ביאור:ויהי בחצי הלילה
מגיד - מה נשתנה - מעשה ברבי - ארבעה בנים - מתחילה - ויוציאנו - כמה מעלות - פסח מצה ומרור - בכל דור
רחצה - מוציא מצה - מרור - כורך - שולחן עורך - צפון - ברך (ברכת המזון) - הלל - הודו - נרצה
ויהי בחצי הלילה - ואמרתם זבח פסח - כי לו נאה - אחד מי יודע - כל ההגדה בדף אחד (להדפסה)
פיוט זה נאמר בליל הסדר (בחוץ לארץ, רק בלילה הראשון של פסח):
אז רוב נסים הפזמון "אז רוב נסים" הוא חלק מפיוט ("קרובה") שחיבר יַנַיי, אחד מגדולי הפייטנים של א"י, שחי כנראה במאה הרביעית - חמישית. הפזמון שזור בחרוז אחד, "לילה", ומסודר על פי סדר הא"ב, ומנויים בו ניסים שנעשו לישראל או למען ישראל ביציאת מצרים ובדורות הבאים. כל בית מסתיים במילים "וַיְהִי בַּחֲצִי הַלַּיְלָה" הלקוחות משמות יב כט אשר שם מתחיל עצם הסיפור על היציאה ממצריים. |
וּבְכֵן כיוון שאנו מהללים לה', נאמר את שבחו כפי שבא לידי ביטוי בליל יציאת מצרים וַיְהִי בַּחֲצִי הַלַּיְלָה
- אָז רוֹב נִסִּים הִפְלֵאתָ עשית הרבה באופן מופלא בַּלַּיְלָה,
- בְּרֹאשׁ אַשְׁמוֹרֶת זֶה הַלַּיְלָה,
- גֵר צֶדֶק לאברהם נִצַּחְתּוֹ הנחלת ניצחון כְּנֶחֱלַק לוֹ לַיְלָה כשאברהם נלחם בארבעת המלכים נאמר "ויחלק עליהם לילה... ויכם" (בראשית יד טו),
- וַיְהִי בַּחֲצִי הַלַּיְלָה.
- דַּנְתָּ מֶלֶךְ גְּרָר את אבימלך ("ויבא אלוהים אל אבימלך בחלום הלילה" - בראשית כ ג) בַּחֲלוֹם הַלַּיְלָה,
- הִפְחַדְתָּ אֲרַמִי "ויבא אלוהים אל לבן הארמי בחלום הלילה" (בראשית לא כד) בְּאֶמֶשׁ בחשכת לַיְלָה ,
- וַיָּשַׂר יִשְׂרָאֵל "ויקם בלילה... ויוותר יעקב לבדו ויאבק איש עימו... כי שרית עם אלוהים ועם אנשים ותוכל" (בראשית לב כג-ל) לְמַלְאָךְ וַיוּכַל לוֹ לַיְלָה,
- וַיְהִי בַּחֲצִי הַלַּיְלָה.
- זֶרַע בְּכוֹרֵי פַתְרוֹס פרעה (כינוי למצרים על פי יחזקאל ל יד) מָחַצְתָּ בַּחֲצִי הַלַּיְלָה,
- חֵילָם "פרעה וחילו רמה בים", "ויט משה את ידו על הים, וישב הים לפנות בוקר לאיתנו" (שמות יד כז) לֹא מָצְאוּ בְּקוּמָם בַּלַּיְלָה,
- טִיסַת התקפת נְגִיד חֲרשֶׁת מושל "חרושת הגוים", סיסרא סִלִיתָ שברת בְּכוֹכְבֵי לַיְלָה "הכוכבים ממסילותם נלחמו עם סיסרא" (שופטים ה כ),
- וַיְהִי בַּחֲצִי הַלַּיְלָה.
- יָעַץ מְחָרֵף סנחריב (ששלח לחזקיה דברי חירוף על ה', מלכים ב יט כב) לְנוֹפֵף אִוּוּי לנופף את ידו בזילזול ולהביע את רצונו לכבוש את ירושלים (על פי "יְנֹפֵף יָדוֹ הַר בַּת צִיּוֹן גִּבְעַת יְרוּשָׁלִָם" - ישעיהו י לב), הוֹבַשְׁתָּ פְגָרָיו בַּלַּיְלָה "וישכימו בבוקר והנה הם כולם פגרים מתים" - מלכים ב יט כב,
- כָּרַע התכופף בֵּל פסל האליל המכונה "בל" (בחלום נבוכדנצר - דניאל ב א) וּמַצָבוֹ ובסיסו בְּאִישׁוֹן לַיְלָה,
- לְאִישׁ חֲמוּדוֹת דניאל נִגְלָה רָז חֲזוֹת החלום של נבוכדנצר לַיְלָה,
- וַיְהִי בַּחֲצִי הַלַּיְלָה.
