ביאור:דניאל ו יג

דניאל ו יג: "בֵּאדַיִן קְרִבוּ וְאָמְרִין קֳדָם מַלְכָּא, עַל אֱסָר מַלְכָּא: הֲלָא אֱסָר רְשַׁמְתָּ דִּי כָל אֱנָשׁ דִּי יִבְעֵא מִן כָּל אֱלָהּ וֶאֱנָשׁ, עַד יוֹמִין תְּלָתִין לָהֵן מִנָּךְ מַלְכָּא יִתְרְמֵא לְגוֹב אַרְיָוָתָא; עָנֵה מַלְכָּא וְאָמַר: יַצִּיבָא מִלְּתָא כְּדָת מָדַי וּפָרַס דִּי לָא תֶעְדֵּא."

תרגום ויקיטקסט: דניאל בתרגום עברי ש. ל. גורדון (של"ג) - אֲזַי קָרְבוּ וְאוֹמְרִים לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ עַל אִסַּר הַמֶּלֶךְ: הֲלֹא אִסָּר רָשַׁמְתָּ, אֲשֶׁר כָּל אִישׁ שֶׁיְּבַקֵּשׁ מִכָּל אֱלוֹהַּ וְאָדָם עַד יָמִים שְׁלשִׁים, חוּץ מִמְּךָ הַמֶּלֶךְ, יָשְׁלָךְ לְגֹב הָאֲרָיוֹת; עוֹנֶה הַמֶּלֶךְ וְאוֹמֵר: נָכוֹן הַדָּבָר כְּדָת מָדַי וּפָרַס אֲשֶׁר לֹא תַעֲבֹר.


בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:דניאל ו יג.


הֲלֹא אִסָּר רָשַׁמְתָּעריכה

אֲזַי קָרְבוּ וְאוֹמְרִים לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ עַל אִסַּר הַמֶּלֶךְעריכה

לאחר שהתככנים הצליחו לגרום לשליט להוציא צו שאוסר לאדם לבקש לפני אלוהים או אדם במשך שלושים יום, הם מצאו שדניאל מתפלל ומשבח את אלוהים בחדרו. למרות שדניאל שיבח את אלוהים ולא ביקש דבר, הנוכלים לא הלכו לברר מה הוא עושה, והחליטו שזה 'בקשה', ולכן דניאל עבר על האיסור.

הנוכלים באים לפני השליט, ובלי לספר לו שדניאל עבר על האיסור, הם רוצים לוודא האם השליט מכבד את הציווי שלו, כדת פרס ומדי שצו השליט אין להפיר.

אִישׁ שֶׁיְּבַקֵּשׁ מִכָּל אֱלוֹהַּ וְאָדָם עַד יָמִים שְׁלשִׁים, חוּץ מִמְּךָ הַמֶּלֶךְ, יָשְׁלָךְ לְגֹב הָאֲרָיוֹתעריכה

הנוכלים חוזרים על צו השליט שקבע: "שֶׁכָּל אֲשֶׁר יְבַקֵּשׁ בַּקָּשָׁה מִכָּל אֱלוֹהַּ וְאָדָם עַד יָמִים שְׁלשִׁים חוּץ מִמְּךָ הַמֶּלֶךְ, יָשְלַךְ לְגֹב הָאֲרָיוֹת" (ביאור:דניאל ו ח).

דוגמא לטריק כזה אנו מוצאים במשל 'כבשת הרש' שנתן הנביא הציג לדוד המלך, כדי שהמלך יקבע פסק דין לפני שהוא יודע שזה רק משל, והנאשם הוא הוא עצמו.

יַצִּיבָא מִלְּתָאעריכה

המלך מאשר ללא היסוס וחקירה מדוע הם מזכירים לו את הצו, ואומר: "נָכוֹן הַדָּבָר כְּדָת מָדַי וּפָרַס אֲשֶׁר לֹא תַעֲבֹר".

גזרה או חוק שהוא 'שרירותי וגחמני', חסר מטרה מועילה, שאינו לטובת רוב הציבור, ואין הציבור יכול לעמוד בו, מתבטל כאילו לא נוצר. כמובן שליט מוחלט יכול לכפות חוקים כאלה על עמו, אולם הוא גם יכול לבטל את החוק כרצונו לאחר מחשבה שניה. אולם כיוון שדריווש המדי היה רק הנציג של כורש מלך פרס ומדי בבבל, הוא לא העיז לפגוע בכבוד החוק הממלכתי של מלך פרס ומדי שאין לזלזל בחוק רשמי.

כָּל אִישׁעריכה

הנוכלים הדיגשו שמדובר ב"כָּל אִישׁ" מלבד השליט. הם חששו שהשליט יטען שדניאל הוא חלק ממנו עצמו, והוא נתן אישור מיוחד לווזיר האהוב עליו לבקש לכבודו מאלוהיו. השליט לא הבין שהנוכלים רוצים לפגוע בו אישית, בזה שהם יפגעו ביועץ שלו, וכך תהיה להם יד חופשית לעשות מעשי שחיתות בממשל.

כך המלכודת לדניאל הוקמה. החוק קיים ושריר, וכל שנשאר זה להביא את הנאשם ולהציג את העובדות שהוא עבר על הצו.
כאשר השליט הבין שמדובר בדניאל ואלוהי השמים שלו, הוא נסוג והסכים לנסיון בתקוה שאלוהים באמת בעל עוצמה, ואלוהים ישמור על דניאל (ביאור:דניאל ו יז), דבר שהשליט אינו יכול לעשות.