ביאור:דניאל ו ד

דניאל ו ד: "אֱדַיִן, דָּנִיֵּאל דְּנָה הֲוָא מִתְנַצַּח, עַל סָרְכַיָּא וַאֲחַשְׁדַּרְפְּנַיָּא: כָּל קֳבֵל דִּי רוּחַ יַתִּירָא בֵּהּ, וּמַלְכָּא עֲשִׁית לַהֲקָמוּתֵהּ עַל כָּל מַלְכוּתָא."

תרגום ויקיטקסט: דניאל בתרגום עברי ש. ל. גורדון (של"ג) - אֲזַי דָּנִיֵּאל זֶה הָיָה גּוֹבֵר עַל הַוְּזִירִים וְהָאֲחַשְׁדַּרְפְּנִים, כָּל-עֻמַּת שֶׁרוּחַ יְתֵרָה בּוֹ, וְהַמֶּלֶךְ חָשַׁב לַהֲקִימוֹ עַל כָּל הַמַּלְכוּת.


בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:דניאל ו ד.


אֲזַי דָּנִיֵּאל זֶה הָיָה גּוֹבֵר עַל הַוְּזִירִים וְהָאֲחַשְׁדַּרְפְּנִיםעריכה

גּוֹבֵר עַל הַוְּזִירִים וְהָאֲחַשְׁדַּרְפְּנִיםעריכה

דניאל מונה לאחד משלושת השרים הראשיים שניהלו את 120 האחשדרפנים, נציגי המדינות, שיעצו למושל.
למושל היה חשוב ביותר שהוא "לֹא יִהְיֶה נִזָּק" (ביאור:דניאל ו ג).

נראה שנציגי המדינות היועצים היו מושחתים, כמקובל בכל מדינות העולם בכל התקופות, וחלק מהעצות שהם הביאו למושל נועדו להביא רווח אישי לעצמם וקרוביהם. ייתכן שהם עזרו אחד לשני כדי שכולם יהנו מהשחיתות, וכך נוצר רוב שרצה לעשוק את העם ואת המושל. יתרו הסביר למשה "וְאַתָּה תֶחֱזֶה מִכָּל הָעָם אַנְשֵׁי חַיִל יִרְאֵי אֱלֹהִים, אַנְשֵׁי אֱמֶת שֹׂנְאֵי בָצַע" (ביאור:שמות יח כא), וכנראה שדריווש המדי נכשל ומינה אנשים מושחתים. ייתכן שהם היו אותם אנשים שיעצו לבלשאצר מלך בבל לפניו, כפי שדניאל זכה להמשיך בתפקידו אצל בלשאצר.

למרות שליועצים היה רוב, ואפילו שני השרים הבכירים הביאו עצות מסוימות, דניאל הסביר את הפגמים בעצות, ויעץ למלך דבר שונה. לפי התאור "גּוֹבֵר" נראה שהמושל קיבל את דעתו של דניאל והעדיף אותו על פני כל שאר היועצים ביחד.

אין ספק שהיועצים פחדו מדניאל, שנאו אותו, וכעסו עליו שהוא מונע מהם להנות משוחד ושלמונים. היועצים האמינו שההוראה "לֹא תַחְסֹם שׁוֹר בְּדִישׁוֹ" (ביאור:דברים כה ד), הצדיקה את זכותם להנות ממעמדם הנכבד.

לא ברור למה לדניאל היה כל כך חשוב לעזור למושל, ולהביא שנאה על עצמו וגם על עמו. כך גם היה מעמדו של יוסף במצרים, אדם זר נאמן למלך, שהפך את כל אנשי מצרים לאריסים לפרעה (ביאור:בראשית מז כ). בתולדות עם ישראל היו מקרים רבים בהם יהודי הפך ליועץ בכיר לשליט, והסיפור הזה חזר ונשנה, ואפילו אם השנאה לא הפילה את היועץ הבכיר, האנטישמיות התגברה.

כָּל-עֻמַּת שֶׁרוּחַ יְתֵרָה בּוֹעריכה

העורך מסביר לנו שדניאל לא הפר את כל עצות היועצים, אלא רק כאשר "רוּחַ יְתֵרָה בּוֹ". ייתכן שהוא נתן ליועצים לעשוק בכמות קטנה, אבל בעניינים חשובים וגדולים הוא מנע מהם.

וְהַמֶּלֶךְ חָשַׁב לַהֲקִימוֹ עַל כָּל הַמַּלְכוּתעריכה

המלך הבין שדניאל מציל אותו מעצות רעות. כך גם פרעה חיפש "הֲנִמְצָא כָזֶה אִישׁ [נבון], אֲשֶׁר רוּחַ אֱלֹהִים בּוֹ" (ביאור:בראשית מא לח), ופקד "אַתָּה תִּהְיֶה עַל בֵּיתִי, וְעַל פִּיךָ יִשַּׁק כָּל עַמִּי, רַק הַכִּסֵּא אֶגְדַּל מִמֶּךָּ" (ביאור:בראשית מא מ).

ניתן להבין שהמלך חשב למנות את דניאל למשנה למלך, אולם לא נאמר שהוא חשב לפטר את כל שאר היועצים. המלך היה יכול להורות לדניאל למנות אנשים הגונים כיועצים, אבל נראה שהוא לא היה מסוגל או חשש לעשות זאת. ואפילו דניאל לא הציע לו לעשות זאת.

היחס האוהב של השליט לדניאל היה ברור לכולם, ויתכן שאנשים ריכלו שהשליט חושב למנות את דניאל למשנה לו, מעל שלושת הווזירים ומאה ועשרים האחשדרפנים.
המצב הזה גרם ללחץ לנכבדים, ומרוב פחד ודאגה שדניאל יחסוף את מעשי השחיתות שלהם, הם החליטו שהם חייבים לעשות משהו כדי לסלק את דניאל.
ניתן לראות דבר דומה בסיפור יוסף ואחיו, שרצו להרוג אותו לאחר הכבוד שאביו העניק לו עם כותונת הפסים, וחלומותיו (ביאור:בראשית לז כ).