ביאור:ואמרתם זבח פסח
מגיד - מה נשתנה - מעשה ברבי - ארבעה בנים - מתחילה - ויוציאנו - כמה מעלות - פסח מצה ומרור - בכל דור
רחצה - מוציא מצה - מרור - כורך - שולחן עורך - צפון - ברך (ברכת המזון) - הלל - הודו - נרצה
ויהי בחצי הלילה - ואמרתם זבח פסח - כי לו נאה - אחד מי יודע - כל ההגדה בדף אחד (להדפסה)
פיוט זה נאמר בליל הסדר (בחוץ לארץ, רק בלילה השני של פסח):
אומץ גבורתיך הפלאת פיוט זה הוא חלק מ"קרובה" לכבוד חג הפסח שחיבר ר' אלעזר הקליר, שחי בארץ במאה החמישית - שישית לספירה. גם פיוט זה הוא בחרוזים, ועל פי סדר הא"ב, ויש בו אירועים נוספים שארעו בפסח. המילים "וַאֲמרְתֶּם זֶבַח פֶּסַח" לקוחות משמות יב כז. |
וּבְכֵן, וַאֲמרְתֶּם זֶבַח פֶּסַח
- אֹמֶץ חוזק גְּבוּרוֹתֶיךָ הִפְלֵאתָ עשית הרבה באופן מופלא בַּפֶּסַח,
- בְּרֹאשׁ כָּל מוֹעֲדוֹת ראשון לשלושת הרגלים נִשֵּׂאתָ רוממת את חג ה- פֶּסַח,
- גִּלִיתָ לְאֶזְרָחִי איתן האזרחי, הוא אברהם חֲצוֹת לֵיל פֶּסַח לפי המדרש 'ברית בין הבתרים' היתה בליל פסח,
- וַאֲמַרְתֶּם זֶבַח פֶּסַח.
- דְּלָתָיו דָּפַקְתָּ כְּחֹם הַיוֹם "והוא יושב פתח האוהל כחם היום" (בראשית יח א) בַּפֶּסַח,
- הִסְעִיד נוֹצְצִים את שלושת המלאכים (ראה יחזקאל א ז - "...וְנֹצְצִים כְּעֵין נְחֹשֶׁת קָלָל") "עֻגוֹת מַצּוֹת" בַּפֶּסַח,
- "וְאֵל הַבָּקָר רָץ" זֵכֶר לְשׁוֹר עֵרֶךְ פֶּסַח השור הוא הסמל והמזל של מצרים, ולכן אברהם שחט אותו בפסח,
- וַאֲמַרְתֶּם זֶבַח פֶּסַח.
- זוֹעֲמוּ סְדוֹמִים זעם ה' על אנשי סדום (והרי זה היה מיד לאחר שהמלאכים ביקרו את אברהם, ואם כן עדיין היה חג הפסח) וְלוֹהֲטוּ בָּאֵשׁ בַּפֶּסַח,
- חֻלַּץ לוֹט מֵהֶם וּמַצּוֹת אָפָה "ומצות אפה ויאכלו" (בראשית יט ג) בְּקֵץ פֶּסַח,
- טִאטֵאתֶ אַדְמַת מֹף וְנֹף ערים גדולות במצרים, כשהכוונה למצרים כולה בְּעָבְרְךָ "ועברתי בארץ מצרים" (שמות יב יב) בַּפֶּסַח,
- וַאֲמַרְתֶּם זֶבַח פֶּסַח.
- יָהּ, רֹאשׁ כָּל אוֹן הבכור של כל מצרי (על פי "ראשית אוני", וכן כי 'און' היא עיר גדולה במצרים) מָחַצְתָּ בְּלֵיל שִׁמּוּר פֶּסַח,
- כַּבִּיר כינוי לה', עַל בֵּן בְּכוֹר פָּסַחְתָּ בְּדַם דילגת על הבתים המסומנים בדם (הבתים של היהודים) פֶּסַח,
- לְבִלְתִּי תֵּת מַשְׁחִית לָבֹא בִּפְתָחַי בַּפֶּסַח,
- וַאֲמַרְתֶּם זֶבַח פֶּסַח.
