פתיחת התפריט הראשי

ביאור:שמות יח כא

הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, ולא מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.

שמות יח כא: "וְאַתָּה תֶחֱזֶה מִכָּל הָעָם אַנְשֵׁי חַיִל, יִרְאֵי אֱלֹהִים, אַנְשֵׁי אֱמֶת, שֹׂנְאֵי בָצַע; וְשַׂמְתָּ עֲלֵהֶם שָׂרֵי אֲלָפִים, שָׂרֵי מֵאוֹת, שָׂרֵי חֲמִשִּׁים, וְשָׂרֵי עֲשָׂרֹת."



בחירות - שלב בעריכה

ארבע תכונות חיוניות לכל מנהיג, בין ברמה המקומית ובין ברמה הארצית, נזכרו בעצתו של יתרו חותן משה:

אַנְשֵׁי חַיִל, יִרְאֵי אֱלֹהִים, אַנְשֵׁי אֱמֶת, שֹׂנְאֵי בָצַע

עצה שמשה קיבל במלואה:

(שמות יח כד): "וַיִּשְׁמַע מֹשֶׁה לְקוֹל חֹתְנוֹ, וַיַּעַשׂ כֹּל אֲשֶׁר אָמָר".

במילה ואתה רומז יתרו למשה שיבחר את המנהיגים בעצמו, ובמילה תחזה רומז יתרו למשה שישתמש בחזון הנבואה: " "ואתה תחזה - ברוח הקודש שעליך" " (רש"י, וכן מלבי"ם) . ואכן, כדי לבחור אנשים שהם "אנשי חיל, יראי אלהים, אנשי אמת, שונאי בצע" דרושה רוח-נבואה, או לפחות יכולת לקרוא מחשבות (ראו שופטים או נביאים - מה קודם? ).

אולם, גם בימינו, כשאין נביאים היודעים לקרוא מחשבות, ניתן להסיק מסקנות מעשיות מעצות אלו.

א. אנשי חילעריכה

למילה חיל ישנם כמה פירושים , ולפי זה, גם למושג אנשי חיל:

1. חיל הוא צבא-מלחמה , ו אנשי חיל הם אנשים הראויים לשרת בצבא - חזקים וגיבורים, שאינם פוחדים להילחם על הערכים החשובים להם, גם אם הדבר כרוך בסיכון אישי, למשל:

  • חייל קרבי מיחידה מובחרת;
  • עיתונאי שמפרסם כתבת תחקיר נגד בעלי הון או פוליטיקאים, ואינו נרתע מהאיומים שלהם;
  • חבר-כנסת שמעביר הצעת חוק הפוגעת בבעלי הון או אנשי תקשורת, ואינו נרתע מהעובדה שהם עלולים לפעול נגדו במערכת הבחירות הבאה.

ראו גם: עצמאות הרשות השופטת / אביעד הכהן, שערי משפט 217, פרשת דברים ה'תשס"ה

כפי שנאמר בספר משלי (משלי טז לב): "טוֹב אֶרֶךְ אַפַּיִם מִגִּבּוֹר, וּמֹשֵׁל בְּרוּחוֹ מִלֹּכֵד עִיר", הגבורה האמיתית היא היכולת להתגבר על היצרים והדחפים ( פירוט ), כדברי חז"ל " "איזהו גיבור - הכובש את יצרו" " (אבות ד) . אם כך, אנשי חיל הם אנשים היודעים להתגבר על יצרם: " "אנשי חיל - אלו שהן גיבורים במצוות, ומדקדקים על עצמן, וכובשין את יצרן" " (רמב"ם, הלכות סנהדרין ב ח) . כאמור, כדי לדעת מיהו איש חיל אמיתי דרושה רוח הקודש, אולם ניתן להשתמש בעצה זו על-דרך השלילה - אדם שנוהג לאבד את השליטה על עצמו ולפעול לפי דחפים כנראה אינו איש חיל ולא ראוי להיות מנהיג, למשל:

  • פוליטיקאי שהורשע בעבירת מין;
  • פוליטיקאי שנוהג להתעצבן ולצעוק על עיתונאים המראיינים אותו. אמנם, יש עיתונאים שמתנהגים בצורה מאד מעצבנת, וייתכן שחלק מהם אף משתדלים בכוונה להרגיז את הפוליטיקאים שהם לא אוהבים, אולם זה בדיוק מבחנו של איש חיל, שיידע להתמודד עם עיתונאים קשים ועויינים מבלי לאבד את השליטה על רוחו.

