לֹא יִירָא, עַד אֲשֶׁר יִרְאֶה בְצָרָיו במפלת אויביו, ה"צרים עליו" כלומר סוגרים עליו.

פִּזַּר נָתַן פיזר מכספו ונתן לָאֶבְיוֹנִים, צִדְקָתוֹ כפירוש לעיל עֹמֶדֶת לָעַד, קַרְנוֹ תָּרוּם הרמת הקרניים היא סמל להצלחה, ומקורו במלחמות הזכרים בין בעלי חיים בעלי קרניים בְּכָבוֹד.

רָשָׁע יִרְאֶה וְכָעָס ויצטער, שִׁנָּיו יַחֲרֹק וְנָמָס יתמסמס, יכלה, תַּאֲוַת רְשָׁעִים אותם הישגים שהרשעים איוו להם, כלומר רצו מאוד - תֹּאבֵד להם, כלומר הם יפסידו את ההישגים שקיבלו ברשעה.

הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל גם פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, שאינם מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.

הערות

מזמור זה נאמר בסעודה שלישית לנוהגים על פי מנהג האר"י (נוסח יהודי צפון אפריקה, וכן החסידים).

תאות רשעים תאבד - יש לה גם הסבר הגיוני, מכיון שהרשע אינו מסתפק בנצחונותיו ובסופו של דבר מפיל את עצמו לבור שכרה לאחרים. דוגמאות היסטוריות רבות מוזכרות לגבי פסוק זה, ואחת המרכזיות היא נפילת היטלר אחרי הפלישה לרוסיה למרות כיבושיו את מערב אירופה.

המזמור חשוב לנוצרים המאמינים כי זהו מזמור לגבי משיחם, והוא שימש בויכוחים הפומביים בין הנוצרים ליהודים בימי הביניים, אשר בעקבות הצלחת היהודים בהם הביאו לא אחת לגירושם מבתיהם ומקומם.

הפסוקים הראשונים מהמזמור בלטינית מעל הכניסה לHaus Dacheröden, מוזיאון בארפורט, גרמניה