- מְסֻגֶּרֶת העיר יריחו שהיתה "סוגרת ומסוגרת"(יהושע ו א) סֻגָּרָה הוכנעה לישראל בְּעִתּוֹתֵי בעת, בתקופת פֶּסַח יהושע ה יא,
- נִשְׁמְדָה מִדְיָן בִּצְלִיל שְׂעוֹרֵי עֹמֶר כאשר שמע גדעון את החלום על הצליל, מצה עבה משעורים (שופטים ז יג)) פֶּסַח כי יש כאן רמז לקורבן העומר שמקריבים משעורים,
- שׂוֹרפוּ מִשְׁמַנֵי פּוּל וְלוּד אנשי מחנה סנחריב (מלכים ב יט לה) בִּיקַד יְקוֹד פֶּסַח לפי המדרש היה זה "בליל התקדש חג",
- וַאֲמַרְתֶּם זֶבַח פֶּסַח.
- "עוֹד הַיוֹם בְּנֹב לַעֲמוֹד" עַד גָּעָה תקופה זאת בה יכל סנחריב להתגאות היתה עד שהגיעה עוֹנַת פֶּסַח,
- פַּס יַד כָּתְבָה רומז לבלשצאר ש"חָזֵה פַּס יְדָה דִּי כָתְבָה" (דניאל ה ה) לְקַעֲקֵעַ צוּל שתאבד בבל המכונה "מצולה" בַּפֶּסַח,
- צָפֹה הַצָּפִית עָרוֹךְ הַשֻּׁלְחָן פסוק זה (בשינוי סדר המילים - ישעיהו כא ה) נדרש על ידי חז"ל כנבואה למה שארע לבלשצאר בַּפֶּסַח,
- וַאֲמַרְתֶּם זֶבַח פֶּסַח.
- קָהָל כִּנְּסָה הֲדַסָּה אסתר לְשַׁלֵּשׁ צוֹם לעשות צום שלושה ימים (אסתר ד טז) בַּפֶּסַח שהרי פקודות המן נכתבו בי"ג בניסן (אסתר ג יב),
- רֹאשׁ מִבֵּית רָשָׁע מָחַצְתָּ בְּעֵץ חֲמִשִּׁים גבוה 50 אמה בַּפֶּסַח,
- שְׁתֵּי אֵלֶּה רֶגַע תָּבִיא שתי מכות תביא מהר (על פי ישעיהו מז ט) לְעוּצִּית כינוי לארם, ובהכללה לכל שונאינו בַּפֶּסַח כמאמר חז"ל שבפסח עתידים ישראל להגאל,
- תָּעֹז יָדְךָ וְתָרוּם יְמִינְךָ כְּלֵיל הִתְקַדֵּשׁ חַג פֶּסַח,
- וַאֲמַרְתֶּם זֶבַח פֶּסַח.
הערות
- מה פירוש "לפסוח"? הפירוש המקובל הוא "לדלג", ועל פי זה מפרשים: בשעה שעבר הקב"ה במצרים להעניש את המצרים, דילג על בתיהם של בני ישראל. לכן גם נקרא החג באנגלית: "pass-over", היינו, דילוג. אך מספר ישעיהו עולה אפשרות אחרת. כך מבטיח הנביא לבני ירושלים: "כְּצִפֳּרִים עָפוֹת - כֵּן יָגֵן ה' צְבָאוֹת עַל יְרוּשָׁלִָם, גָּנוֹן וְהִצִּיל, פָּסֹחַ וְהִמְלִיט" (ישעיהו לא ה). כציפור העפה ממרחק להגן על גוזליה, כן יבוא ה' לגונן על בני עמו. "לפסוח" כאן פירושו: לגונן, ולפני זה חג הפסח הוא חג ההגנה האלוהית והמחסה בצל ה'. (ע"פ הרב חיים נבון)
ראו גם
- אומץ גבורותיך הפלאת באתר הזמנה לפיוט.