ביאור:ירושלמי מאיר/מסכת יבמות/פרק תשיעי
פרק תשיעי – חמש עשרה
עריכה-----------------------------------דף נא
עריכה
קישורים: במהדורה המקורית בוויקיטקסט • צורת הדף באתר היברובוקס • שיעורי שמע בקול הלשון
- מפרשים:
^[דף נא עמוד א]
מתני’: יש מותרות לבעליהן ואסורות ליבמיהן. מותרות ליבמיהן ואסורות לבעליהן. מותרות לאילו ולאילו. ואסורות לאילו ולאילו. אילו מותרות לבעליהן ואסורות ליבמיהן. כהן הדיוט שנשא את האלמנה, ויש לו אח כהן גדול. כשר שנשא כשירה, ויש לו אח חלל. ישראל שנשא ישראלית, ויש לו אח ממזר. ממזר שנשא ממזרת, ויש לו אח ישראל. מותרות לבעליהן ואסורות ליבמיהן:
גמ’: תנן כהן הדיוט שנשא את האלמנה, ויש לו אח כהן גדול. רבי ניחא בר סבא רבי ניחא בר סבא° בעא קומי רבי יונה רבי יונה°. למה לי נשא ואפילו קידש. למה לי אלמנה ואפילו בתולה שהרי כשמת נעשת אלמנה. ורק אילין אינון? והא אית לי חורנין. צרת סוטה מותרת לבעל ואסורה ליבם. אחיו שבא על אחות חלוצתו, מותרת לבעל ואסורה ליבם. כשר שנשא כשירה ויש לו אח פצוע דכא, מותרת לבעל ואסורה לייבם. הדא מסייעא לרבי יונה רבי יונה°. דרבי יונה רבי יונה° אמר, לית כלליה ד°רבי רבי יהודה הנשיא כללין. תנן, כשר שנשא כשירה, ויש לו אח חלל. לא כן אמר רבי יוסי בי רבי בון רבי יוסי ברבי בון° בשם רב רב (אמורא)°, גר ועבד משוחרר וחלל מותרין בכהנת? כיני מתניתא כך כוונת המשנה, חלל שנשא כשירה ויש לו אח כשר. אמר רבי יוסי בי רבי בון רבי יוסי ברבי בון° בשם רב רב (אמורא)°. גר ועבד משוחרר וחלל, מותרין בכהנת. מאי טעמא? כשירין הוזהרו על הפסולות, ופסולים על הכשרות. אבל לא פסולין על הכשירות, ולא כשירות על הפסולין. והתני (ויקרא אמור כא ז) אשה זונה וחללה לא יקחו ואשה גרושה מאשה לא יקחו. למה לי לא יקחו לא יקחו תרי זמני? מלמד שהאשה מוזהרת על ידי האיש. הם סברין מימר בכשירות על הפסולין, לכן הקשו על רב רב (אמורא)° שאמר שלא הוזהרו. ואינן אלא בפסולות על הכשירים. שפסולות הוזהרו לא להנשא לכשרים, אבל כשירות לא הוזהרו על הפסולין
מתני’: אילו מותרות ליבמיהן ואסורות לבעליהן. כהן גדול שקידש את האלמנה ויש לו אח כהן הדיוט. כשר שנשא חללה, ויש לו אח חלל. ישראל שנשא ממזרת, ויש לו אח ממזר. ממזר שנשא ישראלית, ויש לו אח ישראל. מותרות ליבמיהן ואסורות לבעליהן
קישורים: במהדורה המקורית בוויקיטקסט • צורת הדף באתר היברובוקס • שיעורי שמע בקול הלשון
- מפרשים:
^[דף נא עמוד ב]
