ביאור:תהלים יז - מעומד


בראשית שמות ויקרא במדבר דברים - יהושע שופטים שמואל מלכים ישעיהו ירמיהו יחזקאל תרי עשר - תהלים משלי איוב חמש מגילות דניאל עו"נ דה"י - מהדורות מבוארות של התנ"ך ללא עימוד
ר' הביאור במהדורה הרגילה
תהלים פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא לב לג לד לה לו לז לח לט מ מא מב מג מד מה מו מז מח מט נ נא נב נג נד נה נו נז נח נט ס סא סב סג סד סה סו סז סח סט ע עא עב עג עד עה עו עז עח עט פ פא פב פג פד פה פו פז פח פט צ צא צב צג צד צה צו צז צח צט ק קא קב קג קד קה קו קז קח קט קי קיא קיב קיג קיד קטו קטז קיז קיח קיט קכ קכא קכב קכג קכד קכה קכו קכז קכח קכט קל קלא קלב קלג קלד קלה קלו קלז קלח קלט קמ קמא קמב קמג קמד קמה קמו קמז קמח קמט קנ       (מהדורות נוספות של תהלים יז)

תְּפִלָּה לְדָוִד:
שִׁמְעָה יְהוָה צֶדֶק את הצד הישר, הצודק בויכוח, הַקְשִׁיבָה רִנָּתִי לזמרה (מלשון צלילי רה רה נה נה המושמעים), הַאֲזִינָה תְפִלָּתִי מלשון נפילה והתנפלות של המבקש לרגלי השליט בְּלֹא שִׂפְתֵי מִרְמָה היוצאת משפתיים שאינן מרמות, כלומר: תוך דיבור אמת.
הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל גם פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, שאינם מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.