2. חיל הוא גם קהל גדול, ולפי זה, אנשי חיל הם " "אנשים ראויים להנהיג עם גדול, כי כל קבוץ ואוסף יקרא חיל" " (רמב"ן) . אם כך, כדי לבדוק אם המועמדים הם אנשי חיל יש לבדוק את ניסיונם בניהול, למשל:

  • ניהול של יחידה צבאית גדולה;
  • ניהול של עסק פרטי גדול ומצליח;
  • וגם... ניהול של עדר כבשים; שהרי רוב המנהיגים הגדולים של עם ישראל התחילו את דרכם כרועי צאן (ראו דרוש רועה ).

3. חיל הוא גם רכוש רב, ולפי זה יש שפירשו: " "אנשי חיל - עשירים, שאין צריכין להחניף ולהכיר פנים" " (רש"י) ;

  • אך לא הבנתי, לפי זה, מדוע יש צורך ברוח הקודש, והרי כל אחד יכול לראות מיהו עשיר?
  • אולי יש לפרש על-פי דברי חז"ל " "איזהו עשיר - השמח בחלקו" " (אבות ד) ; ישנם אנשים שיש להם הון רב אך אינם שמחים בחלקם, ולכן ינסו "להחניף ולהכיר פנים" כדי להשיג עוד; וישנם אנשים שחיים בצמצום ושמחים בחלקם, ולכן לא ינסו "להחניף ולהכיר פנים". כדי לדעת מיהו שמח בחלקו, אכן יש צורך ברוח הקודש.
  • ואולי יש לפרש שהכוונה רק לאנשים שיצרו את החיל שלהם בעצמם, בכשרונם ועבודתם, ולא בדרכי שוחד ומרמה; גם לשם כך דרושה רוח הקודש.

ב. יראי אלהיםעריכה

יראת ה' היא הזהירות שלא לעבור על מצוות ה', זהירות הנובעת מתוך מודעות מתמדת לנוכחות של ה' ( פירוט ). יתרו משתמש בביטוי יראי אלהים, שהוא כללי יותר ולא מיוחד דווקא לעם ישראל - הזהירות שלא לעבור על עקרונות מוסריים כלל-אנושיים, זהירות הנובעת מתוך מודעות לקיומו של כוח עליון.

כדי לדעת מיהו ירא אלהים אמיתי דרושה רוח הקודש, שהרי ישנם אנשים שמקיימים מצוות כ"מצוות אנשים מלומדה" ולא מתוך יראת אלהים אמיתית. אולם ניתן להשתמש בעצה זו על-דרך השלילה, לא לבחור אנשים שאינם יראי אלהים, למשל:

  • אדם שמצהיר על עצמו בפירוש שאינו ירא אלהים;
  • אדם שאינו כולל את אלהים במערכת השיקולים שלו, ואינו מזכיר את שמו כלל בדבריו.

ג. אנשי אמתעריכה

אנשי אמת הם אנשים שאינם משקרים - לא על העבר ולא על העתיד; בפרט, הם מקיימים הבטחות: " "בעלי הבטחה, שהם כדאי לסמוך על דבריהם" " (רש"י) . שוב, כדי לדעת מיהו איש אמת, מי מתכוון לקיים את הבטחותיו בעתיד, דרושה רוח הקודש, אך ניתן לדעת מי אינו איש אמת, ואינו ראוי שיבחרו בו:

  • מי שהפר את הבטחותיו בעבר, ופגע באמון שנתנו בו הבוחרים;
  • מי שנתפס בשקר, הציג מצג שווא - בין לממונים עליו בממשלה ובין לציבור.

אנשי אמת הם גם אנשים שהאמת חשובה להם ברמה הציבורית - אנשים שיש להם ניסיון מוכח במאבק בשחיתויות: " "אנשי אמת - שיהיו רודפין אחר הצדק מחמת עצמן בדעתן, אוהבין את האמת ושונאין את החמס, ובורחין מכל מיני העוול" " (רמב"ם, הלכות סנהדרין ב י) , לא רק מאבק בשחיתות ציבורית אלא גם מאבק בשחיתות אישית, בין אדם לחברו: " "אנשי אמת שונאי בצע - שהם אוהבים האמת ושונאים העושק, וכי יראו עושק וחמס - אין דעתם סובלת אותו, אבל כל חפצם להציל גזול מיד עושק" " (רמב"ן) .

ד. שונאי בצעעריכה

בצע הוא רווח שהאדם לוקח לעצמו תוך התעלמות מהמגיע לזולת ; שונאי בצע הם אנשים השונאים להרויח כאשר זה בא על חשבון אחרים. כדי לדעת מי שונא בצע בליבו דרושה רוח הקודש, אך אפשר לדעת מי אינו שונא בצע במעשיו:

  • פוליטיקאי שמנסה להגדיל את משכורתו מעל המינימום הדרוש למחייתו (ראו לא צריך למשוך מנהיגים על-ידי משכורות גבוהות ).
  • מועמד שמשקיע חלק ניכר מזמנו בתביעות משפטיות על ענייני ממון, גם אם בסופו של דבר הוא זוכה: " "שונאי בצע - שהן שונאין לקבל ממון בדין" " (רבי יהושע, מכילתא) , וגם אם הוא יודע שהממון מגיע לו אך אין לו הוכחה ברורה לכך: " "" שונאי בצע - ששונאין את ממונם בדין, כההיא דאמרינן ' כל דיינא דמפקין מיניה ממונא בדינא לאו דיינא הוא '", לשון רש"י. ירצה לפרש, שכל ממון שידעו בו שאדם יכול להוציאו מידם בדין, ישנאו אותו ויחזירוהו מעצמם, ואפילו הוא שלהם באמת, כגון שקנה עבד שלא בעדים וכיוצא בו" "." " (רמב"ן) .
  • גם בספר משלי, עושק ופגיעה ברכוש הזולת מקבילים לאהבת בצע: משלי כח טז: "נָגִיד חֲסַר תְּבוּנוֹת וְרַב מַעֲשַׁקּוֹת, שנאי[שֹׂנֵא] בֶצַע יַאֲרִיךְ יָמִים" ( פירוט )
  • אדם שאוהב לקבל מתנות, גם כשהמתנות ניתנות מרצון וללא תנאי (רמב"ן על-פי אונקלוס ועל-פי תלמוד בבלי כתובות קה ב ) . מי שאוהב לקבל מתנות כשהוא אדם פשוט, עלול להתפתות לקבל שוחד כשיהיה מנהיג, או להכיר פנים לאנשים שנתנו לו מתנות.
  • גם בספר משלי, אהבת מתנות מקבילה לאהבת בצע: (משלי טו כז): "עֹכֵר בֵּיתוֹ בּוֹצֵעַ בָּצַע, וְשׂוֹנֵא מַתָּנֹת יִחְיֶה".
  • אדם שמשקיע חלק ניכר מזמנו בניסיון להרוויח עוד ועוד כסף: " "שונאי בצע - אלו שהן שונאין ממון עצמן" " (רבי אלעזר המודעי, מכילתא) , " "שונאי בצע - אפילו ממון שלהם אינן נבהלין עליו, ולא רודפין לקבץ הממון, שכל מי שהוא נבהל להון - חסר יבואנו" " (רמב"ם, הלכות סנהדרין ב ט) . אהבתו לכסף עלולה לגרום לו לקחת שוחד, או לחוקק חוקים שיביאו תועלת אישית לעסקים הפרטיים שלו על-חשבון הציבור הרחב: " "הם השונאים הממון הרב, ואין להם חפץ ברבוי כסף וזהב... יהיו" "אומרים: אפילו שורף גדישי, אפילו קוצץ נטיעותי, כהוגן אני דנו... שלא יחמלו על ממונם בענין הדין אם יבא להם הפסד ממנו" " (רמב"ן על-פי מדרש ילמדנו) .

ניתן ללמוד מהו "שונא בצע" על-דרך השלילה, מתיאור מעשיהם של בני שמואל:

  • שמואל א ח ג: "וְלֹא הָלְכוּ בָנָיו בדרכו[בִּדְרָכָיו], וַיַּטּוּ אַחֲרֵי הַבָּצַע, וַיִּקְחוּ שֹׁחַד וַיִּטּוּ מִשְׁפָּט" ( פירוט ) על פי חז"ל, ה"נטיה אחרי הבצע" התבטאה במעשים נוספים, מעבר לשוחד הנזכר בפסוק: " "שלא עשו כמעשה אביהם. שהיה שמואל הצדיק מחזר בכל מקומות ישראל ודן אותם בעריהם... והם לא עשו כן, אלא ישבו בעריהם, כדי להרבות שכר לחזניהן ולסופריהן" " ( רבי שמואל בר נחמני בשם רבי יונתן, בבלי שבת נו א ) - מכאן ש"שונא בצע" הוא אדם שמשקיע מזמנו למען הציבור, גם כשזה בא על-חשבון עסקיו הפרטיים.

בספר דברים נזכרו שלוש תכונות נוספות שצריכות להיות למנהיגים - חכמה, תבונה ושם טוב; ראו בחירות - שלב א .

בזמן התורה, שלוש התכונות ההן היו ב"אחריותם" של בני ישראל, וארבע התכונות שבפסוק שלנו היו ב"אחריותו" של משה: בני ישראל היו צריכים לבחור אנשים חכמים נבונים וידועים, ומשה היה צריך לחזות מתוכם, ברוח הקודש שעליו, אנשי חיל יראי אלהים אנשי אמת שונאי בצע.

אולם בימינו, כשאין נבואה, כל שבע התכונות הן באחריותנו, ועלינו לעשות כמיטב יכולתנו על-מנת לבחור את המנהיגים הראויים על-פי התורה.