גמ’: תנן, אילו מותרות ליבמיהן ואסורות לבעליהן. כהן גדול שקידש את האלמנה ויש לו אח כהן הדיוט. לא אמר אלא קידש, הא אם בעל, נפסלה בבעילה ואסורה אף לכהן הדיוט. מקרה כזה שיך להדא דתנינן במשנה הבאה אסורות לאילו ולאילו. ורק אילין אינון? הא אית לך חורניין. המחזיר את גרושתו משנישאת, אסורה לבעל ומותרת ליבם. הוא שבא על אחות חלוצתו, אסורה לבעל ומותרת ליבם. פצוע דכא שנשא כשירה ויש לו אח כשר, אסורה לבעל ומותרת ליבם. הדא מסייעא לרבי יונה רבי יונה°. דרבי יונה רבי יונה° אמר, לית כללוי ד°רבי רבי יהודה הנשיא כללין
מתני’: אסורות לאילו ולאילו. כהן גדול שנשא את האלמנה ויש לו אח כהן גדול או כהן הדיוט. כשר שנשא חללה ויש לו אח כשר. ישראל שנשא ממזרת ויש לו אח ישראל. ממזר שנשא ישראלית ויש לו אח ממזר. הרי הן אסורות לאילו ולאילו. ושאר כל הנשים, מותרות לבעליהן וליבמיהן:
גמ’: ורק אילין אינון? הא אית לך חורניין. סוטה, אסורה לזה ולזה. חלוצה, אסורה לזה ולזה. פצוע דכא שנשא כשירה ויש לו אח פצוע דכא, אסורה לזה ולזה. הדא מסייע לרבי יונה רבי יונה° דאמר, לית כללוי ד°רבי רבי יהודה הנשיא כללין
מתני’: שניות מדברי סופרים. שנייה לבעל ולא שנייה ליבם, ט_אאסורה לבעל ומותרת ליבם. שנייה ליבם ולא שנייה לבעל, אסורה ליבם ומותרת לבעל. שנייה לזה ולזה, אסורה לזה ולזה. ט_באין לה לא כתובה ולא פירות ולא מזונות ולא בלאות, והולד כשר, ט_גוכופין אותו להוציא. ט_דאלמנה לכהן גדול, גרושה וחלוצה לכהן הדיוט, ממזרת ונתינה לישראל, בת ישראל לממזר ולנתין, יש להן כתובה:
גמ’: תנן, השניות מדברי סופרין. שנייה לבעל ולא שנייה ליבם, אסורה לבעל ומותרת ליבם. מהו שיהא לה כתובה אצל היבם? מאחר שהיא מותרות לו יש לה כתובה. או מאחר שכתובתה על ניכסי בעלה הראשון והיא אסורה לו, ט_האין לה כתובה? שנייה ליבם ולא שנייה לבעל, אסורה ליבם ומותרת לבעל. מהו שיהא לה כתובה אצל היבם? מאחר שהיא אסורה לו, אין לה כתובה. או מאחר שכתובתה על נכסי בעלה הראשון והיא מותרת לו, יש לה כתובה? תנן, אין לה לא כתובה ולא פירות ולא מזונות ולא בלאות. מאי ולא פירות? הרי פירות הבעל מקבל ולא היא? אמר רבי ירמיה רבי ירמיה°. הכוונה שאין לו עליה אלא אכילת פירות בלבד, אבל אינו זכאי במציאתה ובמעשה ידיה ובהפרת נדריה. תני רבי יוסי ציידניה רבי יוסי ציידניה° אמר ברייתא קומי רבי ירמיה רבי ירמיה°, דפליג על רבי ירמיה רבי ירמיה° דתנן, וזכאי במציאתה ובמעשה ידיה ובהפרת נדריה.
