שולחן ערוך אבן העזר קסח ט


דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים לסעיף זה

שולחן ערוך

יבמה שלא היה לה על בעלה כתבה, מפני שהיא אסורה עליו, והיא מתרת ליבם, אם רצה כונס ואין לה כתבה, כדרך שלא היה לה על בעלה. ודוקא שלא כתב לה, אבל אסור להשהותה בלא כתבה (המ"מ פ"ב). ודינה עם יבמה בתוספות, כמו שהיה לה על בעלה. אבל אם לא כתב לה בעלה כתבה [או שמכרה לו], או שמחלה לו, צריך היבם לכתב לה כתבה כדרך כל האלמנות.

הגה: וכן אם לא היו נכסים לבעלה הראשון, יש לה כתבה מנה משני, כדין אלמנה (טור). היו לה בנות מן היבם, אם יש לה כתבה על נכסי יבם, גם הבנות נזונות מן האחים. ואם אין לה כתבה על נכסיו, גם הבנות אינן נזונות מן האחין, מכל מקום האלמנה נזונית כל ימי מגר אלמנותה (ר"ן פרק נערה):

מפרשים

בית שמואל

(ז) כונס ואין לה כתובה:    ב"ח מדייק דרמב"ם גם הטור ס"ל דאין איסור לדור עמה בלא כתובה ולא שייך בזו התקנה שאל תהא בעיניו קלה להוציא' מאחר שנשאה מתחלה לאסור לה תהא בעיניו קלה להוציא אף ע"ג אם נשאת לאחר בודאי יש לה כתובה שאל תהא קלה בעיניו להוציא מ"מ ביבם שבא מכח הראשון שהיה אסור לה אין לה כתובה ואף שפוסק לחומרא בהג"ה דאסור לדור עמה בלא כתובה מ"מ בדיעבד אם לא כתב לה אין עליו שום חיוב משא"כ כשהיא מותרת ולא כתב לה כתובה יש לה כתובה מיבם מתיקון חז"ל כשאר אשה:

(ח) אבל אסור להשהותה וכו':    בסמוך כתבתי לדעת הרמב"ם והטור אין איסור ואם היא שני' ליבם ולא לבעל אית לה כתובה על נכסי בעלה, המגיד:

(ט) גם הבנות ניזונות:    ואף אם הניח הראשון נכסים אין לבנות מזונות דהא הוא לא כתב לה אלא בנן נוקבין דיהוי לך מנאי ועיין תוס' פ' נ"ש דף נ"ג לפי' ראשון הבעי' קאי היכא דלית לה מראשון א"כ אית לה משני ומבעי' ליה אם אלימא כמותה למהוי ת"כ ככתובה לפ"ז מאחר דעלת' בתיקו אין להבנו' מזונות משני אפי' אם כתובתה על השני וא"י למה סתם בפשיטות נגד תוס' ואפשר תוס' איירי שלא כתב היבם כתובה על שמו אף על פי כשאין לה מראשון אית לה ממילא משני מ"מ מבעי' בש"ס בכה"ג לענין ת"כ של הבנות אם אלימא כת"כ שלה ורמ"א איירי אם יש לה כתובה מן נכסי יבם היינו שכתב לה כתובה אז דינה כשאר אשה:

ט"ז

באר היטב

פירושים נוספים

  • להגהות רבי עקיבא איגר על אבן העזר לחץ כאן



▲ חזור לראש