ביאור:תהלים סה - מעומד

בראשית שמות ויקרא במדבר דברים - יהושע שופטים שמואל מלכים ישעיהו ירמיהו יחזקאל תרי עשר - תהלים משלי איוב חמש מגילות דניאל עו"נ דה"י - מהדורות מבוארות של התנ"ך ללא עימוד
ר' הביאור במהדורה הרגילה
תהלים פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא לב לג לד לה לו לז לח לט מ מא מב מג מד מה מו מז מח מט נ נא נב נג נד נה נו נז נח נט ס סא סב סג סד סה סו סז סח סט ע עא עב עג עד עה עו עז עח עט פ פא פב פג פד פה פו פז פח פט צ צא צב צג צד צה צו צז צח צט ק קא קב קג קד קה קו קז קח קט קי קיא קיב קיג קיד קטו קטז קיז קיח קיט קכ קכא קכב קכג קכד קכה קכו קכז קכח קכט קל קלא קלב קלג קלד קלה קלו קלז קלח קלט קמ קמא קמב קמג קמד קמה קמו קמז קמח קמט קנ       (מהדורות נוספות של תהלים סה)

פתיח

לַמְנַצֵּחַ, מִזְמוֹר לְדָוִד, שִׁיר לחן קצבי ואחיד:

לְךָ - דֻמִיָּה מלשון דממה - כלומר: השתיקה, מיעוט המילים תְהִלָּה, אֱלֹהִים בְּצִיּוֹן!

וּלְךָ - יְשֻׁלַּם נֶדֶר.

שֹׁמֵעַ תְּפִלָּה! עָדֶיךָ אליך כָּל בָּשָׂר יָבֹאוּ.

דִּבְרֵי עֲֹנֹת גָּבְרוּ מֶנִּי חזקו ממני (אין בי כח לפרט את כל עוונותי), פְּשָׁעֵינוּ - אַתָּה תְכַפְּרֵם.

הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל גם פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, שאינם מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.

אַשְׁרֵי תִּבְחַר שמח הוא הנבחר, או: אותו אחד אשר תבחר וּתְקָרֵב, - יִשְׁכֹּן חֲצֵרֶיךָ!

נִשְׂבְּעָה אנו הנבחרים, נתמלא (כמו אכילת מזון משביע) בְּטוּב בֵּיתֶךָ, - קְדֹשׁ הֵיכָלֶךָ נשבע ונתמלא מהקדושה של היכלך (מקביל ל"טוב ביתך".

נוֹרָאוֹת מצבי דחק ולחץ. מלשון יראה? - בְּצֶדֶק תַּעֲנֵנוּ אֱלֹהֵי יִשְׁעֵנוּ! - מִבְטָח כָּל קַצְוֵי אֶרֶץ וְיָם וקצוות הים ה- רְחֹקִים.

מֵכִין הָרִים בְּכֹחוֹ, נֶאְזָר מתכסה, מלשון אזור, בגד המולבש על הגוף, לדוגמה: אזור מתניים בִּגְבוּרָה.

מַשְׁבִּיחַ משקיט שְׁאוֹן יַמִּים, שְׁאוֹן גַּלֵּיהֶם, וַהֲמוֹן לְאֻמִּים והמוני האדם הנמצאים באיי הים. נראה שמדובר כאן במי השמים ובמלאכי צבאות הכוכבים, אשר קולם נשמע רק בעת סערה, ובשאר הזמן קולותיהם העצומים אינם מגיעים אלינו.

וַיִּירְאוּ יֹשְׁבֵי קְצָֹת בקצה העולם אין עוצרים את הכוכבים - מֵאוֹתֹתֶיךָ, מוֹצָאֵי בֹקֶר וָעֶרֶב מקומות יציאת השמש וכניסתו - תַּרְנִין תגרום להם להשמיע את קולם - ואת פעולתם, הפתיחה והסגירה, כך שעד בא השמש ואחרי צאתו שוב אינו נראה.

פָּקַדְתָּ הָאָרֶץ וַתְּשֹׁקְקֶהָ ומילאת אותה במים,

רַבַּת במידה רבה תַּעְשְׁרֶנָּה, פֶּלֶג..., אֱלֹהִים!, ...מָלֵא מָיִם - תָּכִין, דְּגָנָם את לחמם של יושבי הארץ, כִּי כֵן כמו כן, גם תְּכִינֶהָ.

תְּלָמֶיהָ החריצים שמותירה השמש בשמים (קרני השמש), או: חריצי החרישה באדמה רַוֵּה מלא במים - בענני גשם!

נַחֵת גְּדוּדֶיהָ ישר את הגבשושיות שבקרקע על ידי גשם שיפורר אותם! בִּרְבִיבִים - תְּמֹגְגֶנָּה בגשמים תמיס את הקרקע! צִמְחָהּ - תְּבָרֵךְ!

עִטַּרְתָּ שְׁנַת טוֹבָתֶךָ את השנה הטובה שנתת לנו, וּמַעְגָּלֶיךָ הדרכים העקלקלות (דרכי השדה) יִרְעֲפוּן ירטבו, או יתמלאו דָּשֶׁן עשבים לחים - מאכל לבהמות, או: יטיפו שמן, ימלאו עצים מניבים!

יִרְעֲפוּ יתמלאו לחות נְאוֹת מקומות המים הקבועים מִדְבָּר באזור השחון לרוב, אך המשמש למרעה! וְגִיל גילגול הוא הצחקוק המקראי - גְּבָעוֹת תַּחְגֹּרְנָה כביכול תלבשנה "בגדי שמחה"!

לָבְשׁוּ כָרִים שדות המרעה - הַצֹּאן צאן רב, כך שיראה כאילו הגבעות לובשות אותן, וַעֲמָקִים - יַעַטְפוּ בָר תבואה, נקרא גם שבר! יִתְרוֹעֲעוּ ישמיעו קולות תרועה אַף יָשִׁירוּ!!