[ע"א]
[ע"ב]
1 ט_א מיי' פ ו' מהל' יבום וחליצה הלכה י"ג, טור ושו"ע אה"ע סי' קע"ד סעיף ב', סמ"ג עשין נא, סמ"ג עשין נב:
2 ט_ב מיי' פכ"ד מהל' אישות הלכה ב', טור ושו"ע אה"ע סי' קט"ז סעיף ד', סמ"ג עשין מח:
3 ט_ג מיי' פכ"ד מהל' אישות הלכה ב', טור ושו"ע אה"ע סי' קנ"ד סעיף כ', סמ"ג עשין מח:
4 ט_ד מיי' פכ"ד מהל' אישות הלכה ד', טור ושו"ע אה"ע סי' קט"ז סעיף א', סמ"ג עשין מח:
5 ט_ה מיי' פ ב' מהל' יבום וחליצה הלכה י"ז, טור ושו"ע אה"ע סי' קס"ח סעיף ט':
-----------------------------------דף נב
עריכה
קישורים: במהדורה המקורית בוויקיטקסט • צורת הדף באתר היברובוקס • שיעורי שמע בקול הלשון
- מפרשים:
^[דף נב עמוד א]
אם כן, מהו ולא פירות? שאין לה דין פירות. לא חייב לפדותה בתמורה שאינה יכולה להוציא ממנו אכילת פירות שאכל. אמר רבי יוסה רבי יוסי בר זבידא°, כל שעה הויא רבי אילה רבי אילה° אמר לי, תני מתניתך, יורשה ומיטמא לה. ותני כן? והתנן, ט_ומטמא הוא אדם לאשתו הכשירה. ואינו מיטמא באשתו פסולה? והרי שניות פסולות לו. רבי אבון רבי אבין° בעא קומי רבי מנא רבי מנא°. עבדי שניות, מהו שיאכלו בתרומה? אמר ליה, שתוק ויפה לך. ט_זהיא אוכלת, ועבדיה אינן אוכלין? תמן תנינן, ט_חגט מעושה. בישראל כשר, ובגוים פסול אם גוי הכריח אותו לתת גט. שמואל שמואל (אמורא)° אמר, פסול ופוסל לכהונה. ואמר שמואל שמואל (אמורא)°, אכרזון בקרויבון ט_טגט מעושה פסול, אבל הוא פוסל בכהונה. שמואל שמואל (אמורא)° אמר, אין מעשין אלא לפסולין שאסורים זה בזה. שמואל שמואל (אמורא)° אמר, ט_יאין מעשין אלא כגון אלמנה לכהן גדול, גרושה וחלוצה לכהן הדיוט. והא תנינן גבי שניות וכופין אותו להוציא? לא בגין דא לא כדי למעט שניות אמר שמואל שמואל (אמורא)° אין מעשין אלא לפסולין שאף אלו פסולים, אלא למעט שאין מעשין כשאין שם איסור . והא תנינן, ט_יאהמדיר את אשתו מליהנות לו. עד שלשים יום יעמיד פרנס. יותר מיכן יוציא ויתן כתובה אף שאין איסור? שמענו שהוא מוציא, וכי שמענו כופין? תנן אלמנה לכהן גדול, גרושה וחלוצה לכהן הדיוט, ממזרת ונתינה לישראל, בת ישראל לממזר ולנתין, יש להן כתובה: מה בין אילו לאילו? ט_יבאלא על ידי שהן דברי תורה, ואין דברי תורה צריכין חיזוק, לפיכך יש להן כתובה. ואילו, על ידי שהן דברי סופרין, ודברי סופרין צריכין חיזוק, לפיכך אין להן כתובה. אית דבעי מימר, אילו, על ידי שקנסן בידן שהן עצמן נעשות חללות וביד הוולד שנעשה חלל לא קנסו בהן דבר אחר. לפיכך יש להן כתובה. ואילו על ידי שאין קנסן בידן וביד הוולד. קנסו בהן דבר אחר. לפיכך אין להן כתובה. מה נפק מן ביניהון? ישראל המחזיר את גרושתו משנישאת. מאן דאמר אילו על ידי שהן דברי תורה. וזו הואיל והוא דבר תורה,לפיכך יש להן כתובה. למאן דאמר, אילו על ידי שקנסן בידן וביד הוולד. וזה, הואיל