ביאור:הגדה של פסח - הלל
מגיד - מה נשתנה - מעשה ברבי - ארבעה בנים - מתחילה - ויוציאנו - כמה מעלות - פסח מצה ומרור - בכל דור
רחצה - מוציא מצה - מרור - כורך - שולחן עורך - צפון - ברך (ברכת המזון) - הלל - הודו - נרצה
ויהי בחצי הלילה - ואמרתם זבח פסח - כי לו נאה - אחד מי יודע - כל ההגדה בדף אחד (להדפסה)
הלל
המשך ההלל את שני הפרקים הראשונים: "הללויה הללו עבדי ה'" וכן "בצאת ישראל ממצרים" אמרנו כבר לעיל בסוף "מגיד". כפי שהסברנו לעיל, החלוקה היא בין "הלל המצרי", בו מסופר על ניסי מצרים, לבין ההמשך המובא כאן בו מסופר על הגאולה העתידית. |
- א לֹא לָנוּ יְהוָה לֹא לָנוּ, כִּי אלא לְשִׁמְךָ תֵּן כָּבוֹד, עַל חַסְדְּךָ עַל אֲמִתֶּךָ וכולם יהללו אותך על טובך ועל מידת האמת שבך. ב לָמָּה יֹאמְרוּ הַגּוֹיִם "אַיֵּה נָא אֱלֹהֵיהֶם?" - ג וֵאלֹהֵינוּ בַשָּׁמָיִם, כֹּל אֲשֶׁר חָפֵץ עָשָׂה.
- ד עֲצַבֵּיהֶם הפסלים של הגוים עשויים כֶּסֶף וְזָהָב, מַעֲשֵׂה יְדֵי אָדָם. ה פֶּה לָהֶם וְלֹא יְדַבֵּרוּ, עֵינַיִם לָהֶם וְלֹא יִרְאוּ. ו אָזְנַיִם לָהֶם וְלֹא יִשְׁמָעוּ, אַף לָהֶם וְלֹא יְרִיחוּן. ז יְדֵיהֶם וְלֹא יְמִישׁוּן, רַגְלֵיהֶם וְלֹא יְהַלֵּכוּ, לֹא יֶהְגּוּ בִּגְרוֹנָם. ח כְּמוֹהֶם כמו הפסלים שאין להם כוחות כלל יִהְיוּ עֹשֵׂיהֶם, כֹּל וכן כל אֲשֶׁר בֹּטֵחַ בָּהֶם.
- יב יְהוָה זְכָרָנוּ יְבָרֵךְ זכר אותנו, ועקב כך יברך אותנו (והפירוט להלן, במקביל לקריאות בשלושת הפסוקים הקודמים):
- יְבָרֵךְ אֶת בֵּית יִשְׂרָאֵל,
- יְבָרֵךְ אֶת בֵּית אַהֲרֹן,
- יג יְבָרֵךְ יִרְאֵי יְהוָה, הַקְּטַנִּים עִם הַגְּדֹלִים.
- יד יֹסֵף יגדיל את מספרכם יְהוָה עֲלֵיכֶם, עֲלֵיכֶם וְעַל בְּנֵיכֶם. טו בְּרוּכִים אַתֶּם לַיהוָה מאת ה', עֹשֵׂה שָׁמַיִם וָאָרֶץ.
- טז הַשָּׁמַיִם, שָׁמַיִם השמים, הם השמים השייכים לַיהוָה, וְהָאָרֶץ נָתַן לִבְנֵי אָדָם. יז לֹא הַמֵּתִים יְהַלְלוּ יָהּ, וְלֹא כָּל יֹרְדֵי דוּמָה לשאול, למוות. יח וַאֲנַחְנוּ ולעומתם, אנחנו יכולים, ולכן נְבָרֵךְ יָהּ, מֵעַתָּה וְעַד עוֹלָם - הַלְלוּ יָהּ. (תהלים קטו)
- א אָהַבְתִּי חביב עלי לספר כִּי יִשְׁמַע כיצד שמע יְהוָה אֶת קוֹלִי תַּחֲנוּנָי כאשר התחננתי אליו.
- ב כִּי הִטָּה אָזְנוֹ לִי, וּבְיָמַי אֶקְרָא וכל ימי אקרא ואספר על כך.
- ג אֲפָפוּנִי הקיפו אותי חֶבְלֵי יסורים המביאים ל- מָוֶת, וּמְצָרֵי שְׁאוֹל מכאובים המביאים לשאול, למות מְצָאוּנִי, צָרָה וְיָגוֹן אֶמְצָא מצאתי, פגשתי.
- ד וּבְשֵׁם יְהוָה אֶקְרָא קראתי: "אָנָּה יְהוָה, מַלְּטָה נַפְשִׁי".