מִלְּפָנֶיךָ - מִשְׁפָּטִי יֵצֵא אתה תראה שאני צודק (כשתשמע את טענותי), עֵינֶיךָ תֶּחֱזֶינָה תראינה מֵישָׁרִים את הישר, כלומר את האמת.
בָּחַנְתָּ להתבונן ולהחליט. (אולי מקורו מהחלטה על מקום הקמת המחנה במדבר) לִבִּי? מחשבותי, או את מהירות הדופק - המורה על רגשותי, פָּקַדְתָּ? בדקת וספרת - לַּיְלָה אך לא מצאת דבר, כמו הלילה, צְרַפְתַּנִי? שרפת אותי כמו מתכת יקרה שרוצים לברור מתוכה את החומרים האחרים - בַל תִּמְצָא אך אין שם דבר רע, זַמֹּתִי? שמא היו לי מזימות - מחשבות ותכניות להרע - בַּל יַעֲבָר פִּי אך דבר מאלה לא יצא מפי.
לִפְעֻלּוֹת אָדָם והרי כל פעלו (עבודתו) של האדם בִּדְבַר שְׂפָתֶיךָ הוא בעקבות צו שלך, אתה הרי שולט בנו, אֲנִי שָׁמַרְתִּי אָרְחוֹת פָּרִיץ ואני הרי הלכתי רק בדרכים ישרות - בדרך שנפתחה מראש (כמו פריצת חומות) ולא בשבילים עקלקלות.
תָּמֹךְ אֲשֻׁרַי אנא עזור לצעדי (מלשון הליכה ישרה בדרך ישרה) בְּמַעְגְּלוֹתֶיךָ בנתיבותיך (שבהם רבים המכשולים), מלשון דרך עקלקלה סביב! בַּל נָמוֹטּוּ שלא ירדו צעדי מן הדרך. (מט: מלשון הטיה וירידה) פְעָמָי צעדי. פעם: אולי מצליל שפשוף ופעימת הסנדלים בפ"ה רפה!
אֲנִי קְרָאתִיךָ - כִי תַעֲנֵנִי אנא השמע הד ('מענה' בלשון המקרא) אֵל! הַט אָזְנְךָ לִי! שְׁמַע אִמְרָתִי!
הַפְלֵה אולי הפלא כלומר הרבה מאוד (ובכל המקרא: 'פלה' מלשון נפילה וירידה) חֲסָדֶיךָ, מוֹשִׁיעַ חוֹסִים אלו העומדים בצילו, מפני השמש או הגשם מִמִּתְקוֹמְמִים מהקמים נגדי - בִּימִינֶךָ על ידי יד ימינך.
שָׁמְרֵנִי כְּאִישׁוֹן בַּת עָיִן כמו ששומרים על אישון העין. ונקרא כך על שם "האיש הקטן" הנראה בעין המתבונן אליך., בְּצֵל המגן מפני השמש הקופחת כְּנָפֶיךָ - תַּסְתִּירֵנִי!
מִפְּנֵי רְשָׁעִים זוּ שַׁדּוּנִי ששדדו אותי, או שמורידים אותי מהדרך, אֹיְבַי - בְּנֶפֶשׁ תוך נשיפות כעס יַקִּיפוּ עָלָי מקיפים ומתקיפים אותי.
חֶלְבָּמוֹ - סָּגְרוּ הם לבשו חגורות קרב - המקטינים את ה"שומן" כלומר הם מתנהגים באופן תוקפני, פִּימוֹ פיותיהם - דִּבְּרוּ בְגֵאוּת בגאווה, כלומר הם משפילים אותי בדבריהם.
אַשֻּׁרֵינוּ צעדינו (הכוונה לצעדי האויב, אולי בדברי הגאווה שלהם) - עַתָּה סְבָבוּנוּ(י) הם מקיפים אותנו, עֵינֵיהֶם יָשִׁיתוּ הם "שמים עין" כלומר מתבוננים בתוקפנות - לִנְטוֹת בכל זוית סביב. נטיה - מלשון הטיה ואלכסון, כלומר: גם למקומות הרחוקים ביותר בָּאָרֶץ בעולם.
דִּמְיֹנוֹ הרשע דומה ל - כְּאַרְיֵה יִכְסוֹף לִטְרוֹף, וְכִכְפִיר יֹשֵׁב בְּמִסְתָּרִים!!
קוּמָה יְהוָה! קַדְּמָה פָנָיו צא לקראת הרשע למלחמה! הַכְרִיעֵהוּ!! פַּלְּטָה הצל את - נַפְשִׁי מֵרָשָׁע - חַרְבֶּךָ ושיעורו: חרבך תציל את נפשי מהרשע!!
מִמְתִים מההורגים יָדְךָ בידך להצילני! כלומר: אתה יכול להצילני. והוא המשך ל"פלטה חרבך" יְהוָה! מִמְתִים מאותם אלו שמתו מֵחֶלֶד מבני האדם. מלשון ילוד. ומשמש גם במשמעות "העולם המיושב", וכן "גוף האדם" חֶלְקָם בַּחַיִּים שאינם כבר בין החיים!
וּצְפֻינְךָ ואילו אלו המסתתרים אצלך (ובצלך, כאמור לעיל) - תְּמַלֵּא בִטְנָם! יִשְׂבְּעוּ בָנִים בניהם המבוגרים, וְהִנִּיחוּ יִתְרָם את המזון הנותר) לְעוֹלְלֵיהֶם לתינוקות. כלומר: יהיה להם מזון רב, בלא צורך להילחם עליו!!
אֲנִי משפט סגירה המתכתב עם הפתיחה. אני: המבקש, או: האל בְּצֶדֶק כפי המגיע לי, או: בעקבות משפט הצדק גם אתה האל תיצדק, או: האל מסכם ואומר שהוא מקבל את התפילה אֶחֱזֶה פָנֶיךָ, אֶשְׂבְּעָה בְהָקִיץ תְּמוּנָתֶךָ אראה את תמונתך כל היום למולי כמו מי שחולם בהקיץ, עד שכביכול אשבע מראותו.