ואין קנסה בידה וביד הוולד, שהרי לכהנה נפסלה משעת גירושין ולאכול בתרומת בית אביה אם ימות או יגרשה בלא ולד אינה נפסלת בכך דכתיב ובת איש כהן כי תהיה לאיש זר בעינן שיהא זר אצלה מעיקרא וזו אין זר אצלה מעיקרא. ובניה כשרים דכתיב בה כי תועבה היא. היא תועבה ואין בניה תועבה לפיכך אין לה כתובה. תנן, אלמנה לכהן גדול, גרושה וחלוצה לכהן הדיוט, ממזרת ונתינה לישראל, בת ישראל לממזר ולנתין, יש להן כתובה. אמר רבי יעקב בר אחא רבי יעקב בר אחא°, רבי זעירה רבי זעירא° ורבי הילא רבי אלעאי (אמורא)° תריהון אמרין, במזונות פליגין. רבי יוחנן רבי יוחנן° אמר יש לה מזונות. אמר ליה רבי אלעזר רבי אלעזר בן פדת°, אומרים לו להוציא, ואת אמר הכין? הוון בעיין מימר בתניי כתובה פליגין האם אחר מותו יש לבנות מזונות ולבנים כתובת בנין דיכרין או לא. על זה רבי יוחנן רבי יוחנן° אמר יש לה מזונות לבנות ולבנים כתובת בנין דיכרין. אמר ליה רבי אלעזר רבי אלעזר בן פדת°, אומרים לו להוציא, ואת אמר הכין? אבל לה, כל עמא מודיי ט_יגשאין לה מזונות. ביורשיה קנסו לא כל שכן בה? ומאן דאמר במזונות פליגין, הא בתניי כתובה לא. למה? בה קנסו, ולא קנסו ביורשיה
מתני’: ט_ידבת ישראל מאורסת לכהן, מעוברת מכהן, שומרת יבם לכהן. וכן בת כהן לישראל. לא תאכל בתרומה. בת ישראל מאורסת ללוי, מעוברת מלוי, שומרת יבם ללוי, וכן בת לוי לישראל, לא תאכל
קישורים: במהדורה המקורית בוויקיטקסט • צורת הדף באתר היברובוקס • שיעורי שמע בקול הלשון
- מפרשים:
^[דף נב עמוד ב]
במעשר כשיטת °רבי מאיר רבי מאיר שמעשר אסור לזרים. בת לוי מאורסת לכהן, מעוברת מכהן, שומרת יבם לכהן, וכן בת כהן ללוי, לא יאכלו לא בתרומה ולא במעשר:
גמ’: בת ישראל מאורסת לכהן לא תאכל בתרומה. דכתיב (במדבר קרח יח יג) כל טהור בביתך יאכלנו. ולית היא גו בייתה שעדיין לא נכנסה לחופה. מעוברת מכהן לא תאכל מדכתיב (ויקרא אמור כב יא) ויליד בית. ואין כאן יליד בית שעדיין לא נולד. שומרת יבם לכהן לא תאכל דכתיב כל טהור בביתך יאכלנו. ולית היא גו בייתה שעדיין לא יבמה. וכן בת כהן לישראל לא תאכל דכתיב. (ויקרא אמור כב יב) ובת כהן כי תהיה לאיש זר. מעוברת מישראל ושומרת יבם לישראל לא יאכלו. שומרת יבם לישראל דכתיב. (ויקרא אמור כב יג) ושבה אל בית אביה. פרט לשומרת יבם. מעוברת מישראל דכתיב (ויקרא אמור כב יג) כנעוריה. פרט למעוברת. בת ישראל מאורסת ללוי לא תאכל במעשר. דכתיב (במדבר י"ח, ל"א) אתם וביתכם. ולית היא גו בייתה. מעוברת מלוי לא תאכל דכתיב, יליד בית. ואין כאן יליד בית. אמר רבי יוסי רבי יוסי בר זבידא°. כלום כתיב יליד בית אלא בתרומה לכהן. ומנין לאסור אף במעשר? כתיב (במדבר קרח יח כד) כי את מעשר בני ישראל אשר ירימו לה' תרומה. איתקש מעשר לתרומה. כמה דתימר תמן בתרומה, הילוד מאכיל ושאינו ילוד אינו