שולחן ערוך אבן העזר קעד ב


דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים לסעיף זה

שולחן ערוך

היתה אסורה לבעלה באיסור לאו או עשה או איסור דרבנן, ומותרת ליבם -- יכולה להתיבם. חוץ ממחזיר גרושתו משנשאת ומת, שהיא חולצת ולא מתיבמת, וצרתה - או חולצת או מתיבמת:

מפרשים

בית שמואל

(ד) שהיא חולצת ולא מתייבמ':    וכתב המגיד אם נפלה לפניו מחזיר גרושתו וצרת' נפטר' הצרה בחליצה של זו ולא בביאת' ומדמה דין של זו לאלמנ' לכ"ג והב"י והכ"מ הקשו עליו איך מדמ' אלמנ' לכ"ג בשלמ' אלמנ' לכ"ג איכא עשה ול"ת אבל מ"ג ליכא אלא לאו עוד הקשה למה הצרה נפטרה בחליצה של זו דהא בעלמא ס"ל להרמב"ם כשהיא מחייבי לאוין לא נפטרה הצרה בחליצה של זו, ונראה לי דכוונת המגיד הוא משום מ"ג אסורה ליבם מק"ו אם היא אסור' לבעלה שמותר לה להיבם שאסור לה לא כ"ש ופרש"י ריש סוטה דף ו' אם נאסרה למותר מחמת הנישואים של אחר מכ"ש שנאסרה להיבם דאל יתייבם אותה לפ"ז היא גרוע טפי מחייבי לאוין דקי"ל מדאורייתא חזיא לביאה אלא רבנן גזרו ביאה הראשונ' אטו ביאה שני' וזו מדאורייתא לא חזיא משום דילפינן מק"ו שאל יתייבם אותה אבל חייבי לאוין לא כתיב הלאו ביבום ומדאורייתא הוי לן למימר דאתי עשה דיבום ודחה הלאו, אבל מ"ג מק"ו ילפינן דאסורה ליבום א"כ מדאורייתא אסורה ליבום תו ליכא למימר דעשה דוחה הלאו א"כ הק"ו למאי אתי דהא ליבם אסורה אם לא במקום מצוה ואתי הק"ו דאסורה במקום מצוה מ"ה דמי' לאלמנ' לכ"ג דהיא ג"כ מדאורייתא לא חזי' ליבם משום דאיכא עשה ול"ת ואתי' מדרב גידל דצריכ' חליצה מדכתב ועלתה יבמתו השערה כן הוא במ"ג דלא חזי ליבום וצריכה חליצה מ"ה נפטרה הצרה משום דהתור' כתב בפירוש דעלתה לחליצ' וכן אלמנה לכ"ג נפטרה הצרה, ולא כט"ז שהאריך להקשות על המגיד והבין דמ"ג לא גרע מחייבי לאוין וחזי' מדאורייתא ליבום אלא חז"ל גזרו ביאה הראשונה אטו ביאה שניה וליתא אלא הק"ו אתי' דלא חזי' לביאה וכל הסוגיא ושקל' וטרי' של ר' יוחנן במ"ג א"צ לומר הטעם דגזרינן ביאה הראשונה אטו ביאה שניה אלא מק"ו ילפינן דלא חזי' לביאה, ועיין ב"ח כתב ג"כ הא דנפטרה הצרה מחליצה של זו משום דאתי' מקרא ועלתה יבמתו השערה מיהו מתוס' דף כ"ו לא משמע כן דהא הקשו על פירש"י שם דחליצה פסולה היא כל שא"י לייבם למה חליצת מחזיר גרושתו פוטרת את צרתה ש"מ דלא ס"ל הסברא מדרבתה התורה לחליצה פוטרת את צרתה, מיהו לדינא לא נ"מ וי"ל לכ"ע פוטרת את צרתה מדתירץ שם דף י"א מחזיר גרושתו וצרתה או היא או צרתה חולצת ש"מ דצרתה נפטר' בחליצה של זו דהא אף קודם שעלתה המסקנא דצרתה ראויה ליבם מ"מ חליצת מ"ג גרוע עכ"פ מחליצ' צרתה אף על פי דצרה ג"כ אסורה להיבם ותני' דנפטר' בחליצה של זו נראה לסברת המגיד נפטרה מטעם דרבתה התורה לחליצה כמ"ש ולתוס' הטעם כיון דלא קלשה הזיק' כמ"ש בסי' ק"ע:


באר היטב

פירושים נוספים

  • להגהות רבי עקיבא איגר על אבן העזר לחץ כאן



▲ חזור לראש