ביאור:דניאל ו א

דניאל ו א: "וְדָרְיָוֶשׁ מדיא[מָדָאָה] קַבֵּל מַלְכוּתָא כְּבַר שְׁנִין שִׁתִּין וְתַרְתֵּין."

תרגום ויקיטקסט: דניאל בתרגום עברי ש. ל. גורדון (של"ג) - וְדָרְיָוֶשׁ הַמָּדִי קִבֵּל אֶת הַמַּלְכוּת כְּבֶן שָׁנִים שִׁשִּׁים וּשְׁתַּיִם.

בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:דניאל ו א.

מי היה דריוש המדי?

דריוש המדי נזכר בפרקנו כמלך שקיבל את המלכות על בבל מיד לאחר כיבוש בבל ע"י מדי ופרס (המתואר בסוף פרק ה). בהמשך הפרק מסופר, ששריו של דריוש רצו לפגוע בדניאל ולמנוע ממנו להתפלל, אך מזימתם נכשלה ודריוש חלק לו כבוד. לאחר מכן נאמר שדניאל הצליח במלכותו וגם במלכות כורש הפרסי, (דניאל ו כט): "וְדָנִיֵּאל דְּנָה הַצְלַח בְּמַלְכוּת דָּרְיָוֶשׁ וּבְמַלְכוּת כּוֹרֶשׁ פרסיא[פָּרְסָאָה]". הוא נזכר גם בהמשך ספר דניאל כמי שהמלך על בבל, (דניאל ט א): "בִּשְׁנַת אַחַת לְדָרְיָוֶשׁ בֶּן אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ מִזֶּרַע מָדָי אֲשֶׁר הָמְלַךְ עַל מַלְכוּת כַּשְׂדִּים", ונזכר גם ב (דניאל יא א): "וַאֲנִי בִּשְׁנַת אַחַת לְדָרְיָוֶשׁ הַמָּדִי עָמְדִי לְמַחֲזִיק וּלְמָעוֹז לוֹ".

דריוש מלך פרס נזכר בספר עזרא כמלך ששלט אחרי כורש, (עזרא ד ה): "וְסֹכְרִים עֲלֵיהֶם יוֹעֲצִים לְהָפֵר עֲצָתָם כָּל יְמֵי כּוֹרֶשׁ מֶלֶךְ פָּרַס, וְעַד מַלְכוּת דָּרְיָוֶשׁ מֶלֶךְ פָּרַס". בהמשך הפרק מסופר, שבימי דריוש הצליחו שבי יהודה לחדש את בניית המקדש. הדבר מתואר גם בספרי חגי וזכריה.

נראה שמדובר בשני מלכים שונים: דריוש המדי שלט לפני כורש או במקביל אליו, ודריוש מלך פרס שלט אחרי כורש. וכן כתבו המפרשים (למשל אבן עזרא) .

בתולדות פרס נזכרו שלושה מלכים בשם דריוש (Darayavaus):

דריווש הראשון בן ושתספא - היה אחשדרפן פרסי תחת המלך כנבוזי בן כורש. לאחר מות כנבוזי (שמלך כ-8 שנים), תפס את השלטון ושלט בממלכה כ-36 שנה.
דריווש השני בן ארתחשסתא בן חשיארש בן דריווש הראשון. שלט כ-20 שנה.
דריווש השלישי - עלה לשלטון אחרי ארתחשסתא הרביעי (בן ארתחשסתא השלישי, בן ארתחשסתא השני, בן דריווש השני). בזמנו נכבשה פרס ע"י אלכסנדר מוקדון.

מבחינת סדר הזמנים, דריוש מלך פרס שנזכר בעזרא חגי וזכריה הוא כנראה דריוש הראשון , שכן הוא מלך כמה עשרות שנים אחרי כורש.

אבל דריוש המדי לא נזכר בתולדות פרס שהגיעו לידנו. והמפרשים פירשו שהוא היה מקורב לכורש (אולי חותנו), וכורש מינה אותו למלך על בבל: "כי דריוש זה הזקן היה חותן כורש, ושניהם תפשו בבל, כי כורש היה מלך פרס וזה דריוש היה מלך מדי, וכתוב: הנני מעיר עליהם את מדי. והנה, כורש הניח חותנו על מלכות כשדים, כי כורש המליכו; כי כורש אמר " כל ממלכות הארץ נתן אלהים בידי ", והנה בזמן אחד מלכו. על כן, בנפול כשדים עלו ישראל מבבל עם זרובבל, כאשר צוה כורש שהוא מלך הגדול" (אבן עזרא) .

כורש מלך פרס כבש את העיר והוא עתה מלך פרס ובבל יחד (מלבד כיבושיו הקודמים עילם ולוד ויוון ועד הודו). הוא חָפַץ בחלוקת העול, ולכן מינה מלך על בבל, כמו 'מושל מקומי'. שמו דריוש והוא מדִי. עתה דריוש המדי הוא מלך בבל, וכורש הוא מלך מלכים (משתמש:אלקים ראיאל). וזה מסביר את הביטוי "קַבֵּל מַלְכוּתָא", וכן "הָמְלַךְ עַל מַלְכוּת כַּשְׂדִּים": הוא לא תפס את השלטון בעצמו, אלא הומלך ע"י כורש. והמשכילים חוקרי דברי הימים לא מצאו זאת, ורק מן הכתוב ידענו, אך ידוע להם אשר עשה זאת כורש מאוחר יותר עם בנו כנבוזי הראשון, ונתנו למלך בבל (אולי כי דריוש המדי מת). ואותו מכירים רק כי אחרי כן היה למלך פרס.

דריוש עלה לשלטון בבבל בגיל מבוגר יחסית, ובספר דניאל נזכרה רק "שְׁנַת אַחַת לְדָרְיָוֶשׁ", וחז"ל פירשו שהוא אכן מלך רק שנה אחת ונפטר, ואולי משום-כך לא נשאר זכרונו בדברי ימי פרס.

מדוע נזכר גילו כשקיבל את המלוכה?

דריוש המדי הוא המלך הנכרי היחיד שהתנ"ך מציין את גילו. וחז"ל פירשו שיש לגיל זה משמעות רוחנית: אם מחשבים את השנים אחורה, מגיעים למסקנה שאותו דריוש נולד בדיוק בשנה שבה החריב נבוכדנצר מלך בבל את המקדש. "למה מנה שנותיו? לומר לך: ביום שנכנס נבוכדנצר להיכל, בימי יהויכין, נולד שטנו דריוש. מגלות יכניה ועד כאן ס"ב שנה. ואמר מר: גלו בימי יהויכין בשבע לכיבוש יהויקים, שהוא שמנה לנבוכדנצר; נשתיירו לנבוכדנצר ל"ז, שהרי מ"ה מלך, ושלשה ועשרים דאויל מרודך, כמו שאמרו רז"ל במסכת מגילה, ב' שעבדו לבלשצר, הרי ס"ב" ( רש"י )

לעיון נוסף ראו ביאור:מלכי פרס בתנ"ך .

הקטגוריות נמצאות ב: ביאור:דריוש המדי

קיצור דרך: tnk1/kma/qjrim1/driws_mdy