ביאור:מבנה בראשית ב
| הבהרה: | ||
|---|---|---|
|
בראשית ב ח: "ויטע ה' א-להים גן בעדן מקדם, וישם שם את האדם אשר יצר" .
בראשית ב ט: "ויצמח ה' א-להים מן האדמה כל עץ נחמד למראה..."
בראשית ב טו: "ויקח ה' א-להים את האדם, ויניחהו בגן עדן..."
למה יש כאן כפילות? למה מסופר פעמיים שה' נטע גן בעדן, ופעמיים שה' שם את האדם בגן?
נראה שהקטע הזה, כמו קטעים רבים אחרים בתנ"ך , כתוב במבנה של טבלה:
|
(פסוק ח) ויטע ה' א-להים גן בעדן מקדם |
(פסוק ח) וישם שם את האדם אשר יצר |
|
(פסוק ט-14) ויצמח ה' א-להים מן האדמה כל עץ נחמד למראה וטוב למאכל... ונהר יוצא מעדן להשקות את הגן... |
(פסוק טו-17) ויקח ה' א-להים את האדם אשר יצר, ויניחהו בגן-עדן לעבדה ולשמרה. ויצו ה' א-להים על האדם לאמר:... |
השורה הראשונה של הטבלה אומרת בקיצור, שה' יצר גן בעדן, ושם בגן את האדם. השורה השניה של הטבלה מפרטת את השורה הראשונה: המשבצת הימנית-תחתונה מפרטת איך יצר ה' גן בעדן, והמשבצת השמאלית מפרטת איך שם ה' את האדם בגן עדן. הפועל "שם" בלשון המקרא משמעו גם "הניח" וגם "מינה" או "הפקיד", והמשבצת השמאלית-תחתונה מפרטת שה' "שם" את האדם בגן בשני המובנים - גם הניח אותו בגן, וגם הפקיד אותו לעבוד את אדמת הגן ולשמור עליה.
תפקידו של האדם (במשבצת השמאלית-תחתונה) מתואר פעמיים: בפסוק טו מתוארת מטרתו של ה' - "לעבדה ולשמרה", ובפסוקים 16-17 מתואר הציווי שציוה ה' את האדם: "מכל עץ הגן אכל תאכל, ומעץ הדעת טוב ורע לא תאכל ממנו...". מדוע ה' לא ציוה על האדם "לעבדה ולשמרה"? איך היה האדם אמו לדעת שהוא צריך לעבוד ולשמור?
ייתכן שגם הקטע הזה כתוב במבנה של טבלה:
|
(פסוק טו) ויקח ה' א-להים את האדם אשר יצר, ויניחהו בגן-עדן |
(פסוק טו) לעבדה |
(פסוק טו) ולשמרה |
|
(פסוק טז) ויצו ה' א-להים על האדם לאמר: |
(פסוק טז) מכל עץ הגן אכל תאכל |
(פסוק יז) ומעץ הדעת טוב ורע לא תאכל ממנו... |
לפי זה, הציווי שה' ציווה את האדם הוא פירוט של מטרת ה' - "לעבדה ולשמרה":
- עבודה היא פעולה חיובית, והיא מקבילה למצוה החיובית - המצוה לאכול מעץ הגן (קראו עוד על משמעות ההקבלה );
- שמירה היא פעולה שלילית (מניעת פעולה של אחרים), והיא מקבילה למצוה השלילית - המצוה שלא לאכול מעץ הדעת טוב ורע (קראו עוד על משמעות ההקבלה ).
אם כן, יש כאן טבלה בתוך טבלה:
|
(פסוק ח) ויטע ה' א-להים גן בעדן מקדם |
(פסוק ח) וישם שם את האדם אשר יצר | ||||||
|
(פסוק ט-14) ויצמח ה' א-להים מן האדמה כל עץ נחמד למראה וטוב למאכל... ונהר יוצא מעדן להשקות את הגן... |
|
מקורות
עריכהעל-פי מאמר של אראל שפורסם לראשונה ב אתר הניווט בתנך בתאריך 2001-01-01.
דף זה הוסב אוטומטית מאתר הניווט בתנ"ך. (הקישור המקורי) יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.
קיצור דרך: tnk1/tora/brejit/br-02-0817