- ה חַנּוּן יְהֹוָה וְצַדִּיק נוהג בצדקה, ועוזר למי שצריך, וֵאלֹהֵינוּ מְרַחֵם.
- ו שֹׁמֵר פְּתָאיִם את מי שאינו יודע להשמר מצרות יְהֹוָה, דַּלּוֹתִי הייתי דל, עני וְלִי יְהוֹשִׁיעַ הושיע, שלח לי ישועה.
- ז שׁוּבִי נַפְשִׁי לִמְנוּחָיְכִי למנוחתך, את יכולה להיות רגועה, כִּי יְהוָה גָּמַל עָלָיְכִי היטיב לך.
- ח כִּי ה': אכן חִלַּצְתָּ נַפְשִׁי מִמָּוֶת, אֶת עֵינִי מִן דִּמְעָה, אֶת רַגְלִי מִדֶּחִי ממעידה.
- ט אֶתְהַלֵּךְ לִפְנֵי יְהוָה, בְּאַרְצוֹת הַחַיִּים בעולם החיים (שהרי הציל אותי ממוות).
- י הֶאֱמַנְתִּי כִּי אֲדַבֵּר כאשר התפללתי בעבר לה', אֲנִי עָנִיתִי שהייתי עני מְאֹד.
- יא אֲנִי אָמַרְתִּי בְחָפְזִי בחיפזון (כאשר הייתי שרוי במצוקה): "כָּל הָאָדָם כֹּזֵב קיומו שיקרי, חולף מהר ללא תועלת. (אך כעת לאחר שניצלתי יודע אני שיש לאדם קיום)".
- יב מָה אָשִׁיב לַיהוָה אוכל להחזיר לה' בתמורה ל-, כָּל תַּגְמוּלוֹהִי עָלָי הטובות שגמל לי.
- יג כּוֹס כוס עם יין שאני עומד לנסכו על המזבח (יחד עם קורבן תודה המוזכר בפסוק יז) יְשׁוּעוֹת שמטרתה לפרסם את הישועה שהיתה לי אֶשָּׂא, וּבְשֵׁם יְהוָה אֶקְרָא.
- יד נְדָרַי לַיהוָה אֲשַׁלֵּם, נֶגְדָה נָּא מול פני לְכָל עַמּוֹ.
- טו יָקָר כבד וקשה בְּעֵינֵי יְהוָה, הַמָּוְתָה המוות לַחֲסִידָיו.
- טז אָנָּה יְהוָה כִּי אֲנִי עַבְדֶּךָ, אֲנִי עַבְדְּךָ בֶּן אֲמָתֶךָ, פִּתַּחְתָּ לְמוֹסֵרָי היתרת את החבלים שהייתי קשור בהם.
- יז לְךָ אֶזְבַּח זֶבַח תּוֹדָה, וּבְשֵׁם יְהוָה אֶקְרָא.
- יח נְדָרַי לַיהוָה אֲשַׁלֵּם, נֶגְדָה נָּא לְכָל עַמּוֹ.
- יט בְּחַצְרוֹת בֵּית יְהוָה, בְּתוֹכֵכִי בתוכך, העיר יְרוּשָׁלָ͏ִם - הַלְלוּ יָהּ. (תהלים קטז)
- א הַלְלוּ אֶת יְהוָה כָּל גּוֹיִם העמים, שַׁבְּחוּהוּ כָּל הָאֻמִּים האומות.
- ב כִּי גָבַר עָלֵינוּ חַסְדּוֹ נגלה חסדו עלינו בגבורה, וֶאֱמֶת יְהוָה ובכך התברר שהבטחת ה' קיימת לְעוֹלָם - הַלְלוּ יָהּ. (תהלים קיז)
- א הוֹדוּ לַיהוָה כִּי שהרי הוא טוֹב, כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ כי לנצח קימת נאמנותו לישראל.
- ב יֹאמַר נָא יִשְׂרָאֵל עליכם ישראל לאמר דברי הודיה לה', כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ.
- ג יֹאמְרוּ נָא בֵית אַהֲרֹן, כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ.
- ד יֹאמְרוּ נָא יִרְאֵי יְהוָה, כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ.
ה מִן הַמֵּצַר המקום הצר שנקלעתי אליו קָרָאתִי יָּהּ לה', עָנָנִי ואכן ענה לי בַמֶּרְחָב והעמידני במקום רחב יָהּ. ו יְהוָה לִי - לֹא אִירָא, מַה יַּעֲשֶׂה לִי אָדָם? ז יְהוָה לִי בְּעֹזְרָי, וַאֲנִי אֶרְאֶה אזכה לראות בְשֹׂנְאָי את שונאי נופלים.