מאכיל. הכא נמי במעשר הילוד מאכיל ושאינו ילוד אינו מאכיל. שומרת יבם ללוי לא תאכל דכתיב אתם וביתכם. ולאו היא גו בייתה. וכן בת לוי ובת כהן שנשאו לישראל לא יאכלו דכתיב, כי תהיה לאיש זר. ולא בבת כהן כתיב? בת לוי מנין? אמר רבי יוסי רבי יוסי בר זבידא° כתיב ובת כהן, אחת לבת כהן ואחת לבת לוי. ט_טובת כהן שנישאת לישראל ומת או גרשה בעלה ואין לה בנים, חוזרת ואוכלת. בת ישראל שנישאת לכהן ומת או גרשה ואין לה בנים, חוזרת ואינה אוכלת. מעוברת מישראל, שומרת יבם לישראל לא יאכלו דכתיב (ויקרא אמור כב יג) ושבה אל בית אביה פרט לשומרת יבם. כנעוריה פרט למעוברת. בת לוי מאורסת לכהן לא תאכל דכתיב. (במדבר קרח יח יג) כל טהור בביתך יאכלנו. ולית היא גו בייתה. מעוברת מכהן לא תאכל דכתיב, יליד בית. ואין כאן יליד בית. שומרת יבם לכהן לא תאכל מדכתיב. כל טהור בביתך יאכלנו. ולית הוא גו בייתא. וכן בת כהן ללוי לא יאכלו, לא בתרומה ולא במעשר. ניחא בתרומה לא תאכל. אבל במעשר למה אינה אוכלת? מה נפשך? כהנת היא, תאכל שמעשר מותר לכהנים. לוייה היא תאכל? אמר רבי הילא רבי אלעאי (אמורא)° בשם רבי יוחנן רבי יוחנן°, מתניתין כמאן דאמר אין נותנין מעשר לכהונה. ממה שאמר רבי יוחנן רבי יוחנן° שהבריתא כמאן דאמר כהנת לא תאכל משמע שהוא לא סובר כך הוי הוא דאמר נותנין מעשר לכהונה
מתני’: ט_טזבת ישראל שנישאת לכהן, תאכל בתרומה. ט_יזמת ולה ממנו בן, תאכל בתרומה. נישאת ללוי, תאכל במעשר. מת ולה ממנו בן, תאכל במעשר. ט_יחנישאת לישראל, לא תאכל לא בתרומה ולא במעשר
מתני’: מת בנה מישראל, תאכל במעשר. מלוי, תאכל בתרומה. מת בנה מכהן, לא תאכל לא בתרומה ולא במעשר
מתני’: ט_יטבת כהן שנישאת לישראל, לא תאכל בתרומה. ט_כמת ולה ממנו בן, לא תאכל בתרומה. נישאת ללוי, תאכל במעשר. מת ולה ממנו בן, תאכל במעשר. ט_כאנישאת לכהן, תאכל בתרומה. מת ולה ממנו בן, תאכל בתרומה. מת בנה מכהן, לא תאכל בתרומה. מלוי, לא תאכל במעשר. מת בנה מישראל, חוזרת לבית אביה. על זו נאמר, ושבה אל בית אביה כנעוריה:
גמ’: רבי ליונטי רבי ליונטי° בעא קומי רבי יונה רבי יונה°. ניחא בת כהן שנישאת לישראל, ונתגרשה או מת בעלה, כשמת בנה ונסתלק המניעה חוזרת ואוכלת. דכתיב (ויקרא אמור כב יג) ובת כהן כי תהיה אלמנה וגרושה וזרע אין לה ושבה אל בית אביה כנעוריה מלחם אביה תאכל
[ע"א]
6 ט_ו מיי' פ ב' מהל' אבל הלכה ט', טור ושו"ע יו"ד סי' שע"ג סעיף ד', סמ"ג עשין נח, סמ"ג לאוין רלד, סמ"ג לאוין רלה:
7 ט_ז מיי' פ"ב מהל' גירושין הלכה כ', טור ושו"ע אה"ע סי' קל"ד סעיף ז', טור ושו"ע אה"ע סי' קל"ד סעיף ח', סמ"ג עשין נ:
8 ט_ח מיי' פ ז' מהל' תרומות הלכה כ':
9 ט_ט מיי' פ"ב מהל' גירושין הלכה כ', טור ושו"ע אה"ע סי' קל"ד סעיף ז', טור ושו"ע אה"ע סי' קל"ד סעיף ח', סמ"ג עשין נ:
