פתיחת התפריט הראשי

וכל מקום שמפרש הטעם בסוף המאמר [כמו: עולה היא, מנחה היא, חטאת היא, ק" ק היא, צרעת היא, מספחת היא, שבת היא, יוה"כ היא, וכדומה] יש בו תמיד שני דרושים --

  • ( א ) על הייתור. כי בכל אלה המקומות מבואר בגוף העניין שמדבר מדיני עולה או מנחה או צרעת וכדומה ולמה הוסיף הודעה שנית?
  • ( ב ) מלת "היא" גם כן מיותר, שבהרבה מקומות ישמוט מלת "היא", [כמו: "קודש קודשים מאישי השם", "אשה להשם", "שבת שבתון מקרא קודש"].


והדרושים שדרשו חז"ל בזה נחלקים לפנים רבים.