זוית אחרת: - משה ידע שניתן לשפוט את העם ע"י ביזור סמכויות. הוא גם ידע שיש הרבה חכמים בקרב בני ישראל. הוא גם ידע שאפשר לספור על פחות מיד אחת את שונאי הבצע בקרב בני ישראל. לכן המקרא נתן ליתרו את הקרדיט לעצה של בחירת חכמים ושונאי בצע. משה באמת היה חכם מאוד. החורבן שבא לבסוף, בא מאי עשיית צדק ומשפט ע"י אותם נבחרי ציבור שהיו אוהבי בצע.

לעיון נוסףעריכה

  • שרי אלפים, שרי מאות, שרי חמישים, שרי עשרות - פסוקים נוספים על בחירת מנהיגים
  • בפסוק המתאר את ביצוע עצתו של יתרו, נזכרו רק אנשי חיל: (שמות יח כד): "וַיִּשְׁמַע מֹשֶׁה לְקוֹל חֹתְנוֹ, וַיַּעַשׂ כֹּל אֲשֶׁר אָמָר. וַיִּבְחַר מֹשֶׁה אַנְשֵׁי חַיִל מִכָּל יִשְׂרָאֵל, וַיִּתֵּן אֹתָם רָאשִׁים עַל הָעָם: שָׂרֵי אֲלָפִים שָׂרֵי מֵאוֹת שָׂרֵי חֲמִשִּׁים וְשָׂרֵי עֲשָׂרֹת". ייתכן שמשה ויתר על שאר התכונות כי לא מצא אנשים שהם גם אנשי חיל וגם בעלי תכונות נוספות (רש"י על דברים א טו, על-פי ספרי; ראו בחזקוני) ; מכאן שתכונת אנשי חיל היא התכונה החשובה ביותר: " "הדגש הוא על העשיה בלבד, ולא אנשי להג ומחשבה, שכל הגיגם לא מוביל לשום מקום, רק פקה פקה, איתם לא בונים חומה, ואתם לא בונים מדינה" " ( ירוחםשמ, עצור כאן חושבים ) . אך ייתכן גם שהביטוי אנשי חיל כולל את כל שאר התכונות: " "והנה יתרו דבר בכלל ופרט: אמר שיחזה אנשים ראויים להנהיג העם הגדול במשפטים, ופרט שיהו יראי אלהים אנשי אמת ושונאי בצע, כי לא יהיו אנשי חיל במשפט בלי מדות הללו" " (רמב"ן כאן) . ובכל מקרה, להלכה נקבע שכל ארבע התכונות הללו חשובות (רמב"ם, הלכות סנהדרין ב י) .
  • מערכת המשפט - בין צדק ליעילות / פרופ' יעקב בזק, שערי משפט 14, פרשת יתרו ה'תשס"א

הקוראים בוודאי שמו לב, שההנחיות לבחירת מנהיגים אינן מתייחסות כלל ל מצע של המנהיגים, לדברים שהם מבטיחים לעשות או לא לעשות אם ייבחרו. ואכן, בחירת מועמדים על-פי המצע שלהם היא בעייתית ויש בה חשש שוחד. לפי התורה אסור לקחת שוחד בחירות , כלומר, אסור לקבל כסף מאחד המועמדים. כמעט כל הבטחה שמבטיחים במצע כרוכה בהעברת כספים למגזרים מסויימים, למשל, אם אחד המועמדים מבטיח שיגדיל את תקציב החינוך, הדבר כרוך בהטבה כלכלית לציבור המורים והתלמידים. החוק הישראלי אמנם לא מחשיב את זה כשוחד בחירות, אבל מבחינה עקרונית, אין הבדל בין מתן כסף לאדם פרטי לבין מתן הטבה לציבור שלם. ולכן, לכאורה, יש בכך שוחד בחירות לציבור זה. על בעיות נוספות הקשורות לשוחד בחירות במערכת הבחירות של מדינת ישראל, ראו שוחד בחירות - לעיון נוסף .

ראו גם: שבע התכונות לבחירת מנהיגים - מתוך פורום רענון .

תגובותעריכה

היום לצערי הקריטריון היחיד מהמוזכרים למעלה שתקף זה "אנשי חיל", כל מיני רמטכ"לים ואלופים לשעבר, יוצאי צבא. ולדעתי אולי דווקא עדיף שיהיו יותר אנשים מהאזרחי, ויותר מבעלי התכונות האחרות הנזכרות...

-- hagai hoffer, 2011-06-15 15:10:58


הקטגוריות נמצאות ב: ביאור:בחירות - שלב ב


מקורותעריכה

על-פי מאמר של אראל שפורסם לראשונה ב אתר הניווט בתנך בתאריך 2008-10-22.


דף זה הוסב אוטומטית מאתר הניווט בתנ"ך. (הקישור המקורי) יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.

קיצור דרך: tnk1/tora/jmot/jm-1821