- מִשְׁתַּכֵּר בלשאצר, נכדו של נבוכדנצר ששתה יין בכלי בית המקדש (דניאל ה ב) בִּכְלֵי קֹדֶשׁ נֶהֱרַג דניאל ה ל בּוֹ בַּלַּיְלָה,
- נוֹשַׁע דניאל אשר ניצל מִבּוֹר אֲרָיוֹת פּוֹתֵר בִּעֲתוּתֵי חלומות מפחידים לַיְלָה,
- שִׂנְאָה נָטַר שמר אֲגָגִי המן האגגי וְכָתַב סְפָרִים בַּלַּיְלָה,
- וַיְהִי בַּחֲצִי הַלַּיְלָה.
- עוֹרַרְתָּ נִצְחֲךָ גבורתך עָלָיו בְּנֶדֶד שְׁנַת כאשר נדדה שנתו של אחשורוש לַיְלָה,
- פּוּרָה תִדְרוֹךְ תדרוך על האויבים כמו בגת ענבים (ע"פ ישעיהו סג ג) לשׁוֹמֵר מַה מִּלַיְלָה לשֵּׂעִיר שנאמר עליהם שהם מחכים לראות מתי יגמרו צרותיהם כמו שומר שמחכה לסוף הלילה בו מסתיימת משמרתו (על פי ישעיהו כא יא - "אֵלַי קֹרֵא מִשֵּׂעִיר: שֹׁמֵר, מַה מִלַּיְלָה?"),
- צָרַח כַּשׁוֹמֵר ה' קרא בקול כמו השומר העומד במקום גבוה ועונה לאנשים שקוראים לו וְשָׂח ואמר (את המשך הפסוק מישעיהו כא יא) "אָתָא בא בֹּקֶר וְגַם לַיְלָה ולאחריו לילה, ולאחר שיגמרו הצרות תבוא הגאולה",
- וַיְהִי בַּחֲצִי הַלַּיְלָה.
|
|
'קרב יום', לחן של חסידים, בביצוע אביתר בנאי ולהקת "הלב והמעיין" |
- קָרֵב יוֹם אֲשֶׁר הוּא לֹא יוֹם וְלֹֹא לַיְלָה על פי זכריה יד ז שם מסופר על אחרית הימים: "וְהָיָה יוֹם אֶחָד הוּא יִוָּדַע לַה' לֹא יוֹם וְלֹא לָיְלָה",
- רָם הוֹדַע ה', בבקשה הודיע, פרסם כִּי לְךָ הַיוֹם אַף לְךָ הַלַּיְלָה תהלים עד טז - "לְךָ יוֹם אַף לְךָ לָיְלָה, אַתָּה הֲכִינוֹתָ מָאוֹר וָשָׁמֶשׁ",
- שׁוֹמְרִים הַפְקֵד לְעִירְךָ כָּל הַיוֹם וְכָל הַלַּיְלָה,
- תָּאִיר כְּאוֹר יוֹם חֶשְׁכַּת לַיְלָה "וְהָיָה לְעֵת עֶרֶב יִהְיֶה אוֹר" (זכריה יד ז),
- וַיְהִי בַּחֲצִי הַלַּיְלָה.
הערות
- "יוֹם אֲשֶׁר הוּא לֹא יוֹם וְלֹֹא לַיְלָה" נרמז גם בפרשת יציאת מצרים עצמה; ראו "יום ולילה ביציאת מצרים".
- "רָם הוֹדַע כִּי לְךָ הַיוֹם אַף לְךָ הַלַּיְלָה"" - אנו מבקשים מה' שיודיע ויגלה שלא רק היום הוא שלו, כלומר הגאולה השלמה, אלא גם הלילה, גם הגלות המרה שייכת לסדר ההנהגה האלוקית, ויש לה תפקיד של הכנה. (מתוך אגדת הרב אבינר)
ראו גם
- הפיוט קרב יום באתר הפיוט והתפילה.