שולחן ערוך אבן העזר קלד
"שולחן ערוך" בוויקיטקסט עדיין בתהליכי בנייה. לחצו כאן כדי לראות דוגמה לעיצובו של סימן ב"שולחן ערוך" יחד עם נושאי כליו. וראו גם ויקיטקסט:שולחן ערוך
אורח חיים · יורה דעה · אבן העזר · חושן משפט
<< | שולחן ערוך · אבן העזר · סימן קלד | >>
ראו סימן זה בתוך:
טור אבן העזר ·
לבוש ·
ערוך השולחן
מפרשי שו"ע על הסימן:
חלקת מחוקק · בית שמואל · באר היטב · פתחי תשובה · ט"ז
שו"ע באתרים אחרים: תא שמע • על התורה • ספריא • שיתופתא
דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים לסימן זה
תרגומים: en.wikisource.org ·
SefariaENG
א • ב • ג • ד • ה • ו • ז • ח • ט • י
 |
שימו לב! דף זה (או קטע זה) עדיין לא גמור והוא לא מציג את היצירה בשלמותה. דף זה (או קטע זה) נמצא כעת בשלבי הקלדה. אם יש באפשרותכם להמשיך את ההקלדה - אתם מוזמנים. |
- סימן זה נכתב בכתיב חסר. יש להפוך כל המילים החסרות לכתיב מלא ולמחוק תבנית בעבודה והודעה זו
צריך שיבטל כל מודעה קודם שיתן הגט. שאם מסר מודעא בפני שנים ואמר: גט שאני רוצה לתן לאשתי דעו שאני אנוס לתנו ולכן אני אומר בפניכם שיהא בטל, הרי הוא בטל, אף על פי שלא לקח בקנין.
- הגה: ואף על פי שלא מסר בפני שני עדים ביחד, רק בזה שלא בפני זה, ובלבד שיהיו כשרים (ריב"ש סימן רל"ב).
אף על פי שאין מכירין את אנסו. ואפילו אם האונס שאמר היה שקר. ואף על פי שנתנו אחר כך, לא אמרינן שבטל המודעא שמסר, עד שיאמר בפרוש שמבטל המודעא ואז היא בטלה, ואינו צריך קנין:
לכן צריך שיבטל קודם כתיבת הגט כל מודעא שמסר, ויאמר כן: הריני מבטל כל מודעא שמסרתי על גט זה. וכן אני מבטל כל דבר שגורם כשיתקימו אותן הדברים בטול לגט זה. וכן אני מעיד על עצמי שלא מסרתי דבר על הגט שיבטל הגט מחמתו, והריני פוסל כל עד או עדים שיעידו שמסרתי או שאמרתי שום דבר שיבטל מחמתו גט זה או שיורע כחו של גט זה מחמת אותה מודעא או אותו דבור.
- הגה: ויש אומרים דסגי אם אומר שמבטל מודעא ומודעא דמודעא עד סוף כל מודעי (טור בשם הרא"ש), וכן נוהגין, אך טוב לכתחלה לחוש ולומר כסברא הראשונה:
נהגו להצריך בטול מודעא אף למגרש מרצונו.
- הגה: ומיהו, אם שכח מלבטל, כשר (מ"כ בשם הרא"ש), מאחר שמגרש מרצונו (מ"כ בשם מהר"ל). ונהגו עוד לבטל מודעא קדם שיצוה לכתב קדם הנתינה (במרדכי). ואף על פי שיש אומרים שאם בטל הגט בין כתיבה לנתינה לא היה מועיל אחר כך בטול מודעא לגרש באותו גט, ולכן אין מניחין אותו לילך עד שיתן הגט, אפילו הכי מחמירין גם כן לבטל מודעא בשעת נתינה (עין בב"י):
אם נשבע הבעל לתן גט, צריך שיתירו לו קודם, שלא יהא דומה לאונס; אך ערבות יתן, אם ירצה, שאין זה דומה לאונס.
- הגה: והוא הדין אם קבל קנין לגרש (פסקי מהרא"י סימן קע"ג). אבל אם קבל עליו קנסות אם לא יגרש, לא מקרי אונס, מאחר דתלה גטו בדבר אחר, ויוכל לתן הקנסות ולא לגרש (ב"י בשם תשובה, וכן הוא במהרי"ק ושם בפסקים). ויש מחמירין אפילו בכהאי גונא (שם בתשובת הרשב"א), וטוב לחוש לכתחלה ולפטרו מן הקנס. אבל אם כבר גרש מפני זה, ואפלו גרש מכח שבועה שעשה מעצמו לגרש, הגט כשר, הואיל ומתחלה לא אנסוהו על כך (תשובת הריטב"א). יש אומרים דלא מקרי אונס אלא מה שאונסין לאדם עצמו, אבל אם אונסין לאחר עד שיגרש חברו, אפלו אב על בנו או להפך, לא מקרי אונס (תשובת הרשב"ץ). ויש מחמירין באב על בנו (ב"י). ועין לקמן סימן קנ"ד מדינים אלו:
הא דאינו גט כשהוא אנוס, הני מלי כשמסר מודעא. אבל אם לא מסר מודעא, אם אנסוהו שלא כדין, פסול. וכדין, כגון שהוא חיב להוציא ואינו רוצה, ואנסוהו בית דין עד שהוציא, הוי גט. ומצוה על כל בית דין שבכל מקום ובכל זמן לכפו למגרש לבטל המודעא:
מי שמסר מודעא על הגט, מכין אותו מכת מרדות, מפני שגרם להיות ממזרים, שהרי הגיע הגט לידה ותנשא בו, ואחר זמן יבואו עדים שבטל בפניהם או שמסר מודעא בפניהם קדם שיכתב הגט, ונמצא הולד ממזר.
- הגה: ואפילו בטל המודעא בשעת נתינה, אפילו הכי משמתינן לה, דיש לחוש שמא איכא דידעי במודעא ולא ידעי בבטול (תשובת הרא"ש כלל נ"ב, וכ"כ הב"י בשם התוס'):
אנסוהו ישראל לגרש, שלא כדין, ואמר: רוצה אני, וגם בטל המודעא, או לא מסרה, פסול; ואף על פי כן פסלה מן הכהונה:
אנסוהו כותים לגרש, אם הוא חייב לגרשה מן הדין, פסול, ואף על פי כן פסלה מהכהונה. ואם לא היה חייב לגרשה מן הדין, אפילו ריח גט אין בו ולא נפסלה מהכהונה.
- ואפלו אם קבל מעות על נתינת הגט, לא אמרינן משום זה נתרצה (הגהות אלפסי פרק המגרש):
אם דחקו אותו בית דין של ישראל על ידי כותים, והיו הכותים מכין אותו ואומרים: עשה מה שישראל אומרים לך, דינו כאנסוהו ישראל:
גט שמסר הבעל מודעא על נתינתו, ונתנו לה, ואחר כך בטל מרצונו, ואמר לה: תתגרשי בגט שנתתי לך כבר, אין צריך לחזור ולטלו ממנה: