ביאור:דניאל ו כא

דניאל ו כא: "וּכְמִקְרְבֵהּ לְגֻבָּא, לְדָנִיֵּאל בְּקָל עֲצִיב זְעִק, עָנֵה מַלְכָּא וְאָמַר לְדָנִיֵּאל: דָּנִיֵּאל עֲבֵד אֱלָהָא חַיָּא, אֱלָהָךְ דִּי אנתה (אַנְתְּ) פָּלַח לֵהּ בִּתְדִירָא, הַיְכִל לְשֵׁיזָבוּתָךְ מִן אַרְיָוָתָא."

תרגום ויקיטקסט: דניאל בתרגום עברי ש. ל. גורדון (של"ג) - ) וּבְקָרְבוֹ לַגֹּב אֶל דָּנִיֵּאל, בְּקוֹל עָצוּב זָעַק; עוֹנֶה הַמֶּלֶךְ וְאוֹמֵר לְדָנִיֵּאל: דָּנִיֵּאל עֶבֶד אֵל חַי, אֱלֹהֶיךָ אֲשֶׁר אַתָּה עוֹבֵד אוֹתוֹ תָּמִיד, הֲיָכוֹל לְהַצִּילְךָ מִן הָאֲרָיוֹת?


בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:דניאל ו כא.


הֲיָכוֹל לְהַצִּילְךָ מִן הָאֲרָיוֹת?עריכה

וּבְקָרְבוֹ לַגֹּב אֶל דָּנִיֵּאל, בְּקוֹל עָצוּב זָעַקעריכה

קבוצת נכבדי השליט הצליחו ללחוץ על השליט שיוציא חוק האוסר לבקש מאלוה או איש במשך שלושים יום. השליט חשב שהוא מראה את כוחו ופרסם את החוק, ומיד התבררה לו טעותו כאשר הנוכלים האלה האשימו את דניאל, ווזיר השליט, ובקשו לזרוק אותו לגוב אריות כנדרש בחוק. השליט, בחוסר ברירה, עשה זאת, וכל הלילה הוא חיכה למהר לגוב האריות לוודא האם אלוהי דניאל הציל אותו או לא.

כבר ממרחק מפתח גוב האריות, שנחסם באבן גדולה, השליט קרא בקול עצוב וכואב.
כך השליט הודיע לדניאל, שאם הוא יכול להחזיק מעמד עוד זמן קצר, אז עזרה באה.

גם האנשים שבאו עם השליט הבינו שהשליט רוצה להגן על דניאל, ואם ובמידה והיו ביניהם רוצחים שכירים ששרתו את הנוכלים והתכוננו לרצחו את דניאל במידה והוא שרד, אז שהם יזהרו, כי הם יצטרכו לרצוח גם אותו ואת אנשיו.

דָּנִיֵּאל עֶבֶד אֵל חַיעריכה

השליט לא עבד לאלוהי ישראל, ולא ידוע כמה הוא ידע אודותיו וגדולתו.
אולם ידוע שהפרסים הרשו לכל עם לעבוד את אלוהיו, והם כיבדו את כל האלים של העמים. לכן כורש הרשה ליהודים להקים את חומות ירושלים ולבנות את בית המקדש.

"אֵל חַי" זה כינוי כבוד לאל שמסוגל לעשות דברים, להבדיל מאלים שעשויים מאבן ועץ ואינם יכולים אפילו לעזור לעצמם, כפי שקרה לאל דגון באשדוד, שאלוהים חתך לו את הראש והידים וכפה עליו להשתחוות לארון הקודש (שמואל א ה ד). כך גם כל אחד מאלי מצרים קיבל מכה אחת מעשרת המכות - אלת היאור קיבלה דם, אלת הלידה בדמות צפרדע ברחה מהיאור, אל החתול קיבל כינים, וכך הלאה.

אֱלֹהֶיךָ אֲשֶׁר אַתָּה עוֹבֵד אוֹתוֹ תָּמִידעריכה

השליט מודע שדניאל עבד את אלוהיו "בִּתְדִירָא" (תדיר, כל יום שלוש פעמים). החוק אסר לבקש מאלוה או אדם, והשליט מגדיר את מעשיו של דניאל "עבד" ולא "בקש" דבר. לכן למעשה דניאל לא עבר על החוק.

כמובן שאנו מאמינים בניסים, ושאלוהים יכול לעשות נס קטן כזה שהאריות ישבו בשקט ולא יתקיפו את דניאל במשך הלילה.
אולם לספקנים יש דעה שדניאל, בתוקף מעמדו הרם בארמון, בקלות היה יכול לארגן לו: אוכל לאריות, אש ועצים, סולם, שומר ראש, אוכל מסומם, וכד', וכך הוא ניצל ממוות.
המלך בהודעתו הורה:

  • לדניאל לסלק את כל אמצעי העזר שלו לפני שהשליט מגיע ומוציא אותו מהגוב.
  • לדניאל שהוא מאמין שהוא ניצל בזכות אלוהים, וחובתו לאשר זאת.
  • לאנשיו שמי שיגיד שדינאל שרד בזכות עזרה יעונש קשות, כי הוא מאשים את השליט בשקר.
  • לעצמו שהוא מקבל שאלוהי דניאל יכול לעשות נס כזה, ולכן מגיעה לו ברכה מאלוהי ישראל.

הֲיָכוֹל לְהַצִּילְךָ מִן הָאֲרָיוֹת?עריכה

השאלה כוללת שתי שאלות:

  • האם אלוהים יכול?
  • האם היית ראוי שאלוהים יציל אותך?

והתשובה לשתי השאלות כאחת תתברר כאשר דניאל יצא חי.