10 ט_י מיי' פ י"ז מהל' איסורי ביאה הלכה ז', טור ושו"ע אה"ע סי' קנ"ד סעיף ו', טור ושו"ע אה"ע סי' קנ"ד סעיף י', סמ"ג לאוין קכא:
11 ט_יא מיי' פי"ב מהל' אישות הלכה כ"ג, טור ושו"ע אה"ע סי' ע"ב, טור ושו"ע יו"ד סי' רל"ה סעיף ב', סמ"ג לאוין רמב:
12 ט_יב מיי' פכ"ד מהל' אישות הלכה ד':
13 ט_יג מיי' פכ"ד מהל' אישות הלכה ב', טור ושו"ע אה"ע סי' קט"ז סעיף א':
14 ט_יד מיי' פ"ח מהל' תרומות הלכה א', מיי' פ"ח מהל' תרומות הלכה ה', טור יורה דעה סי’ שלא:
[ע"ב]
15 ט_טו מיי' פ ו' מהל' תרומות הלכה ח':
16 ט_טז מיי' פ"ו מהל' תרומות הלכה ג', טור יורה דעה סי’ שלא:
17 ט_יז מיי' פ"ו מהל' תרומות הלכה י"ב, טור יורה דעה סי’ שלא:
18 ט_יח מיי' פ ו' מהל' תרומות הלכה י"ז:
19 ט_יט מיי' פ"ו מהל' תרומות הלכה ה', טור יורה דעה סי’ שלא:
20 ט_כ מיי' פ"ו מהל' תרומות הלכה ח', מיי' פ"ו מהל' תרומות הלכה י"ג:
21 ט_כא מיי' פ ו' מהל' תרומות הלכה י"ח:
-----------------------------------דף נג
עריכה
קישורים: במהדורה המקורית בוויקיטקסט • צורת הדף באתר היברובוקס • שיעורי שמע בקול הלשון
- מפרשים:
^[דף נג עמוד א]
בת ישראל שנישאת לכהן וגרשה או מת ואין לה בנים, הרי אין פסוק ללמד שאינה ממשיכה לאכול. הואיל והיא היתה ראויה לוכל, למה אינה אוכלת? אמר ליה. כן אמרו רבי זעירה רבי זעירא° ורב ענן רב ענן° בשם רב רב (אמורא)°, מהו בת כהן כי תהיה לאיש זר? מתלמדתה של כהן. ישראלית שמתחנכת ונהיית כמותו של כהן אשתו כגופו. וכיוון שמת בעלה או גרשה כבר אינה ביתו. כמה דתימר (תהלים קל"ז, ח') בת בבל השדודה. וכי אדום בת בבל היתה? אלא שנעשית כבתה, שעשתה כמעשה בבל. אמר רבי יוסי בי רבי בון רבי יוסי ברבי בון° בשם רב רב (אמורא)°. שתי בנות אמורות בפרשה. כתיב ובת כהן כי תהיה לאיש זר היא בתרומת קדשים לא תאכל וכתיב (ויקרא אמור כב יג)] ובת כהן כי תהיה אלמנה וגרושה וזרע אין לה ושבה אל בית אביה כנעוריה מלחם אביה תאכל. אחת חוזרת ואוכלת, ואחת חוזרת ואינה אוכלת. בת כהן שנישאת לישראל ומת בעלה או גרשה בלא ולד, חוזרת ואוכלת. בת ישראל שנישאת לכהן, חוזרת ואינה אוכלת. אמור מעתה אולי שניהם בבת כהן. ט_כבנישאת לכשר, חוזרת ואוכלת. לפסול, חוזרת ואינה אוכלת? אמר רב רב (אמורא)°, הלכה. בת כהן שנישאת לישראל ומת בעלה או גרשה בלא ולד, ט_כגאוכלת בתרומה ואינה אוכלת בחזה ושוק. רבי יוחנן רבי יוחנן° אמר, אוכלת בחזה ושוק. מתניתא דרבי חייה דרבי חייה° מסייע לרב רב (אמורא)° דתנן כתיב (ויקרא אמור כב יג) מלחם אביה תאכל. מלחם ולא כל הלחם. מתניתין ד°רבי שמעון בן יוחי רבי שמעון בר יוחאי מסייע לרבי יוחנן רבי יוחנן° דתנן, מלחם אביה תאכל. לרבות חלות תודה ורקיקי נזיר
[ע"א]
22 ט_כב מיי' פ ו' מהל' תרומות הלכה ז':
23 ט_כג מיי' פ ו' מהל' תרומות הלכה ז':
[ע"ב]
הדרן עלך פרק יש מותרות לבעליהן