- י כָּל גּוֹיִם סְבָבוּנִי הקיפו אותי כדי להלחם בי, בְּשֵׁם יְהוָה כִּי אֲמִילַם אכן השמדתי אותם.
- יא סַבּוּנִי גַם סְבָבוּנִי, בְּשֵׁם יְהוָה כִּי אֲמִילַם.
- יב סַבּוּנִי כִדְבוֹרִים דֹּעֲכוּ כְּאֵשׁ קוֹצִים אך הם נשרפו מהר כמו קוצים באש, בְּשֵׁם יְהוָה כִּי אֲמִילַם.
יג דַּחֹה דְחִיתַנִי אתה האויב, דחפת אותי לִנְפֹּל, וַיהוָה עֲזָרָנִי. יד עָזִּי הוא הנותן לי עוז, כוח וְזִמְרָת ולו אני מזמר יָהּ, וַיְהִי לִי לִישׁוּעָה.
- טו קוֹל רִנָּה וִישׁוּעָה בְּאָהֳלֵי צַדִּיקִים נשמע באוהלי ישראל, לאחר ניצחונם בקרב, יְמִין יְהוָה עֹשָׂה חָיִל.
- טז יְמִין יְהוָה רוֹמֵמָה היא העליונה (ניצחה במילחמה), יְמִין יְהוָה עֹשָׂה חָיִל.
יז לֹא אָמוּת מתתי במילחמה כִּי אֶחְיֶה, וַאֲסַפֵּר מַעֲשֵׂי יָהּ כיצד ה' הושיע אותי. יח יַסֹּר יִסְּרַנִּי אמנם הביא עלי יסורים יָּהּ, וְלַמָּוֶת לֹא נְתָנָנִי. יט פִּתְחוּ לִי שַׁעֲרֵי צֶדֶק את שערי הניצחון, השער בו חוזרים המנצחים בקרב לעיר, אָבֹא בָם אוֹדֶה יָהּ. כ זֶה הַשַּׁעַר לַיהוָה שכביכול ה' עובר בו, צַדִּיקִים יָבֹאוּ בוֹ.
כא אוֹדְךָ כִּי עֲנִיתָנִי ענית לי, וַתְּהִי לִי לִישׁוּעָה. כב אֶבֶן מָאֲסוּ שבהתחלה לא רצו להשתמש בה הַבּוֹנִים, הָיְתָה לְרֹאשׁ פִּנָּה לאבן בה נפגשים שני קירות והריצפה, ויש לה חשיבות גדולה. (והנמשל: ישראל שבהתחלה זילזלו בהם העמים, לבסוף ניצחו. כג מֵאֵת יְהוָה הָיְתָה זֹּאת, הִיא נִפְלָאת מופלאה, ניסית בְּעֵינֵינוּ. כד זֶה הַיּוֹם עָשָׂה יְהוָה, נָגִילָה וְנִשְׂמְחָה בוֹ.
כה אָנָּא יְהוָה הוֹשִׁיעָה נָּא, אָנָּא יְהוָה הַצְלִיחָה תביא לנו הצלחה נָּא.
כו "בָּרוּךְ הַבָּא" בְּשֵׁם יְהוָה אנו אומרים לכם בשם ה', בֵּרַכְנוּכֶם אנו מברכים אתכם בברכה היוצאת ממקור הברכות, מִבֵּית יְהוָה. כז אֵל אין מי שראוי לו הכינוי "אל" אלא יְהוָה, וַיָּאֶר והוא האיר לָנוּ, אִסְרוּ חַג קישרו את בהמת הקורבן בַּעֲבֹתִים בחבלים עַד והביאוה אל מול קַרְנוֹת הַמִּזְבֵּחַ. כח אֵלִי אַתָּה וְאוֹדֶךָּ, אֱלֹהַי אֲרוֹמְמֶךָּ ואספר את גדולתך. כט הוֹדוּ לַיהוָה כִּי טוֹב, כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ. (תהלים קיח)
יְהַלְלוּךָ יְיָ אֱלֹהֵינוּ כָּל מַעֲשֶׂיךָ, וַחֲסִידֶיךָ צַדִּיקִים עוֹשֵׂי רְצוֹנֶךָ, וְכָל עַמְךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל
בְּרִנָה יוֹדוּ וִיבָרְכוּ, וִישַׁבְּחוּ וִיפָאֲרוּ, וִירוֹמְמוּ וְיַעֲרִיצוּ, וְיַקְדִּישׁוּ וְיַמְלִיכוּ אֶת שִׁמְךָ, מַלְכֵּנוּ.
כִּי לְךָ טוֹב לְהוֹדוֹת וּלְשִׁמְךָ נָאֱה לְזַמֵר, כִּי מֵעוֹלָם וְעַד עוֹלָם אַתָּה אֵל.