ביאור:ואמרתם זבח פסח

קדש - ורחץ - כרפס - יחץ

מגיד - מה נשתנה - מעשה ברבי - ארבעה בנים - מתחילה - ויוציאנו - כמה מעלות - פסח מצה ומרור - בכל דור

רחצה - מוציא מצה - מרור - כורך - שולחן עורך - צפון - ברך (ברכת המזון) - הלל - הודו - נרצה

ויהי בחצי הלילה - ואמרתם זבח פסח - כי לו נאה - אחד מי יודע - כל ההגדה בדף אחד (להדפסה)


פיוט זה נאמר בליל הסדר (בחוץ לארץ, רק בלילה השני של פסח):

וּבְכֵן, וַאֲמרְתֶּם זֶבַח פֶּסַח

אֹמֶץ חוזק גְּבוּרוֹתֶיךָ הִפְלֵאתָ עשית הרבה באופן מופלא בַּפֶּסַח,
בְּרֹאשׁ כָּל מוֹעֲדוֹת ראשון לשלושת הרגלים נִשֵּׂאתָ רוממת את חג ה- פֶּסַח,
גִּלִיתָ לְאֶזְרָחִי איתן האזרחי, הוא אברהם חֲצוֹת לֵיל פֶּסַח לפי המדרש 'ברית בין הבתרים' היתה בליל פסח,
וַאֲמַרְתֶּם זֶבַח פֶּסַח.
דְּלָתָיו דָּפַקְתָּ כְּחֹם הַיוֹם "והוא יושב פתח האוהל כחם היום" (בראשית יח א) בַּפֶּסַח,
הִסְעִיד נוֹצְצִים את שלושת המלאכים (ראה יחזקאל א ז - "...וְנֹצְצִים כְּעֵין נְחֹשֶׁת קָלָל") "עֻגוֹת מַצּוֹת" בַּפֶּסַח,
"וְאֵל הַבָּקָר רָץ" זֵכֶר לְשׁוֹר עֵרֶךְ פֶּסַח השור הוא הסמל והמזל של מצרים, ולכן אברהם שחט אותו בפסח,
וַאֲמַרְתֶּם זֶבַח פֶּסַח.
זוֹעֲמוּ סְדוֹמִים זעם ה' על אנשי סדום (והרי זה היה מיד לאחר שהמלאכים ביקרו את אברהם, ואם כן עדיין היה חג הפסח) וְלוֹהֲטוּ בָּאֵשׁ בַּפֶּסַח,
חֻלַּץ לוֹט מֵהֶם וּמַצּוֹת אָפָה "ומצות אפה ויאכלו" (בראשית יט ג) בְּקֵץ פֶּסַח,
טִאטֵאתֶ אַדְמַת מֹף וְנֹף ערים גדולות במצרים, כשהכוונה למצרים כולה בְּעָבְרְךָ "ועברתי בארץ מצרים" (שמות יב יב) בַּפֶּסַח,
וַאֲמַרְתֶּם זֶבַח פֶּסַח.
יָהּ, רֹאשׁ כָּל אוֹן הבכור של כל מצרי (על פי "ראשית אוני", וכן כי 'און' היא עיר גדולה במצרים) מָחַצְתָּ בְּלֵיל שִׁמּוּר פֶּסַח,
כַּבִּיר כינוי לה', עַל בֵּן בְּכוֹר פָּסַחְתָּ בְּדַם דילגת על הבתים המסומנים בדם (הבתים של היהודים) פֶּסַח,
לְבִלְתִּי תֵּת מַשְׁחִית לָבֹא בִּפְתָחַי בַּפֶּסַח,
וַאֲמַרְתֶּם זֶבַח פֶּסַח.
מְסֻגֶּרֶת העיר יריחו שהיתה "סוגרת ומסוגרת"(יהושע ו א) סֻגָּרָה הוכנעה לישראל בְּעִתּוֹתֵי בעת, בתקופת פֶּסַח יהושע ה יא,
נִשְׁמְדָה מִדְיָן בִּצְלִיל שְׂעוֹרֵי עֹמֶר כאשר שמע גדעון את החלום על הצליל, מצה עבה משעורים (שופטים ז יג)) פֶּסַח כי יש כאן רמז לקורבן העומר שמקריבים משעורים,
שׂוֹרפוּ מִשְׁמַנֵי פּוּל וְלוּד אנשי מחנה סנחריב (מלכים ב יט לה) בִּיקַד יְקוֹד פֶּסַח לפי המדרש היה זה "בליל התקדש חג",
וַאֲמַרְתֶּם זֶבַח פֶּסַח.
"עוֹד הַיוֹם בְּנֹב לַעֲמוֹד" עַד גָּעָה תקופה זאת בה יכל סנחריב להתגאות היתה עד שהגיעה עוֹנַת פֶּסַח,
פַּס יַד כָּתְבָה רומז לבלשצאר ש"חָזֵה פַּס יְדָה דִּי כָתְבָה" (דניאל ה ה) לְקַעֲקֵעַ צוּל שתאבד בבל המכונה "מצולה" בַּפֶּסַח,
צָפֹה הַצָּפִית עָרוֹךְ הַשֻּׁלְחָן פסוק זה (בשינוי סדר המילים - ישעיהו כא ה) נדרש על ידי חז"ל כנבואה למה שארע לבלשצאר בַּפֶּסַח,
וַאֲמַרְתֶּם זֶבַח פֶּסַח.
קָהָל כִּנְּסָה הֲדַסָּה אסתר לְשַׁלֵּשׁ צוֹם לעשות צום שלושה ימים (אסתר ד טז) בַּפֶּסַח שהרי פקודות המן נכתבו בי"ג בניסן (אסתר ג יב),
רֹאשׁ מִבֵּית רָשָׁע מָחַצְתָּ בְּעֵץ חֲמִשִּׁים גבוה 50 אמה בַּפֶּסַח,
שְׁתֵּי אֵלֶּה רֶגַע תָּבִיא שתי מכות תביא מהר (על פי ישעיהו מז ט) לְעוּצִּית כינוי לארם, ובהכללה לכל שונאינו בַּפֶּסַח כמאמר חז"ל שבפסח עתידים ישראל להגאל,
תָּעֹז יָדְךָ וְתָרוּם יְמִינְךָ כְּלֵיל הִתְקַדֵּשׁ חַג פֶּסַח,
וַאֲמַרְתֶּם זֶבַח פֶּסַח.


הערות

  • מה פירוש "לפסוח"? הפירוש המקובל הוא "לדלג", ועל פי זה מפרשים: בשעה שעבר הקב"ה במצרים להעניש את המצרים, דילג על בתיהם של בני ישראל. לכן גם נקרא החג באנגלית: "pass-over", היינו, דילוג. אך מספר ישעיהו עולה אפשרות אחרת. כך מבטיח הנביא לבני ירושלים: "כְּצִפֳּרִים עָפוֹת - כֵּן יָגֵן ה' צְבָאוֹת עַל יְרוּשָׁלָ‍ִם, גָּנוֹן וְהִצִּיל, פָּסֹחַ וְהִמְלִיט" (ישעיהו לא ה). כציפור העפה ממרחק להגן על גוזליה, כן יבוא ה' לגונן על בני עמו. "לפסוח" כאן פירושו: לגונן, ולפני זה חג הפסח הוא חג ההגנה האלוהית והמחסה בצל ה'. (ע"פ הרב חיים נבון)

ראו גם